משרד הבריאות מפרסם היום (ד') את דו"ח המדדים השנתי לבתי החולים בישראל. הדו"ח בוחן אילו בתי חולים עמדו בסטנדרטים הרפואיים שנקבעו בתחומים רבים, מתוך רצון לאפשר למטופלים שקיפות על הנעשה במערכת הבריאות בישראל. הדו"ח, שכתבה ד"ר ענת עקה-זוהר, ראש התוכנית הלאומית למדדי איכות במשרד הבריאות, מתייחס ל-34 מדדים בתחומים שונים.
השנה מתפרסמים לראשונה נתונים גם על טיפות החלב, על שירותי החירום ועל חברות האמבולנסים, מתוך מטרה לתת תמונת מצב מלאה ככל האפשר לחולים.
1. מתן הנחיות ממוקדן מד"א בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב
מחקרים שנערכו בארצות הברית הוכיחו כי סיכוייו של מטופל שעבר דום לב להגיע לחדר מיון בחיים משתפרים במידה ניכרת בעקבות ביצוע החייאה מידית על ידי עובר אורח הנמצא בסביבה. עם זאת, ייתכן שעובר האורח אינו יודע כיצד לבצע החייאה או מתקשה לבצעה, בין שמתוך חשש ובין שמסיבות אחרות. במקרים אלה, הדרכתו של המוקדן חיונית לביצוע ההחייאה עד להגעת האמבולנס, והיא משפרת את סיכויי ההישרדות של המטופל.
במשרד הבריאות בדקו את שיעור מקרי החירום שבהם המוקדן זיהה חשד לדום לב, וכתוצאה מכך נתן הנחיות טלפוניות לביצוע ההחייאה לפונה. על פי הממצאים, ב-91% מהמקרים המוקדן הציע לבצע החייאה. מתוך הנתונים עולה גם שב-38% מהמקרים היה סירוב של הפונה לביצוע החייאה. במרחב ירדן נרשמו 48% אחוזי סירוב, במרחב לכיש 47% ובמרחב אשר 46%. שיעור הסירובים הנמוך ביותר נרשם במרחב ירושלים - 19% בלבד.
2. זמן ביצוע סי-טי / MRI מרגע ההגעה לבית החולים עם שבץ מוחי
לאיתור מיידי של נפגעי שבץ מוחי ולתחילת האבחון והטיפול יש חשיבות קלינית וטיפולית רבה. אבחון מהיר של מקור הבעיה הוא קריטי לקביעת המשך הטיפול בחולה. בדיקת סי-טי או MRI מאפשרת להבחין בין דימום מוחי לבין חסימה, ותקבע את הגישה הטיפולית בחולה.
היעד: גורמי המקצוע ממליצים כי הבדיקה תתבצע תוך 25 דקות ותאובחן על ידי מומחה תוך 45 דקות מרגע הגעתו של המטופל לבית החולים. הממוצע בבתי החולים לביצוע הבדיקה עומד על 38 דקות.
בראש הרשימה: בתי החולים שעמדו בפרקי הזמן הקצרים ביותר לביצוע הבדיקה הם זיו (18 דקות), הדסה עין כרם (21 דקות) ונהריה (25 דקות).
בתחתית הרשימה: בתי החולים שבהם נאלצים להמתין הכי הרבה הם וולפסון (75 דקות), לניאדו (60.5 דקות) והשרון (59 דקות).
3. ניתוח לתיקון שברים בצוואר הירך תוך 48 שעות
ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך תוך 48 שעות מרגע הגעת המטופל לבית החולים קשור באופן ישיר ומובהק עם ירידה בשיעור התחלואה, סיבוכים ותמותה לאחר ניתוח. שיעור המנותחים תוך 48 שעות מהווה מדד איכות מקובל בעולם. דחיית הניתוח נמצאה קשורה עם תמותה, סיבוכים מכאניים וזיהומים. במשרד הבריאות הציבו יעד לביצוע של 85% ממקרי השברים בצוואר הירך תוך 48 שעות מרגע ההגעה לבית החולים. בקנדה היעד הוא 86.1% ובבריטניה 88.5%.
היעד של משרד הבריאות: 85% ממקרי השברים בצוואר הירך ינותחו תוך 48 שעות מהגעת המטופל לביה"ח.
בראש הרשימה: בתי החולים שעמדו במדד בשיעור הגבוה ביותר הם מאיר (96%),שערי צדק (94%) ונהריה (93%).
בתחתית הרשימה: בתי החולים שלא עמדו במדד הם לניאדו (47%), הסקוטי (70%), וולפסון (81%) ובני ציון (75%).
4. מתן המלצה לנטילת ויטמין D בשחרור משיקום בגין שבר בצוואר הירך
אוסטאופורוזיס היא מחלה נפוצה ביותר בקרב קשישים מכל גזע, מוצא ומגדר, והיא מהגורמים העיקריים לשברים בצוואר הירך, ומהווה סיבה מהותית לסבל, למוגבלות ולתמותה. בעבר מחקרים רבים הראו שוויטמין D וסידן חשובים ביותר לבניית העצם. יחד עם זאת, לקשישים רבים יש חוסר בוויטמין D. לפיכך, ארגוני הבריאות השונים בעולם ממליצים לתת לקשישים בכלל ולקשישים שכבר לקו בשבר בצוואר הירך בפרט, ויטמין D לחיזוק העצמות ולמניעת שברים נוספים.
היעד של משרד הבריאות: 90% מהמקרים של שחרור מבית החולים לאחר שבר צוואר ירך עם ויטמין D.
בראש הרשימה: נהריה (99%), בית הדר אשדוד (98%), בית בלב רעננה ורעות תל אביב (97% כל אחד).
בתי החולים (כולל הגריאטריים) שלא עמדו ביעד: הוד עמל ירושלים (57%), בית בלב עומר (74%) ופלימן בחיפה (74%).
5. שיעור הנשים שעברו ניתוח קיסרי וקיבלו אנטיביוטיקה לפני הניתוח
ניתוח קיסרי הוא ניתוח נפוץ. בארצות הברית מתבצעים כ-3.1 מיליון ניתוחים קיסריים בשנה, ובישראל מתבצעים כ-28 אלף. מחקרים הראו שאנטיביוטיקה מניעתית הניתנת לפני ניתוח קיסרי מפחיתה במידה משמעותית תמותה ותחלואה עקב זיהומים לאחר הלידה.
היעד של משרד הבריאות: 90% מהנשים שעברו ניתוח קיסרי אלקטיבי או דחוף יקבלו אנטיביוטיקה לפניו.
בראש הרשימה: נהריה (100%), סורוקה (99%), קפלן (99%), העמק (99%).
בתחתית הרשימה: הצרפתי (71%), מעייני הישועה (72%) והמשפחה הקדושה (79%).
6. ביצוע הערכת סיכון לפקקת ורידית
פקקת ורידית היא מהסיבוכים השכיחים והניתנים למניעה בקרב מאושפזים. שיעור גבוה ממקרי הפקקת הוורידית מזוהים עם מאושפזים במחלקות פנימיות. ממחקרים עולה שכ-40% מהמאושפזים מצויים בסיכון גבוה ללקות בפקקת ורידית בשל מוגבלות בתנועה ושכיבה ממושכת. ביצוע הערכת סיכון לפקקת ורידית במאושפזים במחלקות פנימיות מגביר את מודעות המטפלים לטיפול בבעיה ולמניעתה.
היעד של משרד הבריאות: 90% מהמאושפזים במחלקות הפנימיות שגילם גבוה מ-40 יעברו את הערכת הסיכון לפקקת ורידית.
בראש הרשימה: המשפחה הקדושה (100%), נהריה (100%), בני ציון (100%), רמב"ם (99%) ושערי צדק (99%).
בתחתית הרשימה: לניאדו (63%), וולפסון (81%) ובילינסון (88%).
7. ביצוע הערכת כאב בקרב מאושפזים ב-12 השעות הראשונות לאשפוז
מחקרים מצביעים על כך שמאושפזים רבים בבתי חולים גריאטריים סובלים כאבים לאורך זמן, ושיעורם נע בין 45%-86%. הערכת כאב אצל קשישים הכרחית לאיתור קשישים הסובלים מכאב ולהתאמת הטיפול עבורם.
היעד של משרד הבריאות: תבוצע הערכת כאב ל- 95% מהקשישים מעל גיל 65 שהגיעו לבית החולים.
בראש הרשימה: מאיר (100%), נהריה (100%), אלישע (100%) ופוריה (100%)
בתחתית הרשימה: הוד עמל ירושלים (55%), נאות טבריה (65%), נווה שבא באר שבע (71%).
8. איתור נשים עם דיכאון לאחר לידה
דיכאון קליני משמעותי, מעבר לדכדוך או לתחושת דיכאון קלה – הוא תופעה נפוצה לאחר הלידה. הגורמים לדיכאון רבים ומגוונים: היסטוריה של דיכאון לאחר לידה, גורמים תורשתיים, הערכה עצמית אימהית ירודה, קשיים בזוגיות, חוסר במערכות תמיכה, בעיה פיזיולוגית של ירידה חדה באסטרוגן ובפרוגסטרון ועוד.
הדיכאון נמצא כגורם מעכב בתהליך ההתקשרות בין האם לתינוק. בבריטניה נמצא ש-8%-15% מכלל היולדות לוקות בדיכאון לאחר לידה, כמחציתן עלולות לחוות הפרעה משמעותית בתפקוד אף שנה לאחר מכן.
היעד של משרד הבריאות: 80% מהנשים ימלאו בטיפת החלב שאלון הבוחן דיכאון לאחר לידה תוך שלושה חודשים מרגע הלידה.
בראש הרשימה: טיפות חלב של מכבי (87%) וטיפות חלב של כללית (83%).
בתחתית הרשימה: טיפות חלב של עיריית תל אביב (31%) וטיפות החלב בעיריית ירושלים (63%).
9. סיכום מחלה מפורט תוך שבועיים מהשחרור מבתי חולים פסיכיאטריים
לשמירת רצף טיפול ולהעברת מידע בין בית החולים לקהילה לאחר האשפוז יש חשיבות רבה, ואחד הכלים לשמור עליו הוא סיכום מחלה מפורט לאחר השחרור. כדי לשמור על רצף טיפול נאות, על המטפלים בקהילה לדעת פרטים רבים ומדויקים ככל האפשר על מחלתו של המשוחרר מהאשפוז, על מהלך האשפוז ועל חוות דעתם של מטפליו בבית החולים.
מוטב שהמטפלים בקהילה ידעו פרטים אלה בשלב מוקדם ככל האפשר, כדי להעניק טיפול מיטבי למטופל מיד עם שחרורו מבית החולים.
היעד של משרד הבריאות: 80% מהחולים המשוחררים מבתי החולים הפסיכיאטריים יקבלו סיכום מחלה תוך 14 יום מרגע שחרורם.
בראש הרשימה: שיבא (98%), בית חולים באר יעקב (97%) ומרכז הנפש באר שבע (92%).
בתחתית הרשימה: מעלה הכרמל (39%), הלל יפה (45%) וזיו (47%).
10. בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בגילאי 3-2 (טיפות חלב)
כישורי שפה הם קריטיים לשילוב בחברה ולהצלחה בבית הספר. שיעור הילדים בגיל 7-2 הסובלים מליקויי שפה ותקשורת נע בין 3.2 ל-19 אחוזים, והשיעור עולה עם השנים. אי לכך, איתור מוקדם של בעיות שפה ותקשורת חשוב כבר בשלבי הילדות המוקדמים. הגעה לטיפת חלב לבדיקת התפתחות עד גיל 3 שנים חשובה להערכת התקדמותו של הילד לפני גיל הגן. למרות זאת, שיעור הילדים המגיעים לבדיקה זו אינו גבוה.
היעד של משרד הבריאות: 90% מכלל הילדים הרשומים בתחנת טיפת חלב שמלאו להם שלוש שנים יעברו בדיקת התפתחות שפה ותקשורת.
בראש הרשימה: טיפות חלב של מכבי (80%) וטיפות חלב של משרד הבריאות (85%).
בתחתית הרשימה: טיפות חלב של עיריית ירושלים (71%) וטיפות חלב של לאומית (72%).
11. מתן מנה אחת של חיסון משולש או מרובע לפעוטות עד גיל 13 חודשים בטיפות חלב
חיסונים הביאו להכחדתן של מחלות קשות ולצמצום ניכר של מחלות אחרות בתקווה להכחדתן. חיסון משולש מגן בפני חצבת, חזרת ואדמת. בספרות המקצועית החיסון נמצא יעיל במניעת מחלות מידבקות ומסוכנות אלה. הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים בישראל ממליצה לתת את החיסון עד גיל 13 חודשים כדי למנוע חשיפה של ילדים לתחלואה קשה. איגוד רופאי הילדים בישראל תומך במדד שהציב משרד הבריאות של 75% מהילדים, אולם אף נותן שירות לא עמד ביעד הזה.
היעד של משרד הבריאות: 75% מהילדים יקבלו חיסון משולש או מרובע עד גיל 13 חודשים.
בראש הרשימה: טיפות חלב מכבי (67%) וטיפות חלב של משרד הבריאות (63%) (אך גם הן לא עמדו ביעד).
בתחתית הרשימה: טיפות חלב של לאומית (46%) וטיפות חלב של כללית (52%).
מנכ"ל משרד הבריאות: המדדים מאפשרים לזהות פערים ומובילים לנקיטת פעולות
"אני מאמין בכל לבי שמה שלא מדיד אינו מנוהל. דבר שאין לו כלי מדידה ומעקב, עלול להיות מטופל בחוסר מקצועיות ובאי קידום נכון" אמר שר הבריאות יעקב ליצמן "המחויבות שלנו לוודא שאיכות הטיפול הרפואי בישראל תמשיך להיות מהטובות בעולם. במטרה זו, אנו מובילים בשנים האחרונות את התכנית הלאומית למדדי איכות במערכת הבריאות".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף: "תכנית המדדים הלאומית היא דוגמה ליישומו של מידע הנאסף במערכת הבריאות, בעת קביעת מדיניות ותכניות התערבות, מבוססות ראיות. התכנית מאפשרת בדיקה קבועה ודינאמית של איכות שירותי המניעה, האבחון, הטיפול והשיקום הניתנים על ידי ארגוני הבריאות. הממצאים העולים מהמדידה, מאפשרים לזהות פערים, מגמות ושינויים בין מקומות, ומובילים להחלטות מדיניות ולנקיטת פעולות בשטח".