אסיר חרדי המשתייך לקהילת הקנאית במאה שערים, סירב לתת גט לאשתו, אך לאחר שרב בבתי הכלא מצא פתרון, ויושמו התנאים שהציבו ב'עדה החרדית', הליך הוצאת הגט יצא לפועל. "כיכר השבת", עם כל הפרטים בפרסום ראשון.
האסיר שכלוא בכלא צלמון, סירב לתת גט לאשתו והצדיק זאת בכך שהקהילה הקנאית אליה הוא משתייך, אינה מכירה בבתי הדין הרבניים הממלכתיים ואינה משתפת פעולה עם גורמי המדינה.
באי כוחה של האישה הבינו כי הדרך הרגילה אינה אפשרית, ועורך דינה נקט יוזמה שחשב שתביא פתרון, והוא העביר את התיק לבית הדין הרבני.
אלא שאז נוצרה בעיה שהבעל סירב לשתף פעולה עם גופים ממלכתיים, אשר אינם מקובלים על קהילתו.
ראש אגף עגונות בבית הדין הרבני הרב אליהו מימון פנה לרב הראשי לשב”ס גונדר- משנה אייל סלמן בבקשה לסיוע במקרה הייחודי, הרב מנחם יעקבזון ראש תחום חירום וקבורה, וזה שאמון על הטיפול בסרבני גט בשב''ס, פנה לבכירים בשכונת מאה שערים המשתייכים לעדה החרדית, וביקש מהם להתערב למען התרת העגונה.
במהלך השיחה הובהרה חשיבות מתן הגט, הן מהיבט ההלכה והן לאור השלכות אפשריות באי שיתוף פעולה מול בית הדין כגון הטלת סנקציות כמו מאסר אזרחי נוסף והגבלות בכלא של אי מתן מזון מהדרין בכשרות העדה החרדית.
אותם גורמים הפנו את הרב יעקבזון אל הפוסק הירושלמי הגאון רבי משה ברנדסופר, גאב”ד היכל ההוראה, שהתבקש למצוא פתרון בהול, כמובן שהרב התגייס למשימה ויחד עם הרב יעקבזון, הם נסעו לבית הסוהר צלמון, שם נפגשו עם האסיר, הרב שוחח ארוכות עם הסרבן וכן ערך שיעור תורה בהלכה ואגדה באגף הדתי בבית הסוהר.
כאשר בני המשפחה משני הצדדים הבינו שהרב ברנדסופר מעורב בתיק ופועל למציאת פיתרון, פנו אל הגורמים המעורבים בפרשה ופעלו להשגת הסכם – אך כאן התעוררה בעיה חדשה: המשפחה התנתה את מתן הגט בכך שהתהליך יתנהל על פי כל כללי ההלכה והחומרות הקהילתיות, כולל הופעת הסרבן ללא אזיקים ובלבוש ירושלמי מסורתי, מחוץ למסגרת שב”ס.
הרב ברנדסופר עמד על כך לקיים את הגט בהידור ובקפידה על כל פרט הלכתי. ובית הדין הרבני, בהובלת הרב אליהו מימון, ראש אגף עגונות, דאג ליצירת סביבה סטרילית עבור ביצוע הגט. הסרבן החליף את בגדיו כדי לקיים את התהליך בצורה מכובדת, ולבסוף הגט ניתן כהלכה וברצון מלא.
מי שעוד היה מעורב, הוא רב בית הסוהר צלמון רב-כלאי הרב מנחם לבקיבקר, שהיה אחראי לתאם בין כלל הגורמים, כדי שהמהלך החריג יצליח.
גונדר-משנה הרב אייל סלמן, הרב הראשי לשב"ס מסר ל'כיכר השבת': “הקשר האישי של רב יחידה עם האסירים מצליח לגעת בלבבות ולפתוח דלתות. זו שליחות גדולה – להביא אור ורוח השם גם למקומות הנמוכים ביותר. רבני שב”ס מקיימים את דברי הכתוב בתהילים: ‘ונתתי לעבדך לב שומע’, מתוך מחויבות עמוקה להקשבה ולעשייה תורנית".
"יצוין", הוסיף הרב סלמן: "כי במהלך שנת 2024 הצליחה רבנות שב”ס להוביל להתרת 12 עגונות, ובתחילת 2025 כבר הותרו 6 נוספות, לצד תיק אחד שנפתר בשלום בית ביוזמת רב בימ''ר ת''א כלאי הרב אלון שלום ובית הדין הרבני תל אביב. מי שרואה בכך יעד חשוב הוא נציב שב”ס, רב-גונדר קובי יעקובי, שפועל בנחישות לקידומו כחלק מתפיסת המנהיגות והמשילות אותם מוביל נציב שב''ס מאז כניסתו לתפקיד. גם ראש אגף האסיר, גונדר אריק יעקב, תומך רבות במהלכים אלה, תוך עמידה לימין הרבנים בכל עניין שבקדושה."