הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר פתח את דבריו היום (שלישי) בהלוויית ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל בקול בוכים, כאשר אמר "אני מבקש מחילה ממרן ראש הישיבה, אנחנו בחודש ניסן שאין מספידין אבל חכם בפניו מספידים, ובצוואה נכתב שלא להספיד לא בהלויה ולא בשבעה ולא בשלושים".
הוא הוסיף: "בין כה וכה איננו יודעים להספיד כהלכה, אנחנו באים לעורר את עצמנו על השבר הגדול והנורא, גדול כים שברך, מי ירפא לך, הנביא מתאר את גודל השבר, בגודל הים ללא גבולות, ומי ירפא לך, בלשון שאלה, לא רואים מי שיכול לרפא".
הוא הוסיף: "מאז שנסתלק גדול הדורות מרן הרב עובדיה זצ"ל, היינו מוצאים נחמה אצל ראש הישיבה הגאון רבי מאיר זצ"ל, בכל מקצועות התורה וההלכה".
על גדלותו בתורה של ראש הישיבה זצ"ל אמר: "מי שקצת הכיר מקרוב, כל התלמוד היה מונח בכיסו וכל רז לא אניס ליה, לא יאומן כי יסופר כמה היתה רחבה הידיעה שלו, מי יתן לנו תמורתו ומי ייתן לנו חליפתו, אוי לספינה שאבד קברניטה ואוי לדור שאבד קברניטו".
על הקמת ישיבת כסא רחמים אמר: "הרב זצ"ל הקים ישיבה יחד עם אחיו בלי להכיר את הארץ, ומי יכול להאמין, מסירות הנפש שנבנתה הישיבה - אחרי עשרות שנים תלמידי ובוגרי הישיבה מפארים את עולם התורה, מהם דיינים ומהם תלמידי חכמים וכולם אומרים - זה מתלמידיו של כסא רחמים וראש הישיבה.
"השם סייע בידו והשם זיכה אותו ורומם את תורתו, ורבים שמשתדלים לבטא נכון בתפילה זה בהשפעת ראש הישיבה. העולם שאר שמם והעולם נשאר ריק, ראש הישיבה לא צריך את ההספד שלנו, אלא אני מזכיר את החיסרון של הדור, צריך להתבונן ולחשוב כדת מה לעשות איך למלאת החיסרון הגדול הזה".
עוד הוסיף בכאב עצום: "כאשר נפטר רב, גדול האמוראים, נאספו תלמידיו הגדולים וכל אחד לקח הנהגה אחרת בדרכו, כי לא היה מי שיכול לרכז את כל ההנהגות של המנוח, לקחו עשרה תלמידים וחילקו ביניהם, וגם עכשיו מי יכול למלאת מקומו, והיינו צריכים אותו בכל התורה כולה, בענווה ושפלות רוח קיים בכל נשפו - ונפשי כעפר לכל תהיה"
הגרש"מ עמאר הוסיף לספר ברגש: "קדוש היה מבטן ומלידה, לאביו הגאון המקובל רבי מצליח זצ"ל הי"ד, לא היו ילדים 18 שנים, ואחר כך זכה לבנים כאלו ולבן בכור כזה כמו רבי מאיר זצ"ל, וזה אחרי 18 שנים של תפילות להביא נשמה גדולה כזו מהדורות הקודמים, הרי כל מי שהכיר אותו ידע שהוא מהדורות הקודמים, הכל היה מונח בידו והכל היה מתוקן טוב ויפה, איזה יהלום ואבן טובה שאיבדנו, והעולה על כולנה - הייסורים שהתייסר".
בסיום אמר על ראש הישיבה זצ"ל: אין ייסורים שלא עבר בעולם הזה, זכה והשלים תורתו ותיקונו, רבותיו וגדולי עולם מהדורות הקודמים באים לקראתו.
"היה איש אמת ולא חיפש רווח אישי ולא מה יצא לי ורק רצה להעמיק ולהרביץ תורה"
בסיום אמר: "על דעת המקום ועל דעת הישיבה הוחלט כי אחיו של ראש הישיבה זצ"ל, רבי צמח שיחיה, הוא ימלא את מקומו בהנהגת הישיבה"