אם בפרקים הקודמים עסקנו במיקום קבר יהושע בין נון שכמה מסורות זיהו אותו בקרני חיטין, היכן שקבר יתרו מזוהה בימינו. בפרק זה נעסוק בבית מדרש של יהושע בין נון באזור טבריה[1].
- גילוי מפתיע: לא תאמינו איפה נמצא קבר יהושע בן נון - 15 דקות ממודיעין עילית
- בעיני העיתונות העברית: מאה שנות סיקור על מסורות קבר יהושע בן נון
- חידת הר געש: כיצד נדדה מסורת קבורת יהושע - מהר אפרים לגליל
המסורות הגליליות על נוכחותו של יהושע בן-נון באזור טבריה והכנרת מהוות רובד נוסף ומרתק בסוגיה המורכבת של מיקומי קברים. בין שלל הקשרים שנטוו בין דמותו של יהושע לגליל, בולטת במיוחד המסורת על בית כנסת או בית מדרש המיוחס לו בטבריה, מסורת שהשתמרה במשך דורות רבים בתודעה היהודית.
הזיקה בין יהושע לטבריה במקורות
בעדותו של ר' פתחיה מרגנסבורג הקדמון נזכר: "ובטבריא, בית כנסת שבנה יהושע בן נון". מסורת זו מופיעה בסמיכות לתיאור קברו של יהושע בקרני חיטין ובבקעת ארבל, ומשלימה את מערך הזיקות בין הדמות המקראית לנוף הגלילי, יוצרת מעין מפת מקומות קדושים סביב הכנרת.
רבי פתחיה בן יעקב מרגנסבורג היה מהעדים החשובים ביותר למסורות יהודיות בארץ ישראל בתקופה שלאחר מסעי הצלב. כאחיו של רבי יצחק הלבן מבעלי התוספות, היה רבי פתחיה בעל סמכות תורנית מובהקת, ומשכך עדותו על קבר יהושע בן נון בקרני חיטין ועל בית הכנסת בטבריה מספקת מידע יקר מפנינים על המסורות הגליליות מאותה תקופה, ומשקפת את האמונות שרווחו בקרב קהילות יהודיות בימי הביניים.
בנוסח אחר של עדות ר' פתחיה מופיע ניסוח מורחב יותר: "ובטבריא יש בית כנסת ואומרין לו שיהושע בן נון כשעבר את הירדן היה מתפלל שם". גרסה זו מספקת מסורת לפיה יהושע התפלל במקום כבר בעת כניסתו לארץ ישראל, עם מעבר הירדן, ומייחסת אפוא לבית הכנסת קדושה מיוחדת הנובעת מקשר ישיר לכובש הארץ ולתלמידו של משה רבנו.
מסורת זו מתקשרת גם למה שמופיע בנוסח מאוחר יותר של ספר יהודי המציג בצורה ביקורתית את דמותו של אותו האיש, ספר "תולדות ישו" (המוזכר בפרושו של רש"י למסכת עבודה זרה), שם מוזכר יהושע בן פרחיה (מתקופת הזוגות) כמי שהיה בעל בית מדרש בטבריה.
המסורת על בית הכנסת שבנה יהושע בטבריה קשורה אולי למסורת אחרת המופיעה במקורות, על "בית הכנסת השחור" בטבריה. ברשימת "כנסיות" עברית שעדיין לא פורסמה במלואה, אך מוזכרת במחקריו של פרופ' אלחנן ריינר, בהאי לישנא: "כנסת יהושוע בן נון בטבריא שנקראת כנשתא אוכמתא״. מסורת זו מצביעה על רציפות הזיהוי של מבנה מסוים בטבריה עם דמותו של יהושע לאורך דורות רבים.
בית כנסת זה, שכנראה זכה לכינויו בשל צבע האבנים השחורות ששימשו לבנייתו (סלע בזלת המצוי ברמת הגולן), היה אחד מבתי הכנסת החשובים בטבריה בתקופת התלמוד ולאחריה. מבחינה ארכיאולוגית, אמנם טרם נמצאו שרידים לבתי כנסת הקודמים לשלהי ימי הבית השני, אולם עדויות חכמינו ז"ל מעידות שגם בתקופת בית ראשון היו מבנים ששימשו להתכנסות ולתפילה, אף אם לא נקראו "בתי כנסת" במובן המאוחר יותר של המונח.
[1] חשוב לציין שטבריה, ארבל וחיטין - ממש סמוכות זה לזה. כלל התיירים בזמנם עברו מטבריה דרך ארבל ואז חיטים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com