איזה מאמר חשוב לימד הבעש"ט הקדוש את רבי נחמן מהורדנקא?
ביום שני יחול היארצייט של רבי נחמן מהורדנקא, שהיה אחד התלמידים הכי מקורבים לבעל שם טוב הקדוש.
הבעל שם טוב הקודש מלמד את רבי נחמן מסר חשוב, כדי שיהיה בעתיד רווח והצלה...
בשנת תק"כ, לפני שנפטר הבעל שם טוב הקדוש, הוא קרא לתלמידו רבי נחמן מהורדנקא, וציווה שילמד לפניו את המאמר מזוהר הקדוש פר' חוקת המתחיל את הנושא "משם בארה".
כשסיים רבי נחמן לקרוא את המאמר, אמר לו הבעל שם טוב הקדוש תזכור היטב ללמד מאמר זה לעת תפילת הגשמים, שהוא מפתח גדול שיפתחו לך שערי שמים לתפילתך.
ומסר לו את הכוונות שיכוון, ועוד ציווה עליו להשתמש בכוונות אלו רק בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ.
באחת הפעמים שרבי נחמן מהורדנקא הגיע לציונו של הבעל שם טוב הקדוש, וביקש את רשותו לעלות לארץ ישראל, וקיבל את הסכמתו.
רבי נחמן עלה לא"י ועלו עימו עוד כמה חלוצים חסידים ואנשי מעשה, ויסדו ביחד שכונה בטבריה.
רבי נחמן לא מצא מנוח וניחומים על פטירת רבו, והיה נוהג בכל יום לטייל לבדו ומקטרתו בפיו, בין ההרים הצופים לים הכנרת בעיר טבריה, אנשי טבריה לא הבינו, מה הוא מחפש על ההרים, ולמה הוא מטייל שם, והיו שחשבו שמא דעתו אינה שלמה ח"ו.
הם לא ידעו שהוא עוסק בעבודת רבו הבעל שם טוב הקדוש, שערך התבודדות ועסק בעבודת ה' בין הרי הקרפטים בין קיטוב לקוסוב, ורצה לתקן בין ההרים מה שתיקן רבו בהרי הגולה, ובכל פעם היה נמס ליבו כשנזכר כמה השתדלות עשה רבו כדי לעלות לארץ ישראל, אבל, מהשמים עיכבוהו.
פעם אחת בשנת בצורת קשה, גזר הפחה מושל הגליל על היהודים שיתפללו על גשמים, ולא נענו, ובקשו מכל הצדיקים הנסתרים שבעיר שיתפללו, ותשובתם הייתה:
שרק רבי נחמן מהורדנקא יכול להתפלל, ויענו אותו מן השמים, ורבני העיר בקשו מרבי נחמן שיתפלל ודחה אותם.
רבני העיר איימו על רבי נחמן שאם לא יתפלל יחרימו אותו, וברגע שנזכר רבי נחמן מהורדנקא שעבר על הבעל שם טוב הקדוש דבר דומה, וגם נזכר, שהבעל שם טוב הקודש לימד את הכוונות בזמן תפילת הגשם.
רבי נחמן אסף 'מנין' חסידים, לקח את הזוהר הקודש וסידורים, ועלה על ההר שהיה רגיל לטייל בו עד שהגיע למערה שטמון בה רבי חייא, המשקיפה על הכנרת, ששם נמצאת בארה של מרים.
השתטח רבי נחמן על ציונו של רבי חייא, וקרא בהתרגשות מהזוהר הקדוש כפי שציוה עליו הבעל שם טוב הקדוש, בפר' חוקת דף קפ"ג.
כשגמר רבי נחמן לקרוא בהתלהבות כיצד היו אבותינו שואלים מים, ומתפללים בשירה "עלי באר" היה צופה למרחוק, וחשב, הלא גם רבי חייא היה משואלי מטר לעמנו, והסתכל שוב על פני העיר, וחשב, הלא זו העיר שרשב"י טיהר בצאתו מן המערה...
בתוך כך, הגיע מהעיר רץ אחד, ולחש לרבי נחמן שכאשר יצא להתפלל ועבר על יד השער, עמד המושל הפחה מרחוק וראהו, שאל הפחה, מי הוא זה ההולך בבגדי חורף, כשאנו בתמוז, אמרו לו, זהו תלמיד של הבעל שם טוב הקדוש, שהולך להתפלל על הגשמים.
כעס הפחה ואמר: טוב הדבר, אם ירדו גשמים לאחר תפילתו טוב! אזי אני עומד כאן ליד השער, ואני בעצמי אשאהו על כתפי לעיר, ואם לאו אגרש אותו, או אהרוג אותו.
אמר רבי נחמן מהורדנקא לרץ שבישר לו את הדברים: "מה יעשה לי אדם? ה' לי בעזרי" והתארגן לתפילת המנחה, לפני שהתחיל את התפילה, לחש בבכי: "מי שענה לשואלי מטר רבי חייא ובניו - הוא יעננו, מי שענה למורי ורבי הבעל שם טוב ושואלי מטר - הוא יעננו".
רבי נחמן התחיל את תפילת שמונה עשה בקול, והתפלל מילה במילה, וכשאמר "משיב הרוח" התחיל מנשב רוח, המבשר, שעוד מעט ירדו גשמים, וכשאמר מוריד הטל, התחילו גשמים מנטפים ויורד הגשם מעט מעט, וכגמר רבי נחמן את תפילתו הגשמים הפכו למטר עז. רבי נחמן, היה היחידי במנין שהלך עם מגפים ובגדי חורף. והבינו החסידים, והבינו כולם, שעמד לו זכות רבו הבעל שם טוב הקדוש.
כשירדו מן ההר, עמד הפחה על משמרתו, וקיים את הבטחתו, שישא את רבי נחמן על כתפיו, והיו שרים ומרננים איתו: "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה".
זו הייתה התפילה והכוונות שמסר הבעל שם טוב הקדוש, שצפה את הדבר למרחוק, וידע שרבי נחמן מהורדנקא יהיה צריך להיות בין "שואלי מטר", ויזכה לקדש שם שמים ברבים.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
תפילה בשמחה: אומר הבעל שם טוב הקדוש, שתפילה בשמחה בוודאי הרבה יותר טובה, גדולה ומקובלת לפני ה' יתברך, מתפילה בעצבות ובבכיה (צוואת הריב"ש סי' קז').
תפילה בהתלהבות ואהבה – הקב"ה אוהבה: כשהאדם קורה בתורה, הוא רואה את האורות של אותיות התורה, אעפ"י שאינו מבין את הטעמים כראוי, מכיון שהוא קורא באהבה גדולה ובהתלהבות, אין ה' יתברך מדקדק עימו, אף שאין אומרם כראוי.
משל התפילה כאהבת התינוק לאביו: משל לתינוק שאביו אוהבו מאוד, ומבקש דבר מאביו, ואעפ"י שהוא מגמגם, ואינו אומר כראוי את המילים, אביו נהנה מאוד ונענה לבקשתו.
כאשר האדם אומר דברי תורה באהבה, כתינוק בפני אביו, ה' יתברך אוהבו מאוד, ואין מדקדק אחריו אם אומרם כראוי.
"ודגלו עלי אהבה": כמו שדרשו חז"ל: "ודגלו עלי אהבה" אל תקרי ודגלו, אלא: דילוגו עלי אהבה, שאעפ"י שמדלג ולא אומר את המילים כראוי: יש לי ממנו נחת רוח גדולה, ואוהב אני את דיבורו, כמו ילד קטן שמדבר לאביו, ובוודאי תפילתו נענית ברצון לפני בורא עולם (ליקוטים יקרים דף א').
התפילה מקרבת לה' יתברך: התפילה היא האמונה והדבקות, שעל ידה מתגלה חסדו וישועתו של ה' יתברך לברואיו, כי מי שהוא בצער, או בכל חסר, הוא מתפלל יותר בדבקות ובכוונה, וכך, מתקרב לה' יתברך.
מאמר זוהר לפני התפילה: והיה אומר הבעל שם טוב הקדוש לתלמידיו שלפני כל תפילה ילמדו מאמר בזוהר הקדוש (ליקוטי תורה, הדרכה ז').
יש אור חדש בעולם לענין התפילה: אומר ה'מאור ושמש' רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין - שהיום, מוצ"ש פר' קורח יום היארצייט שלו, שהבעל שם טוב הקדוש הגיע לעולם, זרח אור התאמצות מיוחד בעולם, וכל מי שרוצה לגשת לעבודת התפילה יכול להגיע לכך, ויוכל להגיע להתפלל ביראה ואהבה רבה.
יהי רצון שזכות הבעל שם טוב הקדוש ורבי נחמן מהורדנקא ורבי קולנימוס קלמן תגן על כלל ישראל, ונזכה להכיר בחסדי ה', ולהתפלל מתוך הכרת הטוב ואהבת ה', אמן!