במאה ה-21 ההשמנה הפכה להיות הגורם החוץ גנטי העיקרי לתחלואה ולתמותה.
הגורמים האחראים לתמותה, תת תזונה, זיהומים, אלימות, זיהום אוויר, אלכוהוליזם ואפילו עישון מתגמדים לנוכח המגיפה המתעצמת בארצות המפותחות ומתפשטת גם בסין, הודו, דרום מזרח אסיה ואפילו בחלק מארצות אפריקה.
ההשמנה מחבלת בתפקוד רוב מערכות הגוף. חילוף החומרים מוסט לכיוון תנגודת לאינסולין, סכרת והאצת טרשת עורקים. העומס על הלב גדל, לחץ הדם עולה, הכבד נפגע, המפרקים נשחקים. השמנה קשורה לעליה בהיארעות סוגי סרטן. תוחלת החיים מתקצרת ואיכות החיים נפגעת.
ישראל הולכת ומשמינה בקצב נמרץ
שיעור בעלי 'עודף משקל' באוכלוסייה הבוגרת בישראל עולה על 50% ושיעור ה'שמנים' קרוב ל-20%, מעט נמוך מזה של בריטניה וגרמניה אך גבוה מאשר בארצות דרום אירופה. מדאיגה במיוחד העלייה בשיעור ההשמנה בקרב ילדים ונוער. בחמש השנים האחרונות שיעור הילדים השמנים עלה ביותר מ-30%.
הסיבה העיקרית להשמנה היא 'אכילת יתר', יחסית לירידה בהוצאת אנרגיה ככל שאנו עובדים פחות ויורדים בפעילות גופנית. צריכת עודף קלוריות קלה מאד כיון שהמאכלים והמשקאות הם עתירי קלוריות ומתוכננים כך שלא נרגיש שובע ונוכל לאכול עוד ועוד. סל המזון כולל פחות ירקות, פירות, דגים ועוף ויותר מזון תעשייתי העשיר בסוכר, בשומנים ובמלח.
שיעור ההשמנה עולה ככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר. בשלושת העשירונים התחתונים שיעור ההשמנה, ועמה שיעור חולי הסכרת ומחלות לב, כפול לעומת שלושת העשירונים העליונים. הפער בין עשירים לעניים נובע בחלקו מהבדלי מודעות לבריאות אך בעיקר מכך שהמזון הבריא הוא, ברוב המקרים, יקר יותר מהמזון התעשייתי העשיר בקלוריות.
היעילות ההולכת וגדלה של אמצעי השיווק של תעשיית המזון וכן שכלול שיטות ייצור המזון כך שיהיה טעים יותר, משביע פחות וממכר, גורם לעליה בצריכה של המזון התעשייתי. הנוער בישראל צורך פי שנים משקאות ממותקים בסוכר מאשר חבריו באירופה. הסוכר ממכר, גורם לתחושת מרץ זמנית, והוא זול יותר לעומת ממתיקים מלאכותיים. בניגוד לאמונה רווחת, צריכת סוכר גורמת נזק רב בעוד שאין נזק בסכרין וממתיקים אחרים.
מזון בריא - זול וזמין?
מוצרי מזון בריאים כמו לחם ומוצרים אחרים העשויים מדגנים מלאים, אורז מלא, חלב ומוצרי חלב דלי שומן, קטניות, שמן זית אינם בפיקוח והם יקרים יותר ממקביליהם עתירי השומן, דלי הסיבים ודלי וויטמינים ומינרלים.
אף שעל ירקות לא מוטל מע"מ הם עדיין יקרים בהרבה לעומת מחירם באירופה. סל המזון הישראלי התרחק מרחק רב מהדיאטה הים תיכונית הקלאסית, הקשורה לתחלואה נמוכה ותוחלת חיים ארוכה, הוא דומה יותר ויותר לזה של ארה"ב ומדינות צפון אירופה. התחלואה והתמותה אצלנו עולה בהתאם.
דרושה מדיניות ממשלתית ברורה ותקיפה שתגרום להוזלת המזון הבריא על ידי סבסוד סלקטיבי, למודעות גבוהה יותר של הציבור לחשיבות של אוכל בריא, ותספק אמצעים פשוטים לזיהוי מזונות בריאים. בממשלה הקודמת החלו יזמות של חקיקה אשר דוכאו ע"י הדרג המקצועי באוצר. כיום, משרד הבריאות מנסה לפעול במספר כיוונים: לסמן מוצרים 'בריאים' בירוק ומוצרים עתירי סוכר, שומן ומלח, באדום. קל, פשוט ויעיל.
כן יש לקדם חקיקה שתאכוף פיקוח על מחירי מזונות בריאים ותשחרר מפיקוח חמאה ושאר מוצרי חלב שמנים. אלה צעדים ברוכים. מימוש הכוונות עדיין רחוק. הלובי החזק של תעשיות המזון ורשתות השיווק יחד עם השמרנות הכלכלית של אנשי האוצר, המתנגדים לוויסות מחירים, חסמו עד עתה את מימוש היוזמות.
הציבור צריך להרים את הכפפה, להרים קול גדול ולדרוש לקבל מזון בריא במחיר סביר.
הכותב: פרופ' מוטי רביד, מומחה לרפואה פנימית, מרצה בכיר באוניברסיטת ת"א והמנהל הרפואי של המרכז הרפואי מעיני הישועה