הניגון המיוחד והמרטיט 'קה אכסוף' שמתנגן בשבת ברוב בתי ישראל חובר ע"י בעל היארצייט הגה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין.
רבו של רבי אהרן היה מגיד ממעזריטש שאמר עליו:
כשרבי אהרן אומר את שיר השירים, נעשה רעש בפמליא של מעלה, ומשתתקים כל העולמות העליונים, להאזין לניגוני קודשו...
המגיד ממעזריטש הכיר בגדלות תלמידו, וביקש ממנו לחבר ניגון לכבוד שבת קודש, וכך, חיבר רבי אהרן מקרלין את הניגון 'קה אכסוף' שמלא דבקות וכיסופים ומרטיט כל לב, ואשר שורשו מעולם הסוד והקבלה, ושירתו אינה נפסקת לעולם, ומהחטופים נגלה את סוד הניגון...
מה האיר לחטופים בשבי החמאס?
סיפורי החטופים לא נתפסים בשכל אנוש, הגוף סבל את הלא יאומן ואת הבלתי אפשרי... וכמו שאומר השיר:
'לאבא שלי יש סולם' - כשהגוף מוותר בקלות – הנשמה מתעוררת...
הניצוץ הפנימי של הנשמה התעורר, והביא אותם לחיבור ולקשר עם בורא עולם, לתפילה ודיבור אמיתי... יותר קיום מצות, שמירת שבת ועוד, והמכנה המשותף לכל הסיפורים, הוא:
החטופים גילו את אור הנשמה - ונותנים לנו השראה!
בחיי החיים התקינים, האדם 'מזהה' את עצמו כ'גוף' עם 'נשמה', אבל, במצבים מיוחדים וגם בכניסת שבת הנשמה האלוקית מתגלה בטהרתה בבהירות, ומזכירה לגוף:
שיש בתוכו נשמה שהיא 'חלקיק' אלוקות - 'חלק אלוק ממעל' ממש!
מחפש לחיות בתענוג – מדוע?
"אז תתענג על ה'" – לא סתם כל אדם מחפש כל חייו להרגיש תענוג, כי זוהי מטרת בריאתו:
חיפוש עונג ותענוג, הוא - צורך בסיסי של האדם.
חיפוש התענוגות, הוא לא סתם רצון גשמי, זהו רצון הנשמה, רק שהגוף יוצא ל'מסע' חיפוש אחרי תענוגות, ולא יודע שזאת בקשת הנשמה...
במהלך השבוע, העשיה מביאה לאדם סיפוק ושמחה, והגוף מתפקד 'ראש קטן' ולא בודק אם מקור התענוג שהוא חש גשמי או רוחני, העיקר – שהוא מרגיש עונג ותענוג, אבל:
הגוף 'יודע' גם להרגיש תענוג רוחני בצורה חושית ומוחשית.
לנשמה יש 'שפה' אחרת, ההנאה שלה נובעת כשהיא מתבטלת בביטול מוחלט, והופכת:
לחסרת מציאות וממשות - 'אין' ממש!
כל כיסופה ורצונה של הנשמה לחזור למקום שממנו באה:
להתאחד ולהתחבר לבורא עולם - להתענג להתבטל ולהיכלל בבורא יתברך.
למה הניגון 'קה אכסוף' מענג?
לא כל אחד זוכה במהלך השבוע להרגיש את התענוג של הנשמה, אבל, כל אחד יכול להרגיש בשבת את:
נועם, אור וערבות השבת שהוא – אור ה' יתברך.
שירת 'קה אכסוף' מרומם את הנשמה של כל יהודי!
וברגעים אלו, הוא יכול לחוש נועם ונעימות, רצון וערגה רק להתבטל לבורא עולם, ולחוש קרבת אלוקים.
ויש רגעים ש'קה אכסוף' כל כך סוחף, עד שרוצים שלא יגמר לעולם...
מכיון שהתענוג הכי אמיתי שיש לנשמה זה, דווקא:
הרצון והכיסופין להרגיש ביטול 'עצמי' - ולהתאחד ולהידבק בה' יתברך.
כל אחד ששמע את הניגון 'קה אכסוף', טעם מעט תענוג מהנועם העליון של הניגון הזה, ואף נשמה שהרחיקה לכת, לא נשארת אדישה לניגון הזה.
"נשמה שנתת בי - טהורה היא"
ברכות השחר מעידים שהנשמה ירדה לעולם טהורה והיא נשארת טהורה...
אף לכלוך לא יקח ממנה את 'האלוקות' שבה! ולכן:
כל אחד יכול להרגיש בשבת את נועם הנשמה והתענוג האין סופי, שעוזר לבטל את הרצון העצמי, ומעורר רצון וכיסופין לדבוק במי שבאמת אחראי ומנהל את העולם – מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, זהו:
הסוד של סיפורי הגבורה ששמענו ממי שחזר מהשבי...
התענוג העילאי - מחיבור הנשמה עם בורא עולם!
כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עוזך...
סוד השבת – החיבור לשורש ה'אחד'
ברגע שדבקים ב'אור' הנשמה, מגלים את סוד השבת:
סוד האחדות – ויחוד ה', שמסתתר ומתגלה - ב'פנימיות' השבת.
הנשמה רוצה להתחבר ולהתאחד עם קודשא בריך הוא, ולהיות איתו – אחד, וזה נקרא - 'יחוד':
חיבור שני דברים שנראים כאילו - נפרדים, אך - שורשם אחד.
חיבור הנשמה לשורשה - בהיכל הנשמות
'השביתה' בשבת מחדשת את הקשר הפנימי והעמוק של הנשמה עם הקב"ה, והאדם מרגיש אחדות וחיבור ל'היכל הנשמות' לשורשו, למקור ששמנו נחצבה נשמתו, והיא מרגישה:
שמחה והתרוממות – תענוג אמיתי שמגיע מעולם החירות!
איחוד הנהגת ה'אלוקות' בשבת
הבעל שם טוב הקדוש מסביר את הדברים בצורה פשוטה:
קודשא בריך הוא נקרא - 'אלוקות', והוא - נעלם מהברואים,
ו'שכינתא' היא - 'אלוקות', והיא - שוכנת בתחתונים,
וההתקשרות של שניהם, הוא - ביום השבת (כתר שם טוב ח"ב כ').
כל הגורמים שעושים פירוד והסתר ל'אור' האלוקי במהלך השבוע, מסתלקים (ס"א וחילותיו), ובשבת:
הנשמה האלוקית מתגלה ומאירה, ומתייחדת עם - מלך העולם.
מתי הנשמה מתחברת למקורה?
הזוהר הקדוש אומר, שבתחילת ערבית של שבת ב'ברכו':
"כל ישראל מתעטרים בנשמות חדשות, שהם תוספת נפש רוח ונשמה הנמשכות מהארת השכינה".
ה'מאור ושמש' אומר שבקידוש:
"ויכל אלוקים" – בשעה שהקב"ה ברא את כל העולמות:
היה לו השתוקקות ותענוג, שכל הנבראים - ישתוקקו לקבל אלוקותו יתברך.
בקידוש של שבת, במילים: "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" זהו הזמן:
שכל העולמות משתוקקים וחוזרים להידבק בשורשם - וזוהי קדושת שבת...
שבת - חיבור הנשמה לעונג ותענוג האלוקי
ה'שפת אמת' מתאר את ענין השבת:
"להיות כל הרצונות וכוחות האדם דבוקין – בשורשם, שהוא נקודה הפנימיות חיות ה' יתברך, שיש בכל אדם כמ"ש 'ויפח באפיו וכו'".
ה'שפת אמת' מסביר שמטרת השביתה בשבת:
"שה'חלק אלוק ממעל' - דבוק ונכלל בשורשו".
וזה מה שגורם להרגיש - שהשבת 'נועם הנשמות'...
השכל לא יכול להשיג את הארת הנשמה, ומהי הרגשת 'מעין עולם הבא', אבל, ניתן לומר שזה מה שסיפרו החטופים, שחיזק אותם ברגעים הכי קשים...
השבת נועם הנשמות, והשביעי - עונג הרוחות...
'קה אכסוף'... "ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קודשך..." במהרה...
לע"נ הגה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין בן יעקב ופערל זצוק"ל, זכותו תגן על כל עם ישראל, ונזכה לגאולה במהרה בימינו, אמן.