כיצד התקרב 'פרי הארץ' לבעש"ט הקדוש?
פעם אחת, לאחר שהבעל שם טוב הקדוש סיים את תפילת מנחה, ראו אותו מצחק. מי שעמד לידו, חיפש להבין את סיבת הצחוק, אך לא ראה שום סיבה.
ביקשו מהבעל שם טוב הקדוש שיסביר: מהי הסיבה לצחוק?
וסיפר הבעל שם טוב הקדוש, שכרגע הוא פעל בתפילתו להוריד לעולם נשמה קדושה, וסיפר להם על אימו של הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שהבעל שם טוב הקדוש היה קורא לו בשם חיבה: "מנד'לי".
אימו של רבי מנחם מנדל מוויטפסק הייתה חנוונית, ובלילה שנשמתו הקדושה הייתה צריכה לרדת לעולם, הגיע לחנותה כומר אחד ורצה לקנות אצלה כל מיני סחורות.
אימו של רבי מנחם מנדל יכלה להרוויח מאותה קניה רווח גדול, והכומר השתהה בחנותה זמן רב, והדבר עיכבה, ואם הוא היה נשאר שם, לא הייתה זוכה לקבל את הנשמה הקדושה שהייתה מוכנה לרדת לעולם.
המשיך הבעל שם טוב הקדוש וסיפר, כאשר ראיתי זאת, פעלתי בתפילתי באופן שלא תרצה למכור את הסחורה לכומר, והיא סגרה את חנותה, וויתרה על הרווחים הנאים שהזדמנו לה.
מזה צחקתי שהיה לי קורת רוח, שגרמתי להוריד לעולם הזה, נשמה גדולה ויקרה, וזאת היתה אימו של הרב הקדוש "הרב מנד'לי" שלי.
תשעה חודשים לאחר המעשה הנ"ל, סיים הבעל שם טוב הקדוש את תפילת ערבית, וגם כאן, צחק בצחוק גדול, העומדים בסביבתו לא ראו את סיבת הצחוק, וביקשו שיספר את סיבת הצחוק.
סיפר להם הבעל שם טוב הקדוש, הלא תזכרו שלפני תשעה חודשים צחקתי אחרי תפילת מנחה, וסיפרתי לכם שפעלתי להוריד נשמה גדולה לעולם הזה.
ועכשיו, ככלות תשעת ירחי לידה, כשהגיע זמנו של הוולד הקדוש לצאת לעולם, אימו מאוד התקשתה בלידה כי ה"בעל דבר" רצה לסכן את שניהם, את האם ואת הילד, וכמעט להמיתם.
ופעלתי בתפילתי זאת שיצא הוולד בשלום מבטן אימו, ומזה צחקתי ונהניתי מאוד.
לאחר זמן, הגיע הרב הקדוש רבי "מנד'לי" הנ"ל אל הבעש"ט הקדוש, קיבל אותו הבעל שם טוב הקדוש באהבה וחיבה יתירה, ואמר לו:
"הרבה קוגלים הפקרתי עבורך..."
ושאל אותו הרב מנד'לי: "מה פירוש הדברים?" וביאר לו כי נתן פקודה לכל הדרשנים בעיר מז'יבוז', שיבואו לשבות פה את שבת קודש, ויאכלו על שולחנו, והכוונתו הייתה בשבילו ולכבודו.
התקרבותו רבי מנחם מנדל מוויטפסק לבעל שם טוב הקדוש
פעם אחת שמע הרב הקדוש רבי מנד'לי דבר תורה מדרשן אחד, והדיבורים הקדושים חדרו לחדרי ליבו.
בא רבי מנד'לי אל הדרשן כדי שיגיד לו ממי שמע את הדיבורים הללו, כי הבין שהדיבורים הללו אינם נובעים מליבו ומוחו של הדרשן.
בתחילה סרב הדרשן להגיד לו ממי שמע את הדיבורים, ואמר לו שהמציא את הדברים ממוחו.
הרב מנד'לי הבין - שאין הדבר אמת, ואחזו בדש בגדו ושאל אותו פעם נוספת: "הלא תגידו לי ממי שמעתם דיבורים יקרים כאלו" כי לפי הבנתי דיבורים האלה אינם שלכם, עד שהוכרח הדרשן להודות לו ולספר ממי שמעם את דברי התורה הנפלאים.
ועל ידי זה נסע הרב הקדוש מנד'לי אל הבעל שם טוב הקדוש.
ומאז נעשה לאחד מתלמידיו המובהקים, דבק בו ובתורתו, ולמד לאחר מכן אצל המגיד ממעזריטש הקדוש, עד שגדל ונעשה לאחד ממאורי החסידות בעולם כולו, את הסיפורים הנ"ל סיפר תלמידו רבי שנאור זלמן מלאדי 'בעל התניא'.
השבוע - אימרותו של הבעל שם הקדוש היא חייו של תלמידו:
לאחר פטירת המגיד ממעזריטש, שהיה ממשיך דרכו של הבעל שם טוב הקדוש, הוכתר רבי מנחם מנדל מוויטפסק למנהיג החסידים ברוסיה הלבנה, עפ"י צוואת המגיד, היה רבו של רבי שנאור זלמן מלאדי 'בעל התניא'.
רבי מנחם מנדל היה מראשוני החסידים שעלו לארץ ישראל בראש קבוצה של 300 איש ביחד עם רבי אברהם קליסקר, עליה זו מכונה: "עליית תלמידי הבעל שם טוב".
עליה זו, הייתה מאוד חשובה ומשמעותית לישוב היהודי בארץ ישראל.
רבי מנחם מנדל מוויטפסק התאפיין בענוונותו וצניעותו הרבה, והיה נוהג לחתום את איגרותיו בתואר "השפל באמת".
פטירתו וצוואתו:
ניתן ללמוד עליו רבות מתוך תורתו הטהורה והנפלאה, כמו גם מפטירתו וצוואתו.
מה ציוה לכתוב על מצבתו: רבי מנחם מנדל לא הסכים שיכתבו על מצבתו דברי הלל ושבח, אלא, רק את שמו.
מסעיפי הצוואה שכתב: "לבני המופלג רבי משה, אבקש שלא יהיה לו, שום התמנות ושררה על אחרים. ויתרחק מהכבוד, ויתרחק מהוללות.
וילמד בכל יום ספרי מוסר, ויתחבר עם אנשי אמת.
ויאהב - הפחות שבישראלי, ויתרחק משקר בכל כוחו, אפילו לשם שמים.
ושלא יאמר דברי תורה בשמי, ושלא יחקקו על המצבה שלי שום שבח, כי אם מוהר"ר מנחם מענדיל".
בעניין הקבורה כתב:
"אבקש שבעת יציאת נפשי עד שעה בדקדוק, בל ימצא גופי בזה העולם בשום אופן בעולם. כלומר שמעת יציאת הנפש ועד לסוף הקבורה, לא יעבור משך זמן של יותר משעה אחת בלבד".
על מקום הקבורה כתב:
"במקום הקברות לא יניחו אותי על קרשים או בארון, רק ישר על אדמת הקודש, ונושאי הארון יהרהרו בתשובה.
ובעת שיסתמו עיני בחרס שבור כנהוג, יזכירו אז את:
שם קדשו של מרן הבעל שם טוב, ואת שם קודשו של האדמו"ר הרב המגיד ז"ל".
מי יהיה שכנו לקבורה?
לפני הסתלקותו שאלו אותו, ליד מי רצונו שיקברו אותו?
ידוע שרבים משתדלים שיקברו אותם בקרבת צדיקים, על שאלה זו השיב רבי מנחם מנדל בתמיהה - "מה השאלה הזאת?
טוב יהיה לפני, אם ישכיבוני אצל כל יהודי שהוא!
והלוואי ואף יהודי לא יתבייש בי, כפי שאני - אינני מתבייש באף יהודי".
רבי מנחם מנדל מוויטבסק היה בן חמישים ושבע בפטירתו, ביום א' אייר תקמ"ח, ונקבר בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, השבוע הוא היארצייט וניתן להגיע לקברו בבית העלמין הישן בטבריה.
את קברו ניתן לראות מהכביש הראשי דקה נסיעה, לפני קברו של רבי מאיר בעל הנס.
רבים מגיעים לפקוד את קברו, אף מי שלא שמע על צדקתו וקדושתו הרבה, וכולם מספרים, שמרגישים את ריח גן עדן בחלקת תלמידי הבעל שם טוב הקדוש, שטמונים שם צדיקי עולם, כגון: רבי נחמן מהורדנקא, רבי אברהם קליסקר, ועוד רבים...
היארצייט חל בשבת א' אייר, זכותו של רבי מנחם מנדל מוויטפסק בן רבי משה תגן על כל ישראל, ונזכה בחודש זה:
אייר – אני ה' רופאך - במהרה, אמן!