בחיל ורעדה של ממש, פתחו הבוקר רבבות בני הישיבות, ואברכי רשתות הכוללים בכל קצווי תבל שישה שבועות של לימוד התורה הק', מתוך קדושה וטהרה, ובתיקון המידות, כל אחד לפום דרגא דיליה.
בהיכלי הישיבות עומדים ראשי הישיבות והמשגיחים, ומחדירים בינה לתלמידים להתחזקות בתורה ויראת שמים טהורה, להרבות בלימוד שעות רצופות מתוך תענית דיבור. במגביל, בהיכלי הכוללים עומדים ראשי הכוללים, ושאר בעלי דרשנים ומשפיעים, ומחדירים בינה לעיתים לכלל הציבור להתחזקות בגדרי קדושה וטהרה בדרך המסורה לנו מדור דור עד משה מורשה מסיני, וכמעט ואין לך עיר או קהילה שאין שם שיעורים ע"י דיינים, ומורי הוראה בשבועות אלו.
אנו ב'כיכר השבת' ננסה לתמצת ביריעה אחת אודות ימי השובבי"ם הנשגבים מבינת אנוש, אשר סגולותיו ידועות לכל זה דורי דורות ע"פ תורת הסוד והקבלה.
***
ימי השובבי"ם הם תקופה של מספר שבועות, אשר על פי תורת הסוד ראוי לתקן בהם פגמים רוחניים, בעיקר בתחומים של שמירת העיניים, שמירת הברית וכדומה.
מדובר בשישה שבועות שבהם קוראים את פרשות השבוע: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. בשנה מעוברת מוסיפים שני שבועות נוספים: תרומה ותצווה, ואז נקראים שבועות אלה בשם: 'שובבי"ם ת"ת'.
תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי חנוכה ומסתיימת לקראת ראש חודש אדר. בשנה מעוברת תקופה זו מתארכת אל תוך חודש אדר א' ונקראת שובבי"ם ת"ת על שם שתי הפרשות הבאות: תרומה, תצוה. יש שנוהגים רק מנהג שובבי"ם ת"ת, ובשנה פשוטה לא נוהגים ימים אלו כלל.
תקופת ה'שובב"ים' תופסת מקום של כבוד בלוח השנה היהודי. היא תקופה מיוחדת מאוד, ומקורה בספרי הקבלה ובספרי החסידות והמוסר המצטטים את ספרי הקבלה. המקור הקדום למנהג השובבי"ם מצוי כבר ב"לקט יושר", להרה"ק רבי יוסף אסטרייכר, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי ישראל איסרלין בעל "תרומת הדשן", וכן בספר "הלכות ומנהגי רבנו שלום", רבו של המהרי"ל שהיו נוהגים לצום בימים אלו.
גם בכתבי האר"י הקדוש (שער המצוות פרשת שמות) מובא שימים אלו מסוגלים לתיקון התאוות, ובפרט תיקון הברית, ולפיכך נוהגים להתענות בימי שני וחמישי.
תקופת השובבי"ם בקבלה
על פי הקבלה, תקופת השובבי"ם מסוגלת מאוד לכפרת עוונות ולכל שבוע יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט: שמות – תיקון הברית (נקרא גם "תיקון שישים ריבוא"); וארא – תיקון נידה; בא – תיקון גויה; בשלח – תיקון כעס; יתרו – תיקון גאווה; משפטים – תיקון כיבוד אב ואם.
לשם תיקון החטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על עוון מסויים יש לצום פ"ד תעניות, על רצח יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).
ישנם מקומות שנהגו לערוך תענית ותפילת ״תיקון השובבים״ על פי הרש״ש, יומיים בשבוע ימים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, מעמד מיוחד כשלעצמו.
ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של מספר שקלים לתענית) שיינתן לצדקה. את הפדיון לתענית עורכים בתפילת מנחה של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "עננו" של הרש"ש. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך ולתקן את נפשו מכל סיגיה וחטאיה. במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
תקופת השובבי"ם בחסידות
בספרי החסידות מובאים דברים מרוממים על אודות ערכם של ימים אלו. מובא שם ששובבי"ם הם כמו עשרת ימי תשובה, וזהו זמן שמקובלת בו התפילה כמו בעשרת ימי תשובה. מטרת ימי השובבי"ם לתקן את המידות, לקדש את החושים ולשמור את האדם מעצבות, מכעס ומגאווה.
בתנועת החסידות נהוג להמעיט בהיבט הקבלי והמעשי של הצום, בעבר, נהגו רבים מעם ישראל לצום בימי השובבי"ם. היו שצמו כל יום, מהבוקר עד הלילה, לאחר רדת החשכה שתו ואכלו כרגיל ולמחרת שבו לצום, יום ועוד יום, עד סוף תקופת השובב"ים. עם זאת, כבר לפני מאות שנים היו גדולי עולם שטענו כי הצומות המרובים אינם מתאימים לבני הדורות האחרונים, הם מחלישים את האדם, ומשבשים את סדר היום התקין, מה שבסופו של דבר פוגע בבריאות, בפרנסה ובלימוד התורה.
במרבית החסידויות נהוג להרבות בשעות הלימוד והתפילה ולהשתדל שלא לדבר בהן כלל. החל מחמש שעות לימוד רצופות רק בימי חמישי, ועד לקבלת תעניות בכל הימים והגברת הלימוד. בין החסידויות הבולטות במנהגי התקופה (עד כדי דמיון לחודש אלול) היא חסידות סאטמר אשר האדמורי"ם מרחיבים בדברי תורה בסעודה רעווא דרעווין בענין שובבי"ם, ועוד. וכן חסידות סלונים ועוד חצרות קודש.
כן קיים מנהג לקיים בימים אלו תענית דיבור, ולהקפיד במיוחד להימנע מדיבורים אסורים. רבים מאוד נוהגים בימים אלה להרבות בתשובה, תפילה וצדקה ובפרט בלימוד תורה, בחצר הקודש סערט ויז'ניץ הנהיג האדמו"ר בעל ה'חכמת אליעזר' זצ"ל, על שבת 'תענית דיבור' לכלל הציבור בשב"ק פרשת בא.
המנהג של תענית דיבור מקורה מהגר"א אשר כידוע היה מייעץ לבעלי תשובה להתייגע בלימוד התורה, ובמקום לצום עדיף תענית דיבור. בפרט לאדם שמרבה להיכשל בלשון הרע וכד' יש בכך עניין מיוחד. גם בכך אדם צריך לשקול מעשיו בחכמה ולשים לב לכך שהוא מקבל תוספת כוחות ומרץ בעבודת ה' ולא נכנס לעצבות וכד', כי אז יצא שכרו בהפסדו.
לימוד הלכות טהרה
בקרב כל קהילות הקודש מרבים בימים אלו בשיעורים כללים לכלל הציבור ללימוד הלכות טהרת המשפחה בימי השובבי"ם. שיעורים בשולחן ערוך חלק "יורה דעה". מורי הוראה מוסרים שיעורים כמעט בכל עיר ומטרתם לעורר את הציבור לדקדק במצוות אלו.
בבני ברק ימסור השנה לראשונה סידרת שיעורים בענייני קדושה וטהרה, האדמו"ר מסקולען ירושלים, השיעורים ימסרו מידי יום שני בשבועות השובבי"ם באולם שע"י ביהמ"ד הגדול בית ויז'ניץ בבני ברק.