אחרון יהודי תימן בעיר צנעא, יחיא בן יוסף חמדי ז"ל, הלך ביום חמישי האחרון לעולמו. בן 81 היה בפטירתו, המנוח התגורר בכפר "מאדאר" מצפון לצנעא שבתימן, ונטמן ביום שישי לאחר חצות היום ע"י שכניו המוסלמים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
תחילה, לפני כתיבת היריעה, נתחיל מהסוף דייקא: המנוח ז"ל שהיה צדיק נסתר בדרכיו, זימן את שכניו המוסלמים תקופה קצרה לפני הסתלקותו, והראה להם בדיוק רב את כל תהליך ההלוויה, מהליך הטהרה באחד הנהרות ועד העטיפה בטלית והקבורה היהודי בבית העלמין העתיק של הקהילה. ואכן, בסיוע יהודי שהגיע במיוחד מהעיר "ריידא" שבתימן, על מנת לטפל בכל נושא הקבורה כדת וכהלכה, נקבר מורי יחיא ז"ל ע"י שכניו המוסלמים.
מורי יחיא חמדי ז"ל עבד את קונו באמת ובתמים, השכים ומעריב לבתי כנסיות, אהב תורה ולומדיה, ושמר בקנאות מיוחדת על הקדושה והטהרה במשך עשרות בשנים בדרך המסורת.
במשך עשרות בשנים היה לומד ומלמד בבית הכנסת בקהילה והיה גם מלמד ילדים בדרך מסורת יהודי תימן, הוא וכל בני משפחתו שמרו על הקדושה והצניעות כש'הסימונים' בולטים על חזותם היהודית, עם כיפה גדולה המכסה את ראשם ופיאות מסולסלות מעטרים את לחייהם, כך גם על צניעות הנשים בקהילה עם הלבוש המסורתי, מתוך תקוה שלא יופרעו וימשיכו כך בדרכם השורשית כפי שנהגו כך במסורת של דורות.
עם השנים כשהחלו יהודים רבים לעזוב את תימן ולעלות לארץ ישראל, ללונדון ולארה"ב, לאט לאט כבר לא נשארו יהודים בכל המחוז אפילו מנין לא היה, מורי יחיא ז"ל התעקש שלא לעזוב, הגם שאמרו לו שלבסוף נשאר בודד בכפר, אמר שתפקידו הוא לשמור על בית הכנסת וספרי הקודש, ולהמשיך את התפילות מידי יום ביומו.
אחיינו יוסף חמדי, שהוא עצמו עזב את תימן לפני 5 שנים, ומאז מתגורר באמירויות ספד לו בראיון ל'כאן 11'. בדבריו הדגיש את ישרותו, צדקותו, פשירות דרך ארץ שהיה מנת חלקו כל הימים, בין הדברים סיפר, שהתגורר במרחק של למעלה משעה אליו, והיו פעמים שיומיים לפני חג, נסעו אליו להזכירו שהחג ממשמש ובא לשלום, היו צריכים לנסוע אליו, כי אפילו טלפון רגיל לא חיבר בביתו, לא היה מודע לכל עולם התקשורת. ואיך שרק נכנסו לדירתו, מיד אמר להם, 'באתם להזכיר לי שעוד יומיים חג'? אני יודע לבד, הוא היה מחשבן את הימים השעות והכל, לא לפספס זמן תפילה וזמן קריאת שמע, כניסת ויציאת השבת, וכמובן חגי ומועדי ישראל ששמר במסירות נפש ממש ובגבורה יהודית שאין לשאר ואין לתאר.
המנוח ז"ל היה תלמיד חכם ויודע ספר, היה איש קדוש, שמר על העינים, בימים בהם התגוררו במקום יהודים, עמד כחומה בצורה על ביצור וחומת הדת בקהילה, גם בנושא הצניעות אצל הנשים, הכל דאג שיישמר כהלכה ולא לוותר על קוצו של יוד ממנהגי יהדות תימן, היה תימני של פעם עם יראת שמים, תמימות ויראת שמים". אחיו ר' שלום קרני זכה לעלות לפני ח"י שנים מ"ריידא" שבתימן לארץ, וקבע משכנו בעיר אשדוד, שם גאה במורשתו המפוארה, וכל בני העיר מכירים אותו בלבושו התימני המסורתי יחד עם ילדיו כשפיאות מסולסלות מתבדרים על פניהם.
עם פטירתו של המנוח, הסתיימה ההיסטוריה המפוארת של יהדות תימן, אשר עזרא הסופר ציווה עליהם בשעתו, לעזוב את האדמה הארורה הנ"ל.
היהודי האחרון על אדמת תימן
אכן, יהודי אחד נותר בתימן, וזקוק לתפילות עם ישראל, והזמן נאה כעת להזכיר זאת לציבור: בתימן נמק בכלא יהודי יקר בשם 'לוי מרחבי', על חטאתו להם, לטענתם: מרחבי הנ"ל סייע ל-17 יהודים ממשפחת דהרי שעזבו את תימן בשנת תשע"ו לקחת עמם ספר תורה עתיק שלבסוף הגיע עמם לישראל. משטר האייתולות באיראן זעם על הצלחת הגעת היהודים לישראל ולהצטלמותם יחד עם ספר התורה לצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. בהמשך לכך, החות'ים החליטו כי עצם הוצאת ספר התורה מתימן הינה "גזל אוצרות תרבות המדינה" ואסרו את מרחבי מיד, לאחר שנתיים של מאסר, הודיע בית משפט השריעה של החות'ים כי נגזרו על מרחבי מאסר של 3 שנים וחצי בכלא החות'י בצנעא.
קרוביו של מרחבי שחיים מחוץ לתימן פנו לשגרירות הממלכה המאוחדת בתימן וביקשו שתעתור על עונשו, בשנת תשע"ט, החות'ים הודיעו לממלכה המאוחדת כי לא נאותו לשחררו. החות'ים שחררו את התימנים המוסלמים שסייעו בהברחת ספר תורה, אך הותירו את מרחבי בכלאו. הפרטים שנחשפו לעולם המערבי מהכלא החות'י הראו כי מרחבי סובל ממחלות בכליות ובריאות, וכי כל שיניו נעקרו בברוטאליות על ידי שוביו החות'ים.
בשנת תש"פ קרא מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומיפאו, לשחרורו המיידי של לוי מרחבי.
בשנת תשפ"א גירשו החות'ים למצרים 13 משפחות יהודיות, וביניהן אמו של לוי מרחבי, על אף שביקשה להישאר בתימן לצד בנה השבוי. החות'ים הבטיחו למגורשים כי הגירוש יביא לשחרורו של מרחבי. אולם מרחבי נותר כלוא בייסורים על רקע יהדותו, עד עצם היום הזה.
ההיסטוריה המפוארת ועתיקת יומין של יהדות תימן
תֵּימָן הוא דמות מקראית, בנו של אליפז ונכדם של עשו ועדה. לתימן היו ארבעה אחים: אומר, צפו, געתם וקנז, ואח-למחצה מפילגשו של אביו, תמנע: עמלק, שהיה אבי העם הראשון שנלחם נגד עם ישראל. תימן נחשב לאבי מדינת תימן.
ההיסטוריה של יהדות תימן היא עתיקת יומין. ישנה השערה הקושרת את ראשית היישוב היהודי באזור עוד לימי נדודי בני ישראל במדבר, אז "נשמטו מהם לגליל תימן ונתיישבו בנפת ארץ שבא בירת הממשלה". על פי השערה זו, יהודים הם שהודיעו למלכת שבא – המזוהה עם ממלכת סבא, ששכנה בשטח תימן של ימינו – על גדולתו של שלמה המלך, וסוחרים יהודים היו מפליגים לאורך ים סוף מעציון גבר אל שבא. השערה זו נסמכת על קשרי הכלכלה בין ישראל וערב בתקופה קדומה זו, לאורך דרך הבשמים.
סברא אחרת מאחרת את ראשית היישוב היהודי בתימן לחורבן ממלכת ישראל במאה השמינית לפנה"ס גלו בני עשרת השבטים למקומות יישוב בצפון ערב עם החורבן, ומשם הגיעו בהמשך לתימן והצטרפו לבני יהודה. גרסאות אחרות לסיפור עשרת השבטים מסבירות כי בני שבט דן בחרו שלא לגלות בעל כרחם, אלא התיישבו מרצונם בערב. המיתוס על בני עשרת השבטים שהתיישבו בתימן התחזק במאה ה-19, עת ביקשו תלמידי הגר"א לאתר בתימן את שרידי השבטים האבודים, ואף שלחו לתימן שליח מן הקהילה בירושלים.
This browser does not support the video element.
המסורת המקובלת ביותר בקרב יהודי תימן כי הם צאצאי שבט יהודה, מייחסת את ראשית ההתיישבות בתימן לימים שקודם חורבן בית ראשון. בני הקהילה מכריזים כל שנה במהלך הקינות לתשעה באב מתוך התכלאל על השנים לחורבן הבית הראשון, ומייחסים לאותן שנים את הגעתם לתימן: ”ולחרבן בית ראשון ולפיזור אנשי גלותנו אנו הגולים פה (כך וכך) שנה”. עם זאת, הכרזה זו נמצאת בסידורים רק החל מהמאה הרביעית לאלף השישי, כלומר מן המאה ה-17 על פי המסורת, עם הישמע נבואות החורבן של ירמיהו, כארבעים שנה בערך לפני חורבן הבית הראשון, קמו 75,000 מבכירי היהודים מארץ ישראל, בני שבט יהודה ושבט לוי, וגלו לתימן. בניסוחו של השד"ר בן המאה ה-19 יעקב ספיר הלוי, שביקר בתימן והעלה על הכתב את רשמיו:
קבלה בידם שאבותיהם באו לגור בארץ הזאת שתים וארבעים שנה קודם חרבן בית ראשון. כשמעם נבואת ירמיה "היוצא מעיר הזאת וחיה" נאספו ע"ה אלף מבני החיל והגבורים משוֹעי יהודה אשר נגע יראת ה' בלבבם, וכהנים ולוים עם עבדיהם וכל קנינם ורכושם, ועליהם חמשה ועשרים שרי בתי אבות (אשר עוד יקראום בשמותם על פי א"ב), ויצאו מירושלם לתור להם ארץ מנוחה. ועברו הירדן ושמוּ אל המדבר פניהם. ממקום שבאו לא"י, שם שבו ללכת. אחד עשר יום הלכו במדבר עד באו ארץ אדום ושעיר ולארץ הזאת. והמה ראו את הארץ טובה פריה וענפה, כגן ה' כארץ ישראל אין מחסור דבר (כאשר עד היום נקראת גן עדן שבתימן), גם אגודתו על א"י יסדה שמצאו בה כל הארבעה מינים שבלולב, ונחו שמה ויאחזו בה. וימליכו עליהם מלך מתוכם ושבו אל ה' בכל לבבם. גם בנו שם המבצר החזק על ההר נֻקֻם והיו שם לממלכה עצומה והצליחו בעושר ובגדולה.
קללת עזרא הסופר על הישוב היהודי בתימן
בהקשר זה נפוצה הייתה המסורת, שעזרא הסופר פנה אל יושבי תימן והזמינם להשתתף בהקמתו של בית המקדש השני. בשל ידיעתם כי הבית הולך להיחרב גם הוא, כמו קודמו, בחרו להישאר בתימן, ועזרא בתגובה קילל אותם בעוני.
סינתזה של ההשערה המקדימה את ראשית ההתיישבות בתימן לחורבן ממלכת ישראל עם המסורת המקובלת, שלפיה הגעתם של יהודי תימן לארץ זו היא בסמוך לחורבן בית ראשון מממלכת יהודה, נמצאת בכתביו של הרב יחיא קורח. הוא נזקק להסביר מדוע מסורות הדקדוק, התפילה וההלכה של יהודי תימן משמרות מסורות בבליות, שלא נשתמרו בקהילות אחרות. לפיכך, לדבריו, כוללת הקהילה היהודית בתימן מבני עשרת השבטים שגלו לבבל עם חורבן ממלכת שומרון, ומשם הגיעו תימנה בתחילת עליית האסלאם. כן כוללת לדעתו הקהילה גם מהמגיעים סמוך לחורבן בית שני, וכן יהודים שבאו לאורך הדורות מקהילות שונות בעולם, בהן מצרים. בימינו שרדו מגילות יוחסין עתיקות יומין מתימן בהם מפורטים שמות האנשים עד עמיהוד בן עמינדב בן אמרי בן בני בן פרץ בן יהודה בן יעקב אבינו והם פורסמו על ידי החוקרים.
בכל מקרה, בכל המסורות הנזכרות מצוינת העיר צנעא – בירת תימן החל המאה השלישית – כראשית ההתיישבות היהודית בתימן. יהודיה התיישבו על פי המסורות תחילה במצודה שעל ג'בל נוקם, ממערב לצנעא. בהמשך עברה הקהילה למקומות אחרים בעיר העתיקה, עד שהתיישבה בקאע אל-יהוד ("שכונת היהודים") במאה ה-17. עם זאת, בכמה מקומות אחרים בתימן התפתחה קהילה יהודית בשנים הראשונות לבוא היהודים לארץ זו. קהילות אלו, המכונות "ראש גלות" או "ריש גלותא", כוללות מלבד צנעא את סעדה, תנעם, ד'מאר וגִ'בלא (אנ').
אגב, בתקופת המשנה ידוע לנו על התנא שמעון התימני שהיה מגדולי התנאים וחברו של רבי עקיבא. יש הסבורים כי הוא בא מארץ תימן.
הקהילה המפוארת הלכה והידלדלה עם השנים, בין השאר בגלל התנכלויות תכופות מצד המוסלמים. מיד לאחר הקמת מדינת ישראל עלו מתימן במסגרת מבצע "על כנפי נשרים" כ־55 אלף יהודים.
המצב הכלכלי של מרבית היהודים בתימן לאחר מלחמת העולם השנייה, היה קשה אך המשיכה להתקיים פעילות תרבותית יהודית ענפה.
ימים ספורים לאחר החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית, נערכו פרעות ביהודי עדן שבהן נרצחו כשמונים יהודים וכמספר הזה נפצעו ב-17 בפברואר 1948 נרצח בתימן האמאם יחיא שלקח תחת חסותו את היהודים. במהלך מלחמת ירושה על השלטון גברו הפרעות נגד היהודים ועשרות מאנשי ההנהגה היהודית הושמו בכלא בשל עלילה על רצח שתי ילדות מוסלמיות. הם שוחררו כעבור חודשים רבים בתמורה לכופר נכבד.
בשנת 1948, טרם הקמת המדינה, היו בארץ 35,000 יהודים תימנים שהיוו כ-40% מכלל בני העדה (מבין עדות ישראל, זהו האחוז הגבוה ביותר). כ-5,000 יהודים נוספים ניסו לעלות לארץ, אך הבריטים עצרו אותם והם נשלחו למחנה "גאולה" בעדן. בתקופה שלפני קום המדינה התנגדו שלטונות תימן לעליית יהודים לארץ ישראל. לאחר הקמת מדינת ישראל שינו את עמדתם והתירו ליהודים לעלות.
החל משנת 2000 לערך גברו רדיפות היהודים שנותרו בתימן. הרדיפות גברו בשל מבצע עופרת יצוקה שהחל בסוף שנת 2008. אנשים מקרב חסידי סאטמר האנטי-ציוניים פעלו לשכנע את אלו שנותרו בתימן להגר לארצות הברית ולא לישראל, תוך הפחדתם שאלו שיעלו לישראל לא יוכלו לשמור על דתם ומנהגיהם, וילדיהם יעזבו את הדת. בעקבות הרדיפות המשיכו קבוצות לעזוב את תימן, לישראל ולארצות הברית.
את המנוח יחיא ז"ל גם הצליחו להפחיד, הוא בחר לא לעזוב ארצו לטובת הגירה לארץ אחרת באם לא ארץ ישראל, אולם פחד מהאיומים של הקנאים שהתריעו בו על אי שמירת יהדותו ומנהגיו בארץ, ורח"ל נותר להתגורר בתימן, והסוף היה שנקבר ע"י השכנים המוסלמים, אודות לפעלם ה'טוב' של ה'קנאים' האלו.
בקיץ 2009 עזבו את תימן כמאה יהודים, בעידוד חסידי סאטמר. הם שוכנו בשני רחובות בעיר מונסי שבמדינת ניו יורק שם הייתה כבר קהילה של יהודים יוצאי תימן. אנשי החסידות מסייעים בידם מבחינה כלכלית. וכן הם תלויים בחסדי חסידי סאטמר כמעט מוחלטת, משום שאין ביכולתם לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים יקרים, והם מחויבים לשלוח למוסדות של סאטמר. הם חוששים למתוח ביקורת פומבית כלפי אנשי החסידות, מחשש שילדיהם יוצאו משם וייוותרו ללא מוסד לימודים. ילדיהם אינם לומדים מקצועות חול ואפילו אנגלית. עוד הם אומרים שנאסר עליהם ללמוד נהיגה ובחלק מהמקרים מוחזקים דרכוניהם בידי אנשי החסידות כדי למנוע מהם לעלות לישראל. בנוסף, נטען שם כי החסידים אוספים עבורם סכומים גדולים אולם מעבירים אליהם חלק קטן מהם, בטענה שעליהם לכסות הוצאות.
בשנת 2010 נשארו בתימן כ-150 עד 180 יהודים בערים צנעא וריידה, למעלה מ-80% מהנשארים הם היו כבני 60 ומעלה. בליל 21 במרץ 2016 הועלו במבצע חשאי 17 מיהודי תימן לישראל. בשלהי 2017 דווח על קהילה בת 67 נפשות החיה במתחם אחד בבירה צנעא.
במרץ 2021, לאחר לחצים שהפעילו החות'ים הודיעו שלושה עשר בני המשפחה היהודית האחרונה, שיעזבו את המדינה. הם לא עלו לישראל ולאחר שנמצאה עבורם מדינה אחרת שתקלוט אותם נותרו בתימן ארבעה זקנים יהודים בלבד. לפני כן הוברחו יהודים נוספים אשר סבלו מהחות'ים.
לפני כשנתיים הודיעו האומות המאוחדות כי נותר בתימן רק יהודי אחד, לוי מרחבי, אשר כלוא החל משנת 2016 בידי ארגון הטרור האנטישמי החות'ים אשר שולט כיום בצנעא.
וכפי שהדגשנו בתחילה, קצרה היריעה מלהרחיב על יהדות תימן המפוארת, הממשיכה בגאון ובעוז לפרוח בכל ערי הארץ ובכל קצווי תבל, יוצאי תימן לובשים בהדר את הלבוש המסורתי המקובלת מדור דור עד לאבותינו במצריים, ובתפילה ובתחינה, ותחזינה ענינו בשובך לציון ברחמים, קיימנו את צוואתו של 'עזרא הסופר', כולם עזבו את המדינה הארורה, הגיע עת הגאולה!
הצגת כל התגובות