בכתבת המגזין האחרונה ציטטנו את דברי הרמ"א "כל מה שהשיג אריסטו עד גלגל הירח הכל אמת", אלא שבימינו יש שחולקים עליהם, והדבר מוסכם בפי החוקרים שאריסטו לא השיג את האמת, ומכאן קשיה על רבינו הרמב"ם הנשר הגדול שהגדיר חלק מדברי אריסטו כ"תורה"[1].
שאלות תאולוגיות אלו כמעט שלא נשאלות בעולם התורני של ימינו, בגלל מיעוט הלומדים בתורת הפילוסופיה וכפי דברי מהרש"ל במכתבו החריף לרמ"א.
אחד המעטים שעוסק בכך, הוא הגאון רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים' שידיו רב לו בכל מכמני התורה, ומשכך צורבים רבים מפנים אליו את שאלותיהם, וכך בספר הנפלא 'מגדולי ישראל' א' (עמ' תפ"ז), נשאל הגר"מ מאזוז על ידי רבי משה פנחסי מאשקלון שטען שהרי הרמב"ם "האריך בשבי חוכמתו של אריסטו", ומאידך חכמים בדורות קדומים דחו את דבריו של אריסטו ויתר חכמי יון שהרמב"ם נקט כדבריהם: "וקשה לי דאיך נמשך קדוש הוא הרמב"ם ז"ל אחר דבריהם שנדחו, ובפרט שהוא מסתמך על דבריהם בספריו כגון מורה נבוכים, ורבים מחכמי ישראל למדו החכמות מספריו כמו הרמ"א כמ"ש בתשובה למהרש"ל, ומה גם שבספר היד החזקה נמשך אחר דבריהם כגון בהלכות קידוש החודש ועוד".
בתשובתו מדגיש הגר"מ מאזוז שהשאלה קשה על "אנשים גדולים ונשגבים מאתנו, אך אענה בקצרה ודי לחכימא ברמיזא".
"בדורות ההם" כותב הגר"מ מאזוז "חשבו את שכלו של אריסטו כתכלית מה שיכול להגיע אליו שכל אנוש", וממשיך וכותב "והגע עצמך בימינו כולנו מקבלים דעת קופרניקוס שכדור הארץ נע סביב השמש, ונדחקים לפרש פסוק "שמש בגבעון דום", דרך משל לפי מראית העין וכו'', ובעוד דורות אחדים אולי יוכיחו שהדברים כפשוטם וכי השמש נעה סביב הארץ".
בהמשך דבריו הביא הגר"מ מאזוז שכך כתבו האדמו"ר מליובאוויטש ופרופ' ירמיהו ברנובר שלפי שיטת היחסות "אזדו להו כל הוכחות קופרניקוס". "האם יקום מי שהוא לשאול, מדוע לא החזקנו בדורנו בשיטה הישנה שלפני קופרניקוס? ומה נעשה נגד התפיסה המקובלת בעולם כולו?".
מסביר הגר"מ מאזוז ש"אותו דבר היה בדורו של הרמב"ם ולפניו ולאחריו, שכולם קבלו תפיסת היונים בחומר היולי ובארבעה יסודות וכיוצא... והאמת ידועה לבורא עולם בלבד".
בהמשך דבריו הגר"מ מאזוז כתב: "עלינו להחזיק טובה להרמב"ם, שעם שהעמיק כ"כ בדברי אריסטו, בכל זאת עמד נגדו כחומה בצורה בענין קדמות העולם, ודחה גם דעת אפלטון שהעולם נברא מחומר קדמון ח"ו... וכל אלה עיקרים גדולים הם שיסודות התורה תלויים בהם, וגדולים וטובים נשתבשו בהם בלכתם שולל אחרי דעות הפילוסופיא היונית... ואנו כיום לאשרנו חיים בדור שבטלו ונעקרו אותם 'מופתים' כוזבים של אריסטו וחבריו, ומה לנו כי נטעון על הקדושים שהיו אז".
אימתי אריסטו מותר, ואימתי אסור?!
יצוין שבשיעוריו הרבים הגאון רבי מאיר מאזוז מזכיר את חכמי יון, כאריסטו אפלטון ואחרים, כמו למשל בחודש אלול תשפ"ג הסביר הרב ואמר שיהדות ספרד לבה פתוח ללמוד כל דבר טוב, לעומת עדות אחרות שסגורים, וכך דבריו:
"בעדות אחרות זה לא ככה, לא רוצים ללמוד. רוצים להיות סגורים... חכמי ספרד של פעם - לא של היום - היו פתוחים, היו אוהבים ללמוד כל דבר ודבר. לא משנה אם זה בא מאריסטו או בא מאפלטון או בא מכל מקום. כל דבר טוב שהתורה מסכימה בו - שומרים עליו וזוכרים אותו. ככה תמצא כמה ביטויים בספריהם שלקוחים משם. רבנו זרחיה הלוי – הרז"ה – כותב: "אמר ראש הפילוסופים: אהוב אפלטון, אהוב סוקרטס, אבל את האמת אהוב מעל הכל". איך הגיע לך המאמר הזה? אלא הוא היה קורא בספריהם. כשהיו קוראים דבר טוב, היו מקבלים אותו" ('בית נאמן' 374, כ"ג אלול תשפ"ג, עמ' 3 והערה 10)
ברם, בחורף תשפ"ג ביקר הגר"מ מאזוז בחריפות את אריסטו, ואף טען שהוא "אכף על חכמי ישראל את הדעות שלו", וכך דבריו:
"הכל בגלל שאכף עליהם דעת אריסטו, אריסטו אכף על חכמי ישראל את הדעות האלה. לכן הרשב"א עשה חרם לא ללמוד ספרי אריסטו". ('בית נאמן' מס' 335 פרשת ויצא ט' כסלו תשפ"ג עמ' 3).
בהמשך דבריו הסביר הגר"מ מאזוז:
"אנחנו הספרדים רגילים בנסים, יש לנו אמונה פשוטה, אין לנו פילוסופיה יותר מדאי. היו פעם פילוסופים, אבל הרשב"א החרים את הפילוסופיה ומאז היא ירדה".
לפיכך ראוי ללמוד פילוסופיה רק כדי לענות לאפיקורסים סבור הגר"מ מאזוז:
"אם משתמשים בה זה רק בשביל לענות לאפיקורוסים. כל הדברים שאמרו בתורה ובנביאים הם כפשוטם. קריעת ים סוף – כפשוטה. שלושה מלאכים שבאו לאברהם אבינו – כפשוטם".
והמשיך וביאר על האסכולה התורנית שסבורה שאברהם אבינו חלם את מפגש עם שלושה מלאכים, ולא היה במציאות שהם הושפעו מאריסטו:
"היה חכם אחד שאמר זה לא בדיוק שלשה מלאכים, אלא הכל היה במחזה הנבואה, ראה בנבואה שלושה מלאכים. ולמעשה לא יכול להיות שלושה מלאכים, רק מלאך אחד כי אריסטו לא יודע שלושה מלאכים! אם כן בוא נמשיך, אז סדום גם כן נחרבה במראה הנבואה?! אם האנשים שאכלו אצל אברהם זה במראה הנבואה, והגיעו ללוט במראה הנבואה, אז סדום חיה וקיימת עד היום הזה... לך תראה את סדום חרבה! מה זה?!
וסיים את דבריו החריפים:
"הכל בגלל שאכף עליהם דעת אריסטו, אריסטו אכף על חכמי ישראל את הדעות האלה. לכן הרשב"א עשה חרם לא ללמוד ספרי אריסטו". (הובא בגיליון 'בית נאמן' מס' 335 פרשת ויצא ט' כסלו תשפ"ג עמ' 3).
פנינו אל הקודש פנימה, על מנת להבין אימתי אריסטו נאסר, ואימתי הותר, ומאחד ממקורבי ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א, קיבלנו את הדברים הבאים לפרסום:
"מרן הרב כצמא דעת לכל דבר חכמה, למד והקיף גם ספרי פילוסופיה של רבותינו כמו מורה נבוכים של הרמב"ם וכוזרי וכו' והוא בקי בהם היטב. אך יש לציין שמעולם אינו מזכיר דברי חכמי יוון שלא מתוך מה שהובא בדברי רבותינו, ואינו מחזיק בבית את ספריהם".
הגר"מ מאזוז: ירדה קרנה של הפילוסופיה
"לתלמידים ששאלו אותו, המליץ לא לאבד זמן בפילוסופיה ואפילו מתוך ספרי רבותינו, אחר שאינה רלוונטית בדורנו ו'מימי הרמב"ם ועד היום ירדה פלאים, וכל מושגיה השתנו לחלוטין' (שו"ת מקור נאמן ח"ג)".
הכרעת הגר"מ מאזוז במחלוקת הרמ"א ומהרש"ל
"לעניין המחלוקת בין רבותינו הרמ"א והמהרש"ל, מי אנו שנכריע בין הררי קודש כמיכאל וגבריאל, אלא מרן שליט"א סובר שליחידים מותר ללמוד פילוסופיה יהודית וכפי שנקט הרמ"א, אולם כהוראה כללית ובפרט לבחורי ישיבה, ראוי שינהגו כמו המהרש"ל ובפרט שכאמור בימינו הפילוסופיה ירדה מגדולתה".
•
[1] כפי שקשה על תורת 'בעל הסולם' - שסבר שהקומוניזם הוא תורה ולמעשה הקומוניזם נפל, והוכח שתורה זו היא לא נכונה, שכן התורה היא נצחית ולא משתנה, וקשה לקחת אירועים משתנים ולקשר אותם לתורה הקדושה.
הצגת כל התגובות