אב בית הדין הרבני האזורי בירושלים, הרב יצחק אושינסקי, פרסם פסק הלכה בו הוא סוקר את סוגיית זיהוי החללים ברקע המלחמה ונותן תבחינים הלכתיים לקביעת מוות.
נושא זה עולה ביתר שאת בתקופה האחרונה, החל בטבח השבעה באוקטובר בו נספו אזרחים בתוך מבנים או רכבים, שהועלו באש על ידי מחבלי החמאס, ועד אסונות של פגיעות נ"ט בנגמ"ש צה"לי, נמר"ה בלחימה בעזה וכדו', בהם אחזה האש בכל הכלי המשוריין, שכלל אף עשרות או מאות ק"ג של חומרי נפץ, שהתפוצצו בעצמה רבה, והפכו את הכלי למלכודת מוות ללוחמים שבתוכו, והיה קושי רב לזהות את חללי צה"ל שנספו.
כחלק מהפרוצדורה הצהלי"ת הגופות מגיעות למכון לזיהוי משפטי או ל"מרכז הצבי" במחנה שורה במצב פתולוגי קשה ולעיתים לא ניתן להבחין בטביעות עין מיהו אותו הרוג.
החללים נבדקים במאנ"ח – מרכז איסוף נתוני חלל, וביחק"ז – יחידת חקירה וזיהוי, ועניינם מועבר לאחר מכן להחלטת צוות המורכב מרבנים, אנשי רפואה ומשפטנים, ולאישורו הסופי של הרבצ"ר והרב הראשי לישראל.
במאמר סוקר הרב אושינסקי עקרונות הלכתיים המתייחסים גם לקריסת בנין עקב שריפה, כדוגמת מה שהתרחש בקומות העליונות של בנייני התאומים בניו יורק, או בית שמתפוצץ עקב אירוע חבלני או פיצוץ בלון גז ולאחר מכן עולה באש, אוטובוסים שעלו באש בתקופת הפיגועים, רכב שעולה באש בעת תאונת דרכים ועוד אסונות.
הרב אושינסקי סוקר כיצד מזהים את הגופה השרופה באמצעים שונים, וכן כיצד נוהגים במקרים בהם לא ניתן לזהות את הגופות, בין משום שאין אפשרות לכך מבחינה מדעית ובין משום שאין ההלכה מכירה באמצעי זיהוי אלו לשם התרת אישה עגונה להינשא. זיהוי חללי אש, לעיתים אינו יכול להתבצע על פי האמצעים המקובלים בהלכה (טביעות עין או סימנים) בשל מצבה הפתולוגי הקשה של הגופה. אפשרויות הזיהוי שבהם דנו הפוסקים אודות גופת חלל אש הן: זיהוי החלל על פי בדיקת רקמות, DNA, תרשימי שיניים או טביעות אצבעות.
הדיין הרב אושינסקי מדגיש כי מאמר זה רק בא להציג עקרונות בזיהוי חללי אש, אך כמובן ההכרעה והטיפול באשר לכך נתונה לרבנים המוסמכים העוסקים בכך, וביחוד לרבנות הצבאית המטפלת בזיהוי לוחמים קורבנות אש העושים מלאכת קודש בעיסוק הקשה בכך.