"שירה על שולחן הניתוחים" / אופיר סובול

השבוע לפני 59 שנה, ביום ד' דחוהמ"ס, 1963, החזיר נשמתו לבוראו - ר' יעקב דב בן ר׳ עקיבא - תלמוד ז"ל.

ר' יענק'ל תלמוד – מי שהלחין בגאוניותו יותר מ 1,100 יצירות, שהיוו את אבני היסוד של המוזיקה החסידית, זכה במהלך שנותיו להתהדר בכינויים כמו: "קומפוזיטור החצר", "מוצארט של החסידים", ו"בטהובן של השירה הדתית", וכו׳…

הניגון הראשון שהלחין, עוד בהיותו אברך צעיר היה "כבקרת". באותה השנה, לפני חג השבועות, חיבר ניגון נוסף, הפעם ל"אקדמות", וכך לאט לאט החל מחבר ניגונים שהתקבלו בהתלהבות אצל הרבי מגור וחסידיו.

כמי שלא למד מוזיקה, ולא ידע צורת תו מהי, הקדיש ר' יענק'ל, כ 70 מתוך 80 שנות חייו לייעוד אחד בלבד: "להרבות שמחה בישראל".

את יצירותיו היה מחבר פעמיים בשנה, לפני חג השבועות ולפני הימים הנוראים - בכל שנה יותר מ 20 יצירות חדשות, כמצוותו של האדמו"ר - "שירו לה' שיר חדש".

כל חייו נשאר נאמן לאדמו"ר ולחצר גור באומרו: *"גם אם יתנו לי מלוא ביתי זהב וכסף, לא אסטה מדרכי ולא אתנכר לייעוד, שקבעתי לי לפני יובל בשנים ויותר, לשיר ולחבר לחנים בשביל הרבי ובשביל חצר גור וחסידיה. זוהי עבודת הבורא שלי – ולעולם לא אהנה מן ההקדש". הוא דחה על הסף הצעות להלחין לגורמים אחרים, הצעות שהיו עשויות להביא לו מוניטין רב ובצדן סכומי כסף מכובדים.

מוזיקאים חשובים בני זמננו תמימי דעים, שלחניו של ר' יענק'ל, ובמיוחד המארשים והוואלסים, נכתבו בגאוניות ואף נדמה שהולחנו לפני מאות בשנים ע"י מלחינים קלאסיים עולמיים.

בשבוע, שבו אנו אומרים את תפילת ההלל מדי יום, אי אפשר שלא להיזכר ביצירה כזו, שהיא אחת מן היצירות המפורסמות ביותר שהלחין - "הללו את ה׳". את "הללו" הקליט חזן חצר גור - ר' דוד ורדיגר, בשנת 1962, ומאז נחשב "הללו" לאחד מהוואלסים הידועים ביותר בספרות החסידית, והמזוהים ביותר עם ר' יענק'ל תלמוד ור׳ דוד ורדיגר.

את "הללו" ביצענו לראשונה בקונצרט "חסידים ברינה יגילו", שקיימנו בהיכל, בשנת 1997. מי שהתבקש לבצע אותו הוא דווקא החזן יעקב מוצן, שעל אף שגדל בחצר חסידות מודז'יץ, העניק ליצירה זו מבית גור, מגע חסידי אותנטי ומלהיב, שמלווה בקול פעמונים עשיר וחם.

בריאותו של ר' יענק'ל הייתה רופפת בשנותיו האחרונות. הוא החל לסבול ממיחושים בלבו ואף אושפז כמה פעמים בבית החולים "אסף הרופא" - בו שימש גם כרב וכמשגיח.

לא פעם היה מצבו קשה ועורר דאגה בלב רבים, אך ידע תמיד להתגבר על מצבו ולחזור להופיע מחדש, מלא מרץ ועליזות ב"חצר" האדמו"ר מגור.

פעם אחת, לקראת ניתוח קשה ומסובך, קבעו רופאיו, כי בגלל מצב לבו אין אפשרות להרדימו הרדמה כללית. בהמלצת האדמו"ר מגור, ר' יענק'ל נאלץ לעבור את הניתוח בהרדמה מקומית, כשהוא ער לחלוטין. הוא שכב על שולחן הניתוחים ובעוד רופאיו מנתחים אותו, החל לזמר בקול מנגינה לתפילת "אנא ה' הושיעה נא" - מתוך תפילת ההלל. לאחר שהסתיים הניתוח, הכריז רופאו: "עוד לא היה כדבר הזה!" והוסיף, כי בכל הקריירה הרפואית הארוכה שלו, טרם נתקלו בחולה שלא מפסיק לשיר... אפילו תוך כדי ניתוח.

יהי זכרו ברוך!