הצדיק מוכיח על גדולת אימו!
הצדקת פייגא ע"ה אימו של רבי נחמן מברסלב, היא נכדת הבעל שם טוב הקדוש, אימה היא אדל בת הבעל שם טוב הקדוש, ידוע שהיתה צדקת גדולה ובעלת רוח הקודש.
אביה הקדוש הוא ר' יחיאל מיכל ז"ל, והיא נישאה לרבי שמחה זצ"ל, בן הצדיק הקדוש ר' נחמן הורדנקה ז"ל, שהיה בן בית ותלמיד מובהק אצל הבעל שם טוב הקדוש – זכות הקדושים תגן עלינו.
פייגא הצדקת הייתה בעלת רוח הקודש, אחותם של בעל 'דגל מחנה אפרים' ר' משה חיים אפרים מסדילקוב ז"ל, והצדיק הקדוש ר' ברוך ממעז'יבוז' ז"ל, אחיה הקדושים היו קוראים לה: "פייגלה הנביאה" - פייגלא די נביאתה.
לגדול בביתו הספוג קדושה של הבעש"ט הקדוש
פייגא הצדקת קיבלה לאחר חתונתה לגור בבית סבה הבעל שם טוב הקודש במעזיבוז, ורבי נחמן נולד בחדר הקדוש שבו היה הבעל שם טוב הקדוש עובד את עבודת הקודש, בר"ח ניסן תקל"ב בשבת פר' תזריע.
לאחר שנישאה הצדקת פייגא לא היו להם בנים, והייתה רגילה ללכת בקביעות לציון הבעל שם טוב הקדוש ולהתפלל שם שתזכה לבנים. וכשזכתה לבן קראה לו 'ישראל' על שם הבעל שם טוב הקדוש זי"ע.
ידוע הסיפור, שבנה ישראל נחלש, והיא לקחה אותו לציון הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ובכתה שם מאד מאד, והתפללה עליו, והניחה אותו בציון והלכה לביתה בביטחון חזק, שהילד יבריא בזכות הבעל שם טוב הקודש וכו' ואכן, כך היה. אבל, לאחר זמן מה הילד נפטר (ניתן לראות את הסיפור במקור). אח"כ נולדה לה בת פערל, ובן שנקרא יחיאל על שם אביה, ניתן להאריך רבות על טרם לידתו של רבי נחמן, אך, ניתן לקרוא את הדברים במקורות בכתבים של רבי שמואל הורביץ.
'אשרי יולדתו' – לידת הצדיק רבי נחמן
בטרם הולדתו של רבי נחמן, הייתה אימו הצדקת רגילה לבוא על ציון הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, והייתה בוכה שם הרבה מאד מאוד, והרבה בתפילה וייחודים קדושים, והייתה מספרת שההארות, שהאירו לה אז בימים בטרם נולד הצדיק רבי נחמן, אי אפשר לצייר ולספר כלל.
בראש חודש ניסן תקל"ב נולד רבי נחמן, ומיד כשנולד אימו הצדקת נטלה את ידיו שלוש פעמים לסירוגין, וכך היתה נוהגת בכל פעם שהתעורר משנתו כדי לינוק - היתה נוטלת את ידיו כדין.
ועוד מסופר על אימו, שלפני לידתו סגרה עבורו כיפה, ומיד כשיצא רבי נחמן לאוויר העולם, היא כיסתה את ראשו.
צדיק בא לעולם - טובה באה לעולם
בתאריך ח' ניסן תקל"ב, בשבת קודש פרשת מצורע, הוכנס התינוק רבי נחמן בבריתו של אברהם אבינו, ונקרא שמו נחמן, על שם אבי אביו - ר' נחמן הורדנקה ז"ל.
בשעת ברית המילה של רבי נחמן, כאשר קראו את שמו, אמר דודו הצדיק הקדוש ר' ברוך ממעז'בוז' ז"ל: נחמן על שם (בראשית ה, כט):
"זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'" (בראשית רבה כה, ב), ודרשו חז"ל:
"צדיק בא לעולם - טובה באה לעולם" (סנהדרין קיג)
וניגשה אליו פייגא הצדקת ואמרה: 'ברוכ'ל' (כך נהגה לקרוא לאחיה הקדוש), "תאחל לו שלא יחלקו עליו" [ווינטש איהם אן מעז אל נישט קריגען אויף איהם]. והשיב לה הצדיק הקדוש ר' ברוך: "פייגלה, זה לא יכול להיות, זה כבר אבוד, מוכרחים לחלוק עליו", [פייגלא, דאס קען נישט זיין, עס איז פאר פאלן, מע מוז קריגען אויף איהם].
ילדותו בציון הבעש"ט הקדוש
אימו הצדקת שמרה מאוד על בנה, והייתה רגילה להביאו אל ציון הבעל שם טוב הקדוש עם עריסתו, ובזמן שהייתה מתפללת ומתבודדת שם, הייתה העריסה של רבי נחמן מונחת על הציון.
אימו הצדיקה התפללה, ביקשה והתחננה רבות על הצלחתו בתורה וביראת שמים, ושכל הנהגתו תהיה בקדושה וטהרה, ורבי נחמן החזיק לה טובה גדולה על כך, ואמר:
"והזהיר לכל אשר יבקש בזכותו, שיזכירנו על שם אימו דייקא, ולא כשאר נפטרים אשר מזכירים אותם רק על שם אביהם".
ורמז עוד דבר נפלא, שאמר, ששם האב מרמז על חיות האדם בעולם הבא, ושם האם מרמז על החיות האדם בעולם הזה, אבל, רבי נחמן ביקש שיזכירו את שמו עם שם אימו, כי רצה לומר:
'אני עדיין כאן איתכם בעולם הזה' (ליקוטי הלכות בר' השחר ג' אות כג).
בכזאת אווירה חיי וגדל רבי נחמן, אביו הצדיק היה עובד ה' קדוש עליון, ודבק כל ימיו בה' יתברך, ואימו הייתה צדקת גדולה, והוא חי בקדושה וטהרה נפלאה.
אמור לי אתה – ואומר לך מי אימך
פעם אחת אימו של רבי נחמן דחקה בבנה, שיאמר לה מדוע העולם משבחין אותו, ואומרים עליו גדולות, כי רצתה לדעת מה מדרגתו בעבודת ה', והשיב לה רבי נחמן: "אני סר מרע באמת".
פעם אחת סיפר רבי נפתלי שאימו של רבי נחמן שאלה אותו:
"לָמָה אֵינוֹ דּוֹחֵק אֶת עַצְמוֹ לֶאֱכל קְצָת כִּי בַּמֶּה יִחְיֶה"?
"וְהֵשִׁיב לָהּ, אֲנִי חַי עַכְשָׁו רַק עִם - הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ".
נפטרה בי"ט אדר שנת תקס"א ומקום קבורתה במזיבוז' ליד הבעל שם טוב הקדוש, עד להיום לא נמצא מקום ציונה המדוייק.
לע"נ פייגא בת יחיאל ואדל זכותה וזכות בנה רבי נחמן בן פייגא, יגנו על כל עם ישראל, ונראה ישועות במהרה, אמן!