9:30 בבוקר, הטלפון מצלצל. מעבר לקו מתנגן לו תקליט עליז. "רבי נחמן..". התקליט מספר כי רבי נחמן פועל ישועות נשגבות, גדולות ונצורות. עד כאן הכל טוב ויפה, מה שנכון נכון. רבי נחמן באמת אחראי אישית לנסים ומופתים רבים.
אבל כאן מגיע העוקץ: "אם ברצונך לזכות לברכתו של רבי נחמן, לחץ על הסיפרה 1". באוירה מבודחת משהו, לחצתי על הסיפרה 1. מעניין מה יש להם להציע לי...
טלפנית חביבה עונה לטלפון: "מוקד הישועות "**** **" שלום".
- שלום גם לך.
- "אממ... שמעת את התקליט, נכון?"
- כן.
- "רבי נחמן יכול לפעול עבורך את כל הישועות שאתה צריך".
- בטח, איזו שאלה.
- "אנחנו נשלח שליח שיתפלל עבורך בכל ימות השנה, על קבר רבי נחמן מברסלב, כך תזכה לכל הישועות, ומשאלות לבך יתגשמו לטובה".
- אוקיי, ומה עוד?
- "תקבל גם קמיע, של רבי נחמן מברסלב, ו...."
- רגע רגע, הקמיע של רבי נחמן מברסלב?
- "כן. הוא מגיע בנרתיק עור מהודר, ו..."
- שניה אחת, משהו פה לא ברור לי. רבי נחמן כתב את הקמיע הזה?
- "כן. וכמו שאמרתי זה מגיע בנרתיק עוד מהודר, ו...."
- אבל למיטב ידיעתי, רבי נחמן לא כתב קמיע מעולם... איזה קמיע בדיוק את רוצה להביא לי?
- מעבר לקו נשמע ציחקוק. הטלפנית ציפתה למישהו תמים ונאיבי, חוזר בתשובה טרי או יהודי מסורתי עם לב חם וכיס עמוק, היא לא התכוננה לשאלה הזאת.
- הלו??
נשמע ניתוק. אין לה זמן, היא ממהרת ללקוח הבא. החייגן האוטומטי מחייג לעשרות אנשים בו זמנית, ומי מהם שמתפתה להקיש על הספרה המבוקשת, מופנה אוטומטית למוקד בו יושבות עשרות טלפניות, העונות לטלפונים המגיעים בקצב מסחרר.
מתברר, כי עמך ישראל זקוקים לברכות, אין בית שאין בו צרה כלשהי, וישנם כאלה שניחנו בחוש מסחרי מפותח, ומנצלים היטב את המצב. תמורת אלפי שקלים הם מבטיחים הרים וגבעות, ברכות וישועות, ויש לא מעט אנשים שמתפתים לתרום.
לאן באמת הולך הכסף?
אי אפשר לדעת באמת לאן הולך הכסף במוקד של "**** **", האם ההבטחות מתקיימות, ומה זה בדיוק "הקמיע של רבי נחמן מברסלב". אם הכסף אכן הולך לצדקה, ניתן לסלוח על השקר הקטן הזה. אך במקרים אחרים ורבים - 'מוקד הישועות' מופעל ע"י אדם פרטי, העושה הון לביתו, משלם שכר מינימום לטלפניות החרדיות, וצוחק כל הדרך אל הבנק, על האנשים התמימים שמאמינים לסיפורים המופיעים בעלוני הצדקה השונים.
בכל הקשור לענייני צדקה, ישנו כלל זהב: אינך יודע במי מדובר? אל תתרום!. גם אם המוקד מזדהה כ"מוסדות רבי שמעון בר יוחאי", או כ"מוסדות רבי נחמן מברסלב", יש סיכוי גבוה שמדובר במשהו קיקיוני לחלוטין, שסוחר ב"קמיעות" שהוא קונה בשקלים ספורים.
בביקור פתע שנערך באחד המוקדים הממוקם בבניין בשכונה חרדית בירושלים. נצפו עשרות טלפניות יושבות צמודות למסכי המחשב, כשעליהן מפקדת ה"מנהלת", המתרווחת בכורסה, גם היא צמודה למסך מחשב, תוך מתן פקודות נמרצות לעובדות עצלות. זמן זה כסף.
הטלפונים מצלצלים כל הזמן. "קבר רבי מאיר בעל הנס שלום...." הרמנו גבה. רבי מאיר בעל הנס קבור כאן ואנחנו לא ידענו?.
"הפסקתי לעבוד כי נמאס לי לשקר לאנשים"
גילה (שם בדוי), היא עובדת לשעבר באחד ממוקדי הישועות הללו. היא עזבה כי נמאס לה לשקר כל יום לאנשים, והיא חושפת לראשונה מה באמת נעשה מאחורי הקלעים, ולאן הולך הכסף.
"התקליט והמענה של הטלפנית משתנה בהתאם לפרוייקט. אם בעל הבית החליט לעשות כסף על חשבון רבי מאיר בעל הנס, אז התקליט מדבר בשם מוסדות רבי מאיר בעל הנס, וגם הטלפנית עונה בהתאם, ומחלקת קמיעות על שמו. כל פעם הם מחליפים תקליט, אותה גברת בשינוי אדרת".
מה זאת אומרת קמיע על שמו?
-"אני מתכוונת לקמיע שמצד אחד כתובים כמה שמות קודש, ומצד שני יש את תמונתו (?) של רבי מאיר בעל הנס".
מה דעתך על מוקדי הישועות למיניהם?
- "אסור לתרום למקומות האלה! אני לא רוצה לדבר יותר מדי, אבל אני כל יום הייתי באה ואומרת לבעלי, זה לא טוב לי, אני מפסיקה לעבוד, אני מרגישה שאני משקרת לאנשים".
איפה השקר כאן?
-"חילקנו למשל קמיע, מטבע בגודל של חמשה שקלים, מצד אחד כתובים כמה מילים ומצד שני תמונה. הייתי אומרת לאנשים, תתרמו כך וכך וזה יגיע אליכם הביתה. כשהקמיע יגיע תתלו את זה עליכם, או תשימו את זה בארנק והישועה תגיע אליכם. אנשים האמינו ואני הרגשתי שקרנית. אנשים חושבים שהכסף הולך לצדקה, בפועל אני לא יודעת לאן זה הולך..."
לאן את חושבת שזה הולך?
- "אני לא רוצה לדבר, אנשים תמימים תורמים למקומות האלה, אולי הכתבה תגרום להם לא להאמין בכלום? אני מפחדת".
- "אולי בכל זאת? מצד שני זה יכול לגרום לאנשים לתרום למקומות הנכונים.
- "המנהלת היתה אומרת לנו 'איזה עבודת קודש אתן עושות, איזו זכות גדולה יש לכן', אבל בפועל רוב הכסף היה נכנס לכיס של המנהל. בוא תראה באיזה רכב המנהל נוסע, ואיזה בית יש לו. הבנאדם פשוט נכנס לחובות, ומצא דרך איך לסדר לעצמו את החיים. גם אם קצת כסף הולך לצדקה, בדרך כלל זה הולך למקורבים".
- מאיפה את יודעת את כל זה?
- "אחת העובדות שנכנסה להריון, פוטרה על-ידי המנהל, היא תבעה אותו ואז בעלה החליט קצת לחטט בעברו של האיש. הוא מצא הרבה לכלוך".