"אחי גיבורי התהילה" / טור לזכרו של בן ציון מילר ז"ל

ביום שלישי, י"ג בשבט, נציין 61 שנים לפטירתו של גאון החזנים - החזן ר' יהודה לייב בן ר' קלמן גלנץ.

אלו השורות הראשונות של הטור המקורי, שהכנתי השבוע לזכרו של לייבל'ה גלנץ: חזן, מוזיקאי, מלחין, למדן, מהפכן, חוקר ועוד - אחד מהאישים הגדולים בחזנות מאז ולעולם.

אך ביום שני השתנו התכניות בצער, עת קיבל עולם החזנות מכה קשה נוספת: בתוך שנתיים איבדנו שניים מענקי החזנות - החזנים משה שטרן ונפתלי הרשטיק; בנוסף - בבולטימור הלך לעולמו פרופ' שלום קליב, ובירושלים, חזן בית הכנסת הגדול לשעבר, אריה גולדברג. והנה השבוע הצטרף לרשימה ״המכובדת״ החזן בן-ציון ב"ר אהרן דניאל מילר.

בן-ציון ינק חזנות מאביו, החזן אהרן מילר - מי ששימש כבעל תפילה וכבעל מנגן בחסידות באבוב. בסעודת "מלווה מלכה" של חסידי באבוב - בה הופיע לראשונה בגיל 4 נכח גם החזן משה קוסביצקי, שהתפעל מאוד משירתו של הילד. איש לא דמיין אז שלימים יהיה הילד למחליפו של קוסביצקי במשרתו הראשית. הוא למד בישיבות באבוב, בארה"ב ובישראל, והוסמך גם כמוהל וכשוחט. בעת לימודיו בארץ השתלם בחזנות אצל החזן שמואל ברוך טאובה מרחובות, ונחשב לתלמידו המובהק.

את משרתו הראשונה בניו-ג'רסי קיבל בגיל 18, ולאחריה עבר למונטריאול ולטורונטו, שבקנדה. משנת 1981, במשך יותר מ-4 עשורים, כיהן כחזן הראשי בבית הכנסת "בית אל", בברוקלין ניו-יורק, תפקיד שמילאו קודם לכן החזנים הגדולים: יעקב רפפורט, מרדכי הרשמן, ברל'ה חגי, משה קוסביצקי, פול זים ומשה שטרן.

בשנת 1967, בהיותו בן 20, הוציא מילר את תקליטו הראשון: "תפילה לירושלים", בהוצאת חברת התקליטים הישראלית "מקולית".

את היכרותו רבת השנים עם אבא, הוא החל בשנת 1985, כאשר אבא הפיק לו את: "אחינו כל בית ישראל" - קלטת חזנות הראשונה של שניהם בליווי תזמורתי. בקלטת מבצע מילר גם 3 מלחניו של אבא: "מה נאוו על ההרים" – שנכתב לרגל עשור לנישואיו עם אמא היקרה; "הנרות הללו"; ואת "אחינו כל בית ישראל", שאבא כתב בעת שירותו הצבאי, בשנת 1969, עבור החזן יאן פירס, ושודרג בהקלטה ליכולותיו הבלתי מוגבלות של מילר.

בחודש אדר, בשנת 1986, הופיע מילר לראשונה עם אבא ועם "התזמורת הקאמרית החדשה", בקונצרט הראשון של בית החולים אסף הרופא, שהתקיים באולם "אוהל-שם" בת"א. מאז המשיכה דרכם המוזיקלית יחד. בן-ציון עלה לגדולה, רבות בזכות סדרות הקונצרטים של "יובל", בהיכל התרבות בת"א וברחבי הארץ. בן-ציון היה החזן האהוב על אבא ובתחילת דרכו שימש אבא גם כאמרגנו וגם כמנהלו המוזיקלי. רבים מהעיבודים התזמורתיים המוכרים לכולכם, שכתבנו אבא ולאחר מכן גם אנוכי, כתבנו בראש ובראשונה למידותיו של מילר.

בשנת 1994 הוציא מילר דיסק נוסף עם אבא: "הנשמה לך" - 8 ביצועים נפלאים מתוך הופעותיו עם מקהלת החזנים ותזמורת האנסמבל "יובל".

בשנת 2001 הפקתי מוזיקלית עם אבא את "טובים השניים" – אחד הדיסקים הידועים ביותר בעולם החזנות: דיסק דואטים של מילר עם חברו, ידיד נפשו, החזן יעקב מוצן.

עם כישרונו הגדול, קולו הכמעט בלתי מוגבל, הקולרטורה שלא מפסיקה להפתיע ולהתגלגל בדיוק מעורר השתאות - לא היה סגנון חסידי, אידיש, או חזנות שזר לו. לא היה מבצע שהוא לא ביצע את יצירותיו - פעמים טוב יותר ומתוחכם יותר מהמקור.

למרות כל זאת, לא בחרתי להעלות לזכרו עוד פרק חזנות אקרובטי מפואר, אלא ביצוע שהיה עבורו אבן דרך בקריירה רבת השנים:

בקונצרט ההצדעה לחזן שמואל ויגודה, שקיימנו בחודש מרץ 1988, בהיכל התרבות בת"א, נוסף על היצירות שבוצעו לכבודו של ויגודה, אבא הציע לבן-ציון הצעה מהפכנית – יוצאת דופן, לבצע לראשונה את "אחי גיבורי התהילה" - שיר ישראלי, אהוב ומוכר לכולם מביצועה של הזמרת אילנית.

השיר בוצע לראשונה עם עיבוד קאמרי מפיו של חזן, טנור עולמי, ולדברי כותב השיר - דודו ברק – זהו הביצוע הטוב ביותר לו זכה שירו!

מאז, אין חובב חזנות, שלא שמע (ממקור ראשון או מאחרים) על הביצוע "ההוא" של מילר עם התפילה "שעולה ועולה" בכל פזמון. הביצוע, ש"הרים" את תקרת ההיכל עם יותר מדקה שלמה של מחיאות כפיים בסיומו.

היום, לראשונה, תוכלו גם לצפות בביצוע ההיסטורי ההוא לזכרו.

חבל על דאבדין!

שבוע טוב וצפייה מהנה,