"העולם שייך לצעירים", אמר פעם מן הסתם צעיר כלשהו. אולי הצעירים בולטים בשטח ופעמים רבות הטון הקובע הוא שלהם, אך אי אפשר להתעלם מהדור המבוגר, "הדור המייסד", זה שנטע את הזרעים שמפירותיהם אנחנו, הצעירים, אוכלים.
>> למגזין המלא - כנסו עכשיו <<
אין מעשה חשוב יותר מלכבד, להוקיר ולהעריך, את הדור המבוגר שלו. אין נכון וחכם מלהקשיב לקולם, לשמוע את הסיפורים שלהם וללמוד מהם דרך חיים.
אורי אורבך ז"ל, שהיה במשך שנתיים השר לאזרחים ותיקים עד לפטירתו בגיל 55 ונכנס לתפקידו לפני עשור בדיוק, השכיל להבין את חשיבותם של אנשי הגיל השלישי ופעל רבות למענם. אחת היוזמות המעניינות שלו הייתה "שבת והדרת". מדי שנה, בהגיענו לפרשת קדושים, שבה קוראים את הפסוק "והדרת פני זקן", עודד אורי לזכור ביתר שאת את גיל הזהב. זה התבטא בכיבוד זקני הקהילה בעלייה לתורה בדיוק כשקוראים את הפסוק ודברי תורה בנושא, וזה יכול להיות גם חלוקת פרח וברכה או ציורי ילדים לקראת השבת או האזנה לסיפורי חיים, איש איש כפי מה שהוא מוצא לנכון כיצד ראוי לכבד את המבוגרים שבסביבתו.
אחרי פטירתו של אורי, לפני שמונה שנים, לקחה אשתו מיכל שתחי' את המיזם והפיצה את הבשורה הלאה. ביקשנו ממנה להבין טוב יותר על המיזם, לספר לנו איך הכל התחיל ומה קורה עם זה היום.
ספרי לנו בבקשה מהתחלה, איך המיזם התחיל...
"אורי ייסד את המיזם הזה שנכנס לתפקידו כשר לאזרחים ותיקים בדיוק לפני עשור. בשבת הקרובה תצוין השבת בפעם ה-11", עונה מיכל. "הרעיון היה ליצור מוקד שנתי בציר הזמן שבו מציינים את ההוקרה לאזרחים הוותיקים, ואין מתאים כמו החיבור לפרשת השבוע, השבוע, שבה אנו קוראים את הפסוק של 'והדרת פני זקן'".
איך זה עובד בפועל?
"הגרעין של השבת הוא שמעלים לתורה את זקני המתפללים כשקוראים את הפסוק 'והדרת פני זקן'. מסביב לזה יש פעילויות רבות אחרות, לא רק לדתיים, כגון: הבאת פרחים, אפילו מקיפולי נייר, או תשורה אחרת לאזרחים ותיקים. ילדים מציירים להם ציורים, עושים איתם קידוש, שומעים סיפורים ועוד".
"יש טקסט בחרוזים שמצאתי במחשב של אורי שהוא כתב בערב ראש השנה האחרון לחייו", מציינת מיכל, "שם הוא מביע את ה'אני מאמין' שלו באשר לאזרחים ותיקים. בין השאר הוא מדגיש: 'והכי חשוב: שנחזיר לגיל הזהב את הכבוד' ומסיים במילים המרגשות 'ותן לנו כוח, לילדים ולהורים / להבין שהעולם לא שייך רק לצעירים'".
"את כל זה כמובן הביע כמובן בחן, עם ההומור שלו", מסכמת מיכל.
כמה אנשים הצטרפו למיזם?
"אנשים יוצאים ביוזמות מקומיות, בארץ ובעולם, וכל פעם מצטרפים גופים נוספים, אבל לא כולם מדווחים, כך שקשה לדעת מה היקף הפעילות, אבל ההיענות נפלאה. בשנה שעברה, בנות מצווה בירוחם, לדוגמה, אפו חלות ועוגות וחילקו אותן לאזרחים ותיקים בצירוף גלויית הברכה של אורי, ורשת המרכזים הקהילתיים 'פסיפס' בנוף הגליל רתמה כמה בתי ספר וגם אנשים עם צרכים מיוחדים לחלוקת פרחים וברכות, וסיפרו שהפעילות שימחה את כל המשתתפים, את הנותנים והמקבלים כאחד.
"בשנה שעברה רוב תנועות הנוער הצטרפו, גם 'היכלי ענ"ג' של בנות חסידות גור, ומנגד אפילו תנועות נוער לא יהודיות. המסר של כבוד לזקנים הוא כלל-עולמי וחוצה מגזרים. השנה אני יודעת למשל על נוער בנימין ונוער ביישוב מורשת שבגליל וכן בנות שירות בקדימה שמצטרפים, מחלקים תשורות, יוצרים מפגשים בין-דוריים וסעודה שלישית. יצרתי קשר גם עם השירותים החברתיים בעיריית אלעד. בירושלים יחלקו זרי פרחים בבתי אבות, תהיה פעילות גם בפתח תקווה ובמודיעין עירי ועוד ועוד.
"במושב שדה אילן מקיימים את שבת והדרת זו השנה השמינית. אחת הנשים ראתה פוסט שפרסמתי והתגייסה לעניין מכל הלב, היא הקימה ועדה מסודרת לתכנון הפעילויות לשבת, והם מתייחסים לתושבי המקום וגם לאנשים שעזבו את המושב. הוזמנתי אליהם באחת הפעמים, והיה מרשים לראות את ההשקעה בפעילויות המגוונות. בין השאר, צעירים התארחו אצל מבוגרים ושמעו מהם סיפורים על ימי תחילת המושב".
איזה מסר חשוב לך להעביר לקוראים החרדים?
"תראה, אני יודעת שהקהל החרדי לא אוהב להמציא מסורות חדשות. ייתכן שיהיו מי שלא ירצו לעלות את זקן המתפללים דווקא כאשר קוראים את הפסוק 'והדרת', בבחינת כביכול 'חדש אסור מן התורה', חלילה. אז אם לא נוח לעשות זאת דווקא בכיבוד בעלייה לתורה, בכל זאת אפשר לומר דברי תורה בנושא ולתת יותר יחס לסבים ולסבתות באופן כללי בשבת הזו. להגיד להם: 'זאת השבת שלכם', 'אנחנו רוצים לכבד אתכם ולפנק אתכם אפילו יותר, כי זו השבת שמוקדשת לכבודכם'".
"אולי שהנכדים יתקשרו לפני שבת לסבים ולסבתות", מציעה מיכל, "אפשר להזמין לארוחת שבת או לקידוש שכן או שכנה מבוגרים שאולי לא התעניינו בהם בזמן האחרון, להכין ציור או לשאול אם נחוצה עזרה בקניות, בתיקונים בבית או במילוי טפסים, כל דבר. יכול לצאת מזה קשר מתמשך יותר שעשוי להועיל להם מאוד ולהעשיר את שני הצדדים. ובכלל, חשוב גם לתעד ולצלם אנשים ולשמוע סיפורי חיים שלהם. מדובר בהזדמנות להתחלה של משהו יפה".
יש לך סיפור מרגש שתפס אותך בהקשר של המיזם?
"כשהייתי בשבת במושב שדה אילן לפני כמה שנים, המבוגר ביותר בפאנל שנערך לאחר התפילה, דוד (ג'יורי) רייך, סיפר שעלה לארץ באוניית מעפילים. שאלתי אותו באיזו אונייה עלה והוא ענה 'תיאודור הרצל'. זה היה די מדהים, כי באונייה הזאת אמא של אורי עלתה לארץ, והם גם גורשו לקפריסין. אחר הצהריים, כשהיה האירוח של צעירים בבתי התושבים הוותיקים, הצטרפתי למתארחים אצלו ואצל אשתו והייתה לי הזדמנות נדירה ומפתיעה לקבל עוד פרטים. הוא סיפר כיצד כשעלו לאונייה נשמעו צלילי כינור נוגה, ושמעתי קצת על חוויות ההפלגה - כל זה אחרי שחמותי היקרה כבר הלכה לעולמה. סגירת מעגל נוגעת ללב".
בשלב זה של השיחה אני משתף את מיכל בתוכנית "הטובים לתקשורת" שאנו עושים ב'כיכר השבת', שעולה לאוויר בכל יום שלישי בשעה 20:00 בערב. אני אומר לה שלקחתי את שם התוכנית על בסיס המאמר המפורסם של אורי, שבו קרא לדתיים שמוכשרים בכתיבה להצטרף לתקשורת. אני מבקש ממנה לשתף אותנו על החיים לצדו.
"הייתי שותפה של אורי בכתיבה, במידה מסוימת. בחיבור שירי הילדים, לדוגמה. הוא גם היה קורא לי ל'פינישים' בטקסטים שכתב. היינו מוודאים שלא תחזור אותה מילה כמה פעמים. כשאורי עבר לפוליטיקה הוא כתב מאמר פרידה מהעיתונות. אורי סיפר בו שבסיום הכתיבה היה מנכש איתי את המילה 'אני', וציין שהוא עובר לתחום שבו המילה הזו נוכחת יותר. הוא דימה את עולם העיתונות לתרנגולת שנותנת ביצה לארוחת הבוקר. בפוליטיקה, אותה תרנגולת כבר נותנת את בשרה לארוחת הצהריים, ההקרבה כמובן גדולה יותר ויש חשיפה לביקורת חריפה. אורי נהג לומר שכעיתונאי קל לתת עצות, אך מפוליטיקאי נדרשים מעשים בפועל.
"היינו הרבה סביב הכתיבה. הוא היה מנסה את השירים על הילדים ועל חבריהם. הבית היה תמיד שותף למה שאורי עבד עליו. כשהיה שר, הוא סיפר לנו בשולחן שבת על התארכות תוחלת החיים, ולדוגמה בתנו נתנה את השם 'שלישי בשלייקס' למיזם שהגה במסגרת תפקידו".
לסיום, מה המסר שתרצי להעביר לקוראים?
"לשבת 'והדרת' יש שני מסרים: אחד, שהמבוגרים – דור המייסדים, גיל הזהב, הזקנים - שזהו תואר חיובי ביהדות: זקן, מלשון 'זה קנה חוכמה' - ידעו שיש נקודה במעגל השנה ששמים אותם במרכז. שיחושו ביחס המכבד מצד הצעירים מהם ויעניקו מניסיון חייהם. ומסר לצעירים, הנוער שלנו: תסתכלו אל זקנינו בכבוד ותביעו את זה כלפיהם. כולם ירוויחו מזה", חותמת מיכל את השיחה.