לקראת ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה התחלתי בסבב השנתי ב"מסיבות חנוכה" בגני הילדים -'מדעים ויהדות', השנה התחלתי בגן תשרי, שנקרא על שם החודש הראשון, הגן המבוקש ביותר בשכונת הפארק, הגננת הוותיקה, המסורה והמוערכת הגב' מיכל הופמן מנהלת אותו בצורה מיוחדת בהרמוניה עם שאר הצוות, עד כדי כך שעוד טרום תקופת הרישום ישנם כבר פי שלוש הורים המבקשים לשריין מקום לילדיהם מכמות התקן של הגן...
עם השנים למדתי לראות בעיני רוחי כבר בגילאי הגן את דור העתיד שגדל כאן, ואו טו טו הם מגיעים לגיל בר מצווה, ועוד קצת זמן גם לחתונה...
אני מתרגש לראות את הילדים שרים בהתלהבות על האור שגובר על החושך, ואני חושב לעצמי בלב, איך משאירים להם את האופטימיות הזו גם למשך החיים?!
•
בפרשת השבוע אנו נחשפים לסיפורי החלומות – שילוו אותנו במשך שלושת השבועות הקרובים – יוסף חולם את חלומותיו, על שמם הוא נקרא 'בעל החלומות'.
מדוע התורה מעניקה כזה מקום של כבוד לחלומות? כבר בתלמוד ישנן דעות שונות והתייחסויות שונות בקשר לחלומות, בכל מיני סיטואציות.
לא נאריך בנושא הרחב הזה אשר במשך הדורות נאמרו עליו ביאורים רבים ומגוונים, אנסה לתת עוד כיוון ולהאיר זווית משלי.
'חלום', במשמעותו המציאותית, כמו גם המטאפורית, הוא הבסיס הראשוני של ההתקדמות. לרוב, החלום הוא הכרחי לצורך ההתקדמות לשלב הבא...
וכמובן חשוב לא להיתקע בחלום... אלא להמשיך להתקדם ולהביא אותו לביצוע בחיי המעשה. אך מצד שני, לא פחות מכך חשוב לא לזלזל בחלומות ובשאיפות הטובות!
מסופר על יהודי שהגיע לאדמו"ר מסלונים הקודם בעל ה'נתיבות שלום' זצ״ל, כשהוא ממורמר: רבי! מה כבר ייצא ממני? יש לי אמנם הרבה שאיפות, אולם הן אינן מתגשמות. לכל היותר לאחר מאה ועשרים שנה יכתבו על מצבתי: ״פה נטמן בעל השאיפות״...
נענה לו האדמו״ר: מה? אילו הייתי יודע היכן מצוי ״ציון״ כזה, הייתי הולך להשתטח עליו ולהתפלל אצלו.
שאיפות לעולם לא הולכות לאיבוד! וכשמכוונים נכון את הרצונות העמוקים הללו, יוצרים מציאות של עליה והתקדמות!
•
לפני שנים רבות, בטקס הנחת אבן הפינה למוסדות ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובתי אבות לילדי הניצולים מהשואה, השתתפו הרבה מגדולי ישראל וביניהם מרן החזון איש . הרב מפוניבז' הגרי״ש כהנמן זצ״ל נשא דברים חוצבי להבות אודות שאיפתו להקים ישיבה לתפארת. בתוך דבריו קרא הרב כהנמן בהתלהבות: ״כאן יקומו מוסדות ל600 תלמידים"!
הנוכחים הבליעו חיוך, ובליבם העלו תמיהה על סף גיחוך על חלומותיו המופרכים של הרב כהנמן, היה זה מיד לאחר השואה הנוראה, הציבור היהודי בארץ ישראל מנה מעט מזעיר, ובעיר עצמה התגוררו עשרות משפחות בלבד...
כשגמר הרב כהנמן את דרשתו, ניגש אליו אחד הנוכחים ואמר לו בכנות: ״רבי, אתה חולם!״, אולם הרב כהנמן לא התפעל, רק השיב ברוגע: ״נכון, נכון, בוודאי, אני חולם. אבל אני לא ישן..."!
•
זהו המסר שניסיתי להעביר איכשהו במסיבות החנוכה אל הילדים הרכים, שרואים בינתיים רק את האור, ועדיין לא התנסו באכזבות ובתסכולים...
תמשיכו, ילדי ישראל האהובים! תמשיכי לחלום, אבל רק לא לישון...