מסמכים שנחשפו מארכיון המדינה מאירים פרק מרתק בהיסטוריה של מלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה). רק עשרה ימים לאחר פרוץ המלחמה ביוני 1982, יצאה משלחת ארכיאולוגית מטעם מדינת ישראל לסקור את מצב האתרים ההיסטוריים בצור ובצידון.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ד"ר גדעון פרסטר, שכיהן אז כארכיאולוג מחוז הצפון, מונה לתפקיד קצין ארכיאולוגיה ביחידת הסיוע לאזרחים בלבנון (לימים: יק"ל). ממצאי הסקר שערך הוגשו באופן רשמי למשרד החינוך והתרבות, ובראשם לשר זבולון המר. (בשעתו לא הייתה רשות העתיקות, אלא היה אגף עתיקות במשרד החינוך, ולכן הסקר הוגש לשר). הדו"ח הופץ לשורת בכירים, ביניהם זבולון אורלב, מנהל לשכת השר, ד"ר אברהם איתן, מנהל אגף העתיקות, ומפקד יחידת הסיוע לאזרחים בלבנון.
הממצאים חשפו תמונה מטרידה: ארגוני המחבלים הפכו אתרים היסטוריים לבסיסי פעולה צבאיים. בצור, שהייתה עשירה בעתיקות כולל כנסייה צלבנית, שרידים פיניקיים, שער ניצחון ענק משוחזר בחלקו ואמת מים, הקימורים שמתחת למושבי ההיפודרום העתיק שימשו כמחסני נשק ותחמושת.
עדות מעניינת נוספת מגיעה מאשר דהאן, שהיה מ"מ צעיר באותה תקופה: 'עשיתי סיורים רבים בעתיקות צור, בהיפודרום, בקרדו, בשער הניצחון. היו שם המון סרקופגים ומבנים שאז לא ידעתי לפרשם. מאוד יתכן שאבטחנו גם את גדעון במשימתו ואפילו קיבלתי ספר על לבנון בהוצאת קרדום".
המצב היה כה מורכב עד שהממונה על הארכיאולוגיה מטעם הרשויות בלבנון דיווח כי פועליו מסרבים לעבוד במקום עד לפינוי חומרי החבלה. בעקבות הסקר, סוכם כי ג'מיל אברהים נג'די, עובד מחלקת העתיקות הלבנונית, יחד עם 20 עובדים נוספים, יטפלו בשמירה על העתיקות במימון הממשלה הלבנונית.
בית המרחץ הגדול בצור ספג רק שתי פגיעות קלות מפגזים, בעיקר משום שלא היה תחת שליטת המחבלים. תל רשידיה בדרום צור, שהפך למחנה פליטים פלסטיני, ספג נזקי שוד עתיקות.
בצידון, המצב היה מורכב אף יותר. המסגד הגדול של העיר לא היה נגיש לביקור שכן האזור טרם טוהר בזמן הסקר. אתרים חשובים נוספים, כמו קברי המלכים ומקדש אשמון ליד נהר האוולי, נותרו אף הם מחוץ להישג יד בשל המצב הביטחוני.
בעקבות הסקר, גובשו המלצות מעשיות: הצבת שלטי אזהרה בעברית וערבית, החזרת צוות השמירה הלבנוני המקורי, והמשך מחקר וסקירה של האתרים. תופעה זו של שימוש באתרים ארכיאולוגיים למטרות צבאיות חזרה על עצמה במלחמות נוספות, החל ממלחמת העצמאות ועד ימינו.
נספח היסטורי: ארכיאולוגיה ומלחמה בחזית הישראלית
לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, שזורה תופעה ייחודית של שילוב פעילות ארכיאולוגית בזמן מלחמה. במלחמת ששת הימים, כשהדי הקרבות עוד הדהדו ברחובות ירושלים, שלושה פרופסורים אמיצים - אברהם בירן, נחמן אביגד ויוסף אבירם - הובילו מבצע נועז להצלת אוצרות מוזיאון רוקפלר. תחת אש צלפים ופגזים, הם נעו בין הוויטרינות לצד חיילי צה"ל בפיקודו של מוטה גור, מתעדים ומשמרים את הממצאים ההיסטוריים. במקביל, על פי הוראה ישירה מראש הממשלה לוי אשכול, הוביל סא"ל רפי סיטון מבצע מודיעיני מורכב שהוביל להצלת מגילת המקדש ההיסטורית.
במלחמת יום הכיפורים, בעוד התותחים רועמים במובלעת הסורית, יצאו שתי חוליות ארכיאולוגיות בראשות פרופ' עמוס קלונר ופרופ' שמעון דר לסקור שטח של 400 קילומטרים רבועים שזה עתה נכבש.
החוקרים תיעדו כפרים נטושים, מקדשים עתיקים ושרידים ארכיאולוגיים שמעולם לא נחקרו קודם לכן, כל זאת בתיאום עם קצין חינוך של צה"ל.
כאמור, מסורת זו נמשכה גם במלחמת שלום הגליל, כאשר עשרה ימים בלבד לאחר פרוץ המלחמה, מונה ד"ר גדעון פרסטר לתפקיד קצין ארכיאולוגיה ביחידת הסיוע לאזרחים בלבנון (יק"ל). הסקר שערך חשף תמונה מורכבת של שימוש באתרים היסטוריים כבסיסים צבאיים על ידי ארגוני מחבלים, והוביל למאמץ משולב ישראלי-לבנוני לשמירה על האתרים.
כיום, בימי מבצע חרבות ברזל, מגיעים דיווחים על פעילות דומה באזור קוניטרה, אם כי רשות העתיקות מכחישה שליחת ארכיאולוגים מטעמה.
דפוס זה של שילוב ידע ארכיאולוגי בפעילות צבאית מדגים את המחויבות העמוקה של ישראל לשימור מורשתה התרבותית, גם בעיתות מלחמה. זוהי עדות לתפיסה הייחודית של צה"ל, המשלבת את המאבק על הרוח והמורשת לצד המערכה הצבאית.
המסורת הזו קיבלה ביטוי טראגי עם נפילתו של חוקר ארץ ישראל ז'אבו ארליך בלבנון, שנקרא לסייע בפעילות מבצעית מתוך הכרה בידע המקצועי העמוק שלו, ממשיך בכך מסורת ארוכת שנים של שילוב ידע ארכיאולוגי במאמץ המלחמתי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הכרת תודה נתונה לד"ר דותן גורן, שהפנה אותנו למקורות אלו מארכיון המדינה
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
המסמכים ההיסטוריים שנחשפו בארכיון המדינה:
