כיכר השבת

מאמר לפרשה

שובב! תזהר – אתה רואה מה אתה עושה?

תפקידו של משה וצדיקי הדורות, להעלות את נשמות ישראל. לעזור להם: לצאת ממצרים, מהתהום שפעורה תחתיהם. צדיקי הדורות יכולים להוביל ולעלות כל אדם / מאמר לפרשה (חסידי)

| כיכר השבת |
ציון רבי נחמן זי"ע
ציון רבי נחמן זי"ע (צילום: להגביה עוף)

רבי נחמן על – פרשת שמות

איך נגאלים? סוד הצעקה!

הגאולה העתידית – מתוארת בפרשה.

גלות מצרים, מתארת את כל הגלויות, ויציאת מצרים:

מתארת את כל הגאולות, כולל - הגאולה שתגיע במהרה.

פרעה ממרר לבני ישראל את חייהם בעבודה קשה:

גם אתה מרגיש קצת מרירות - מה'עבודה הקשה'?

כששיעבוד מצרים מתיש וקשה עד מחנק, אי אפשר לסבול יותר, ואז...

בחושך הכי גדול – נולד האור 'כי טוב'!

מזל טוב! בן נולד לעמרם ויוכבד: "ותלד בן ותרא אותו כי - טוב הוא"!

היה אסור שיוודע, שה'טוב' – נולד, הכל קורה בהסתרה בהיחבא.

משה רבנו - נולד, מי שעתיד – לגאול את עם ישראל!

ויקרא שמו 'משה': "כי מן המים משיתיהו" – משה רבנו נמצא בתוך התיבה, על המים, הוא יורד למעמקי מי מצרים, שנקראים - מים זדונים, כדי:

להעלות משם את נשמות ישראל - שנפלו לשם.

משה רבנו מעלה - משמד לרצון

משה הקט, שט ביאור בתוך התיבה, היאור לא מטביע אותו, ובת פרעה מצילה את משה רבנו, והוא - מצליח להכניס בה הרהורי תשובה - עד שהתגיירה.

כאן התורה רומזת על כוחו של משה רבנו, הוא עתיד:

להעלות כל אחד מעם ישראל - משמד לרצון.

אומר מוהרנ"ת: "גם עתה, כל זה עסקו תמיד – להוציא כל הנופלים, ממים הזדונים ממי המבול".

תפקידו של משה רבנו היה להעלות את עם ישראל משמד לרצון:

'שמד' בגימטריא 344, ו'רצון' - 346, ומשה רבנו עומד בניהם, כי הוא בגימטריא: 345.

משה רבנו – מושיען של ישראל בכל הדורות

תפקידו של משה רבנו, וצדיקי הדורות, להעלות את נשמות ישראל.

לעזור להם: לצאת ממצרים, מהתהום שפעורה תחתיהם.

צדיקי הדורות יכולים להוביל ולעלות כל אדם:

ממצב של 'שמד', למצב של 'רצון' עוצמתי וחזק לעשות רצון ה'!

משה רבנו מצית את להבת אש הרצון והחשק בכל נשמות ישראל:

כלל לא משנה לאיזה תהום האדם - הספיק ליפול!

משה רבנו מסייע ועוזר לכל אחד, להיות מודע למעשיו, ולרצונותיו האמיתיים, והוא:

נותן את העידוד והכח לצאת מה'תהום' וללכת בדרך הנכונה.

משה רבנו – עומד באמצע בין ה'שמד' ל'רצון':

ומוציא את עם ישראל מהמייצרים – לגאולה בכל הדורות!

עם ישראל משועבדים במצרים, עד ייאוש...

הם נאנחים מהעבודה הקשה... עד שמגיעים למצב, שזהו – הם לא יכולים יותר! ואז... הם צועקים!

שובב! תזהר – אתה רואה מה אתה עושה?

בימי השובבי"ם - יש בת קול שיוצאת משמים, וקוראת לנו:

"שובו בנים שובבים"!

ולכן, רבי נתן אומר שבימי השובבים, צריך לצעוק לקב"ה:

הרבה יותר חזק, כדי – שיגאל אותנו.

אנו מתנהגים כמו ילדים שובבים - חסרי 'דעת', וזאת הסיבה, שהגאולה עדיין לא הגיעה, אומר מוהרנ"ת:

"שכל אחד הולך בעולם כמו משוגע ושובב ממש, כמו שנאמר: "וילך שובב בדרך ליבו".

מוהרנ"ת מגדיר מי נקרא - שובב או משוגע:

אחד שלא חושב על התכלית של חייו!

והולך אחרי רצון הלב, כזה אדם - לא מרחם על עצמו...

אם הוא היה - רק קצת מרחם על עצמו, הוא היה – מתעורר!

וצועק לה' שירחם עליו, והיה זוכה להוליד מוחין ו'דעת' חדשים, שהם:

"עיקר הגאולה בכלל ובפרט – בכל אדם ובכל זמן".

הגאולה מגיעה, רק אם - צועקים!

אתה עסוק ב'לשרוד' את החיים, ואפילו לא מנסה להוציא את עצמך מה'גלות' - שאתה חי בה.

ואולי, אתה חושב שזה נורמלי לחיות בגלות, ואולי:

נראה לך שהגאולה זה – מותרות?

והאמת, אתה נשאר בגלות כי - שכלך נרדם!

ואתה - בכלל לא חושב! כי מי שחיי בגלות - אין לו 'דעת':

כי אם היה לו דעת, הוא היה - נגאל!

כמו ילד שובב, שלא בדיוק מבין:

מה יהיו תוצאות מעשיו – כך אנחנו!

האם גם ילד שובב יודע - לצעוק? מתי?

מכירים את הילד השובב שאוהב להשתולל כמעט כמו - משוגע?

לדוגמא: הוא יכול לרוץ בשדה פתוח, עם המבט לעננים, ולמטוס שחולף שם, ובלי להסתכל בכלל, אם יש בורות מסוכנים, שהוא עלול ליפול אליהם, למרות שכבר הזהירו אותו, השובב הזה - לא מידי חושב...

ואפילו שהוא רואה שהשקיעה התחילה, ועוד מעט יחשיך, הוא - ממשיך לרוץ כמו שובב ואפילו כ'משוגע'...

ופתאום, הוא נופל לבור עמוק – ומתחיל לצעוק!

בהתחלה הוא המום, אבל - לא נבהל, הוא בודק את העקרבים שמצויים שם... אך, כשמתחיל להחשיך, הוא 'מתפכח' משכרון החושים שהיה שרוי בו:

ה'דעת' מתעוררת לתחייה, הוא קולט את מצבו - ומתחיל לצעוק!

וכשהוא לא נענה, הוא - צועק חזק יותר!

הוא יודע, שאם הוא לא יצעק את נשמתו, הוא יישאר שם לנצח...

"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו ותעל שוועתם" – האנחה הולידה בעם ישראל - קצת 'דעת', רגע אחד לפני שהמצב יהיה אבוד, הם כבר הגיעו למ"ט שערי טומאה:

ורגע לפני שער החמישים – הם צעקו!

אם תצעק – גאולך תגיע!

יש בתוכך צעקה נסתרת, ואם צעקתך תפרוץ, גם – גאולתך תפרוץ!

בשביל זה, אתה צריך להפסיק להעמיד פנים כאילו - הכל טוב, תתחיל לצעוק:

תקרע את המסכות והדמיונות של חייך, ותצא – לגאולה!

אתה חי ב'הישרדות וב'גלות', 'ומשדר' – שהכל טוב!

תקרע מעליך את ה'קליפות' והמסכים הפנימיים.

רק הצעקה, תעיר אותך מהתרדמת שנכנסת אליה:

תשאג תצעק – ככה אני יותר לא יכול להמשיך!

צעקה שמגיעה מעומק הלב - מביעה את 'חוסר האונים' שאתה מצוי בו.

הצעקה מוכיחה - שאתה לא יכול יותר - להכיל את הכאב!

כשאתה מרגיש אבוד - באמת, אתה צועק - והתוצאה:

מזל טוב - נולדה גאולה!

כמה צריך לצעוק? עד - שישמע יחוס וירחם!

אומר מוהרנ"ת, שעם ישראל היו צריכים לצעוק הרבה, עד:

"שישמע ה' ויבחר משם קול נעים וזך, להמתיק כל הדינים מעלינו".

"ותעל שוועתם" – אם תצעק גם תוושע!

הקב"ה מחכה לקול שלך, כדי – לגאול אותך!

אתה לא גואל את עצמך, הקב"ה – הוא גואלך!

כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות...

שנזכה לגאולה במהרה, אמן!

תוכן שאסור לפספס
תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
אולי גם יעניין אותך
חסידים ואנ"ש