פרישתו של נחמן וידיסלבסקי, מנכ"ל 'איחוד מוסדות גור', נחשבת למשמעותית במיוחד שכן מדובר באחד ממגייסי הכספים הבולטים בציבור החרדי למען עולם התורה והחסד.
וידיסלבסקי, איש הכספים של חסידות גור, הפך את "האיחוד" לאימפריה כלכלית כשבעקבותיו צעדו כל החסידויות והקימו גופים דומים המהווים רשת תמיכה לכלל מוסדות החצר.
וידיסלבסקי חשב תמיד "בגדול". הוועידות היוקרתיות, הדינרים המפוארים והקשר האישי עם הגבירים, כל אלו גרמו לנגידים לפתוח את הלב והכיס ולהגדיל את תרומותיהם.
גם בוועידה הקרובה שתיערך בשוויץ בעוד חודש הוא יגייס סכום של 15 מיליון דולר. "קשה יהיה למי שייכנס לנעליו הגדולות להצליח מייד באותה רמה ובאותן היקפים", מעריך אחד העסקנים באוזני "כיכר השבת", אולם לדבריו "ר' נחמן יעשה הכל על מנת שהמעצמה ששמה איחוד מוסדות גור תמשיך לשגשג ולפרוח ויעביר את השרביט באופן מסודר".
בראיון מיוחד שהעניק וידיסלבסקי לגיליון 'קשר איתן' של חסידות ויז'ניץ, הוא העניק הצצה נדירה לפעילותו, דיבר על שליחות הקודש, ההצלחות והקשיים.
בראיון ליענקי רייניץ, לצד הרה"ח ר' ישעי' יעקב ורטהיימר - מנהל איגוד מוסדות ויזניץ והרה"ח ר' הערשיל פרקש - מנהל מרכז מוסדות בעלזא, סיפר וידיסלבסקי כיצד החל את דרכו, לפני 27 שנים, בשנת תשמ"ט. "באותה שנה התקיימו בחירות לכנסת וכ"ק האדמו"ר ה'לב שמחה' מגור זי"ע הבטיח כי מי שיפעל למען אגודת ישראל יזכה לבני, חיי ומזוני, התגייסתי למטרה הנעלה ולקחתי את הפיקוד על מבצע ארגון שבתות ביישובים שמסביב לבית שמש. מדובר על כחמישים יישובים שאגודת ישראל קיבלה שם בד"כ כ-60 קולות בממוצע. לאחר עבודה של מספר שבועות בהם לא ראיתי כלל את הבית, התברר כי אגו"י קיבלה שם 1,200 קולות.
"הייתי בטוח כי אחרי הפעילות הזו אני חוזר לכולל, אך כעבור מספר ימים אני מקבל טלפון מגורם בכיר ב'איחוד' שמספר לי על התרשמותם לטובה בעקבות הבחירות, והם רוצים שאתמנה לעוזרו של הרב עובדיה איינפלד ז"ל, שהיה אז מנכ"ל האיחוד.
"מטבעי - ביישן הנני, וממש לא רציתי את התפקיד. אבל הייתי זקוק לכסף, וההצעה שקיבלתי עמדה על 100 דולר יותר ממה שקיבלתי בכולל. נעניתי להצעה בה ראיתי את התגשמות ברכתו של הרבי זי"ע ל'מזוני'. בתחילה הייתי אחראי בעיקר על קביעת הלו"ז ושאר העניינים טכניים. אט-אט התקדמתי, וכיום אני משמש כמנכ"ל האיחוד".
וידיסלבסקי מגלה כי בטרם הוקם 'מרכז מוסדות בעלזא', "ישבו אצלי בבית המשמשים בקודש של כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א, לשמוע האם כדאי ונכון להקים גוף כללי ומרכזי שירכז את הכל תחת קורת גג אחד. ישבתי איתם שעות וייעצתי להם, כמו לחצרות נוספות שביקשו לקבל תמונת מצב מקצועית בנוגע להקמת גוף שכזה".
"אם אמנם עיקר הפעילות האופרטיבית נעשית מעבר לים, אין ספק כי תרומת יושבי ארץ ישראל מהווה את העוגן המרכזי של האיחוד", מגלה וידיסלבסקי ומסביר כי "שונים הדברים כאשר אתה פונה בשמו של מוסד בודד, או כאשר אתה פונה לנדיב בתור מייצגם של כלל מוסדות גור, עם אלפי תלמידים הלומדים במסגרת המוסדות. זהו בדיוק היתרון שיש ל'איחוד' ולשאר הגופים הגדולים שמייצגים את כלל המוסדות בחסידות".
וידיסלבסקי נשאל על התחושה כי "הדברים יוצאים מכלל פרופורציות, אם זה בהיקפים של אירועי הוקרה, או בהתייחסות לנדיבי העם בעת שמחות ובביקורים בחצרות הקודש", ומשיב בחיוך: "יש לחדד את ההבדל בין כסף של 'ויברך דוד' כשהגבאי מקשקש עם קופת הצדקה בבית כנסת, לבין תרומה רבת-היקף שאתה תורם במסגרת דינר יוקרתי, התוצאות הן לאין-ערוך, כאשר הנגיד מרגיש את הוקרת מוסדות התורה העמוקה לעמידתו לימין המוסדות, הדבר פותח אוטומטית את ליבו ואת כיסו".
"כ"ק האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור זי"ע", הוא ממשיך, "התבטא פעם: לגור מגיעים לראש השנה שלושה סוגי אנשים: שליש להסתופף בצילו של הרבי, שליש כדי להשתתף בתפילות, ושליש במטרה לשמוע את הניגונים.. כך גם בקרב מחזיקי התורה ישנם את כל הסוגים ואנו נדרשים להתאים את עצמנו אל כל אחד ואחד מהם.
"לאמיתו של דבר, התפקיד האמיתי שלנו הוא: אנשי שיווק שמשווקים את המוצר בעל הערך הגבוה ביותר, היא התורה הקדושה. אנחנו מנהלים, משווקים ומוכרים את המוצר הזה, ומשתמשים בכלים שיווקיים כדי להביא את דברה של התורה הק' לכל אחד".
על הפן האישי של העבודה וההיעדרות מהבית לתקופות ממושכות, הוא מספר כי "כשילדי היו רכים השתדלתי לחזור לכל הפחות לשבת הביתה להיות יחד עם בני המשפחה. ושלא תחשבו כי דבר קל הוא. כשהוצרכתי לתכנן את נסיעותי בכמה מדינות במהלך השבוע, תכננתי זאת כך שהנסיעות יהיו בלילות, שאוכל לנוח בטיסה ולעבוד ביום, ולחזור לארץ בשבת...".
סיטואציה מעניינת במיוחד מספר וידיסלבסקי, בה הוא טס במשך שבוע אחד לארה"ב - לא פחות מארבע פעמים הלוך ושוב. "כשאני מלווה, למשל, משפחה מארה"ב בשעת אבלה הכבד כשהם מגיעים ארצה עם הארון של יקירם כדי לטמון אותו ברגבי העפר בארץ הקודש וחוזר יחד איתם בטיסה הקרובה להיות עימם בשעות הקשות.
"ואז, עם הנחיתה שוב בנתב"ג מתברר שאחד הנגידים התקשר ודרש: תפוס את המטוס הראשון ותגיע אלי. מתברר כי המניות של הגביר דנן זינקו בבורסה בניו יורק, והוא ביקש לתרום דמי מעשרות והתעקש שר' נחמן אישית יגיע אישית, כאן ועכשיו. והגעתי...".
וידיסלבסקי מספר עוד כי "אחד מהנדבכים אותם אנו מפתחים ב'איחוד' הוא נושא ה'חסד', הקמנו אגף נפרד שמתעסק רק בחסד. בניגוד לדעה הרווחת שחסד צריך לעשות רק עם מי שאין ידם משגת כלל, החלטנו הפעם בערב פסח להעניק חבילות חג גם לבעלי בתים שעובדים למחייתם מתוך הבנה כי גם מי שמרוויח 10 אלף שקל בחודש לא יוכל לשרוד את חג הפסח ואירוח הילדים מבלי לקבל חבילת חג מכובדת.
"לפני כחודש עשינו מכירות בכל רחבי הארץ וכל פריט לבוש נמכר בסכום שנע בין 10 ל – 15 שקל. מדובר בבגדים איכותיים שעולים בחנות הרבה מאד כסף ובאמצעות מכירות אלו הצלחנו לחסוך לכל משפחה מאות עד אלפי שקלים.
"בס"ד הגינו רעיונות יצירתיים כדי להוזיל עלויות. סגרנו עסקה עם יבואנית של ביגוד חסידי וקנינו מהם כמות גדולה של קפוטות לשבת באיכות הכי גבוהה שיש, במצב גולמי בלי כפתורים, ככה היישר מהמפעל מהונגריה. קיבלנו את זה במחיר הכי זול היישר מהיצרן, כאן בארץ אנחנו מבצעים השלמות הכרחיות והמחיר לכל קפוטה יהיה זול בכחמישים אחוז מאשר בחנות!. לקראת ראש השנה, אנחנו שוקלים לקנות סטוק ענק של מוצרים איכותיים ומבוקשים נוספים ולמכור אותם במחיר רצפה.
"כיצד הגענו לכך? היה זה לפני שנים, אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו יצא ללונדון למסע התרמה עבור אלפי אברכי כוללים. לפני המסע ישבו אצלי אנשיו הקרובים ונתתי להם עשרה כתובות של נגידים שלדעתי יתרמו כסף עבור האברכים.
"ראש הישיבה נסע וכעבור יומיים אני מקבל טלפון מאחד מאנשיו הקרובים: 'הראש ישיבה עולה מבית לבית אולם אף אחד לא תורם כלום', הוא בכה לי מעבר לקו. שאלתי אותו מה הם אומרים לנגידים, וענה לי שהם מדברים על כך שיש להם אלפי אברכי כוללים הממיתים עצמם באהלה של תורה וזקוקים נואשות לכל פרוטה.
"אמרתי לו, שתפו אותם עם מוצרים שמדברים אל כלל התורמים, חלוקה ענקית של ביגוד ומוצרי מזון לקראת חג הפסח הקרוב, עזרה וסיוע בעת שמחות ופעולות חסד נוספות למען עמלי התורה. הם עשו כדברי וחזרו עם 4 מיליון דולר.
"הבנתי אז, כי כשם שאין דעותיהם שוות, כך אין נטיות ליבם שוות. אשריהם של אלו הזוכים להוקיר תורה שנלמדת ביגיעה, אך אנו אסור לנו לוותר על אף שקל, ואם יש מי שמעדיף חלוקת מזון לילדים, גם הוא מקומו אתנו כי 'אם אין קמח אין תורה'".