בשבת האחרונה, קראנו בבית-הכנסת את פרשת בשלח. במכילתא על הפרשה, מובא משל מוכר, שנעשה בו שימוש רב לאחרונה.
"...אחד שאמר לעבדו צא והבא לי דג מן השוק, יצא והביא לו דג מן השוק, מבאיש. אמר לו: בגזירה, או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה. אמר לו: הריני אוכל. התחיל לאכול לא הספיק לגמור, עד שאמר הריני לוקה. לקה ששים. לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני נותן ק´ מנה. נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן ק´ מנה".
המשל הידוע הזה, ממחיש בצורה מדויקת את שקרה לתנועת ש"ס בפרשת הגיור הצבאי. מלכתחילה התנגדה התנועה נחרצות למצוא פתרון לבעיה. ועדת רבנים שהוקמה כדי לפתור את העניין, התפטרה מהר מאוד מתפקידה.
הסיפור העצוב הזה נמשך כמה וכמה חודשים. בינתיים החיילים הגרים עמדו מבוישים וחסרי אונים.
הסיפור כולו הועתק מהמישור ההלכתי והעקרוני אל המישור הפוליטי והמאבקים הקואליציוניים, וכדי בזיון וקצף.
הפחד להכשיר את גיורי הרבנות הצבאית ולהעניק להם גושפנקא הלכתית, היה גדול. דעתו הברורה של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שהכשיר את הגיורים האלה לפני שנים רבות, כמעט ונשכחה. אך מי ששנה וקרא את פרוטוקול דבריו, לא יכול היה לטעות בשיטתו המקלה בגרות.
תחת מוטת כנפיו ההלכתית האדירה של מרן הגר"ע, נמצא פתרון מהיר וברור למתגיירי הרבנות הצבאית ובכלל לכל בעיות הגיור, המתעוררות חדשים לבקרים במדינת ישראל. הבעיה היא, שיש מי שכנראה לא היה מספיק בטוח, בחוסנו ובעוצמתו ההלכתית של מרן מאור ישראל.
הפחד המשתק מהחרמות ומהגינויים הליטאים הצפויים, הביאו אותו לעשות טעות אחר טעות בעניין החשוב הזה.
באופן לא מפתיע, ב"ליטאון – יתד נאמן" ובפשקווילים המבזים את התורה ואת לומדיה, עשו המשמיצים ´העתק – הדבק´ מאותן המודעות שפרסמו נגדי, בנושא הגיור. הפעם הם כוונו בעזות מצח למרן עצמו. גם בפשקווילים המוקדמים יותר, שהופנו באיום ובארסיות כלפי הראשל"צ הגרש"מ עמאר שליט"א, נטען שהוא אפיקורוס ח"ו כיוון שאימץ את "שיטת אמסלם".
הדבר מהווה עדות ברורה כי שיטתי וספרי ´זרע ישראל´ בהלכות גיור, נשענים ומגובים בדבריו של מרן הרב עובדיה והינם באופן בו הוא נהג כשהיה דיין וראשון לציון. אומר יותר מכך, מרן הרב עובדיה בכתפיו הרחבות, נהג באופן הרבה יותר מיקל, ממה שמנוסח בספרי (מרן מתייחס לכלל הגרים בעוד אני מדבר על צאצאי יהודים).
בשיאה של פרשת עמנואל זומנתי לבית מרן לאחר שנים שלא יכולתי להגיע אליו. מסביב לבית רחשו עיתונאים שקיבלו הודעה מוקדמת מראשי ש"ס על הדחתי הצפויה. כשנכנסתי אל הקודש פנימהו ונדרשתי להסביר את שיטתי בגיור. הרצאתי לפני מרן ומועצת החכמים את הדברים ונוכחתי לראות כי הוטבו בעיני מרן.
למחרת היום גם שלחתי אליהם מסמך המבהיר את שיטתי ומכחיש בתוקף את האשמות והעלילות שהוטחו כנגדי, כאילו אני אומר שלא צריך קבלת מצוות או שגיוס לצה"ל מספיק כדי לקבל גר.
לצערי, זה לא מונע מיו"ר תנועת ש"ס עצמו לחזור על השקרים האלה פעם אחר פעם ומעל כל במה, ולטעון בעזות מצח כאילו לא העברתי כלל למרן הגר"ע, את מכתב ההבהרה.
על כבודי, אני מוחל. אך מה יהיה על כבודו של מרן, כאשר הציבור תמה ובצדק, אם זה היה כל כך פשוט להכשיר את הגיורים האלה, מדוע זה לא נעשה עד עכשיו?
מה אומר לשואלים ומלינים, מדוע יצא עלי הקצף מבית מרן, בלי חקירה ובלי דרישה וכאשר מוכח שדעתי כדעתו?
אין ספק שצעדו הצפוי של מרן, הוכיח מעבר לכל ספק, כי הרב נמצא גבוה מעל גבוה ורחוק משיקולים תקשורתיים ופוליטיים, וכאשר הוא נדרש להכריע בעניין הלכתי ´נטו´, רק עמדתו התורנית היא שעומדת מול עיניו.
חבל ומצער, שהנמצאים בסביבתו של הרב מתחבאים מאחוריו מחד ומעוותים את שיטתו וגישתו המקלה, המקרבת והאמיצה מאידך.
את השאלות הנוקבות, יש להפנות אליהם!!!
הצגת כל התגובות