המחקר אותו פרסם כותב השורות בכותרת ראשית ב'כיכר השבת', בו הובאו ראיות רבות לכך ש'מערת הנזירים' ביער בן שמן', ככל הנראה הוא המיקום הגיאוגרפי בו אדוננו רשב"י התחבא מפני הרומאים, יצר הדים רבים מקרב הציבור התורני.
רבים בקרו במקום, ולמדו מתורתו של רשב"י במעמקי המערה, והעידו על עצמם שהרגישו אורות והבנה משמעותית בתורתו של הצדיק. (א"ה: כך כתבו לי עשרות גולשים בסגנון זה).
הסמיכות לעיר לוד, היכן שרשב"י למד תורה אצל רבי עקיבא, אינו שנוי במחלוקת, וכפי שהובא בזוהר הקדוש - המערה בה רשב"י התחבא הייתה בסמיכות לעיר לוד: "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ לוֹ וּבָרַח למַדְבְּרָא דְלוּד, וְנִגְנַז בִּמְעָרָה אַחַת, ('זוהר חדש' פרשת כי תבא), וכפי שהובא מיקום יותר מדויק ב'פסיקתא דרב כהנא' (פרשה יח): "מן לוד תלתא מילין - מערתא דפקע" - וכך יש לנו אִינְדִּיקַצְיָה רבה לזהות את המערה, באזור זה של 'יער בן שמן'.
לגבי ה'מערה' בפקיעין בגליל, בכתבה הבאנו דעות רבות של רבנים וחוקרים כאחד ששללו באופן מוחלט את המסורת כאילו אדוננו רשב"י התחבא שם מהרומאים.
ברם, ברחבת 'מערת הנזירים' ב'יער בן שמן', אין כל שלט המצהיר על ההיסטוריה של האתר, ועל האפשרות שרשב"י התחבא במעמקיה במשך י"ג שנים.
This browser does not support the video element.
ולכך, פנינו למספר גורמים מוסמכים במדינת ישראל, כדי שיעמידו שלט הכוונה לאלפי באי המקום.
אותם גורמים ענו לפנייתנו, שזיהוי 'מערת הנזירים' כ'מערת רשב"י' אינו ברור מבחינה מחקרית, ולמרות השלילה המוחלטת של המערה בפקיעין כפי דברי כל החוקרים, וכן למרות דברי פרופ' זאב וילנאי, והמסורות אותה ציטטנו מאת המהרי"ל דיסקין, כפי שהעיד ר' אברהם לנדמן ז"ל מסנהדריה מורחבת, ש'מערת הנזירים' היא מערת רשב"י בה הסתתר מהרומאים י"ג שנים, לא נראה סביר להציב שלט במקום.
ברם, אני טענתי לאותם גורמים שעדיין יש לשקול הצבת שלטי הכוונה על פי שיטת "יש אומרים", שכן כבר היה לעולמים אתרים היסטוריים רבים בארצנו, עליהם ניטש מחלוקת החוקרים על מהימנות המקום, ולמרות זאת הרשויות הציבו שלטי הכוונה.
להלן רשימה של שניים עשר אתרים היסטוריים בהם הוצבו שלטי הכוונה למרות שאינם עומדים במבחן אמיתות המיקום הגיאוגרפי:
- 'מערת אליהו' בחיפה
- 'בית האשה השונמית' בכפר סולם
- 'אשת לוט' בים המלח
- 'סולם יעקב' ליד בית אל
- 'ברית בין הבתרים' בהר דב
- 'מערת שם ועבר' בצפת
- 'באר אברהם אבינו' בבאר שבע
- 'מערת צדקיהו' בעיר העתיקה ירושלים
- 'בית כנסת הרמב"ן' בעיר העתיקה בירושלים
- 'המוחראקה' בהר כרמל
- 'מדרך כף רגל יתרו' בקבר יתרו
- 'בריכת שלמה' בגוש עציון
למרות שהמקורות עליהם נשענים המיקומים של אתרים אלו ברובם רעועים ועומדים על כרעי התרנגולת, הרשויות השונות לצורך תיירות (ככל הנראה), הציבו שלטים בכדי לחבר את ציבור המטיילים למורשת ישראל ולהיסטוריה החשובה של עמינו.
משכך נראה שיש לקבל את הצעתי להציב שלטי הכוונה בסמיכות ל'מערת הנזירים' עליה נטען שבמעמקיה הסתתר רשב"י עם בנו רבי אלעזר י"ג שנים.
• • •
מתוך רשימת 12 אתרים אלו, שני האתרים המפורסמים 'מערת אליהו' בחיפה, ו'בית האשה השונמית' בכפר סולם, נמצאים תחת פיקוח 'המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים', הכפופים למשרדי הממשלה השונים.
בעבר הרחבנו בבמה זו אודות המחלוקת בין גדולי ישראל על מהימנות 'בית האשה השונמית' כפי שהובא בשו"ת "ישא יוסף" (אוה"ח ח"ב סכ"ט) לגאון רבי יוסף יקותיאל אפרתי שהביא בשמו של מרן הגרי"ש אלישיב כי קשה לקבוע את זיהוי המקום, ובכך חלק על מחותנו הסטייפלר שהאמין על סמך דבריו של הרב שמידל שהבית הנ"ל נבנה מעל שרידי בית האשה השונמית.
לגבי 'מערת אליהו' בחיפה, זה ברור שהמיקום על סמך מסורות נוצריות, וכפי שמרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי התבטא לגבי מהות אתר זה, וענה שמדובר ב"בית כנסת עתיק" ותו לא.
אף כ"ק אדמו"ר מגור ה'אמרי אמת' בביקורו בארץ ישראל פקפק במערת אליהו, ולא ביקר בה.
יודגש שבוודאי שיש מערה אי שם בהר כרמל בה הסתתר אליהו הנביא, וכפי שהובא במדרש 'פרקי דרבי אליעזר' (פרק ל"ג) על אליהו הנביא ש"היה הולך מהר להר וממערה למערה", אולם נקודת הציון הספציפית של המערה בימינו, היא על סמך זיהוי נוצרי שבנו במקום כנסייה. כמפורסם במשך השנים, המערה הייתה מחולקת ליהודים ונוצרים כאחד, עד שהשלטונות בתקופה מסוימת הוציאו את הנוצרים.
This browser does not support the video element.
עד ימינו נשמר סטטוס קוו, ויום אחד בשנה, אל היכל 'מערת אליהו' בהוראת ממשלת ישראל ('ראשית צמיחת גאולתם' של הציבור הד"ל), נכנסים כמרים נוצרים לטקס מיסה שכל כולו עבודה זרה ופולחן לאותו האיש שר"י וימש"ו שכישף והדיח את עם ישראל כעדות חז"ל (בידי תמונות של אירוע מביש זה).
לגבי שאר האתרים ברחבי הארץ, שגורמים כאלו ואחרים הציבו שלטים כגון 'אשת לוט' בים המלח, שברור לן שהזיהוי מעורער ביותר, וכן אתר 'סולם יעקב' ליד בית אל. 'ברית בין הבתרים' בהר דב, שכלל לא הייתה באזור זה בארץ, כך גם שלט ניצב ליד 'מערת שם ועבר' בצפת, למרות דבריו המפורשים של המהרש"א שיעקב אבינו למד בבית מדרש 'שם ועבר' בבאר שבע.
בבאר שבע בדרום מזוהה באר עתיקה כ'באר אברהם אבינו', כך גם 'מערת צדקיהו' בעיר העתיקה ירושלים, ו'בית כנסת הרמב"ן' שמחלוקת חוקרים האם הרמב"ן התפלל שם.
כך גם אתר 'המוחראקה' בהר כרמל, 'מדרך כף רגל יתרו' בקבר יתרו, 'בריכת שלמה' בגוש עציון שלא שלמה המלך בנה אותם, גם הם ככל הנראה לא אמינות יותר מ'מערת הנזירים' ב'יער בן שמן' עליהם הבאתי מקורות והוכחות שהיא 'מערת רשב"י' בה הסתתר ולמד את תורת הנסתר ביחד עם בנו רבי אלעזר י"ג שנים כפי שהובא בזוהר הקדוש "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ לוֹ וּבָרַח למַדְבְּרָא דְלוּד, וְנִגְנַז בִּמְעָרָה אַחַת, ('זוהר חדש' פרשת כי תבא), וכפי שצוין במדויק ב'פסיקתא דרב כהנא' (פרשה יח): "מן לוד תלתא מילין - מערתא דפקע".
יודגש שבכל אתר שהובא לעיל, ישנם מקורות שמצדדים בעד אמינות האתר, אולם הדבר נתון למחלוקת, וברוב האתרים הזיהוי התחיל עם מדריך טיולים נמרץ שעל סמך מקורות כאלו ואחרים, סיפר סיפורים לקהל מטייליו, ולאחר שאחד מהם העלה זאת כל הכתב, ופרסום "יומן מסע", הדבר פורסם ו"הוכח" כמסורת נכונה...
חשוב לציין שכותב השורות בעד הצבת שלטים אלו, כדי לחבר את ציבור המטיילים להיסטוריה ולניסים והנפלאות שאירעו לאבותינו של עם ישראל, ולכן חשוב לציין עוד ועוד מקומות כגון אלו. (ברם, יש לציין שהדבר נתון במחלוקות מחקרית, אולם יש המצדדים שאכן פה היה וכו'...)
"ועדת השמות הממשלתית"
באתרים המוכחים מחקרית מעל לכל ספק, מוצבים שלטים רשמים של "ועדת השמות הממשלתית" שעוסקת בקביעת שמות ליישובים והחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד שנת תש"ח (1948) לשמות עבריים.
הקריטריונים של הוועדה קשוחות ביותר, וחבריה שמורכבים מחוקרים, דוקטורים ופרופסורים חשובים מרחבי הארץ, חוקרים היטב כל אתר ואתר, ולא ניזונים על סמך מסורות כזב. אפילו אתר 'קאסר אל-יהוד' שרבים סבורים שהוא המיקום המדויק בו חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ ישראל, ובידי כותב השורות סרטונים של רבנים המברכים במקום בשם ובמלכות "שֶׁעָשָׂה נִיסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה", לא אושר בוועדה, ואין במקום שלט מטעם הוועדה.
מקרן קימת לישראל שאחראית על 'יער בן שמן' קבלנו תגובה כדלהלן: "על אף האזכורים שמוצגים בכתבות ששלחת, הם אינן מאמר היסטורי שעבר שיפוט ובקרה אקדמית. לאור זאת לא נוכל להסתמך ולפרסם את התאוריה שהצגת בשלט באתר. יש לפנות בעניין לרשות העתיקות שיבדקו את ההיסטוריה של המקום ובהתאם לכך נוכל לפעול".
לגבי הטענה שישנם אתרים רבים בארץ שמיקומם הגיאוגרפי נתון למחלוקת, ומאי גרע אלו מ'מערת רשב"י' ב'יער בן שמן', הגיבו בקרן קיימת לישראל:
"אנחנו פועלים בהתאם להחלטה של רשות העתיקות. במידה ויגידו אחרת נציב כמובן".
מרשות העתיקות קבלנו תגובה - שהם לא מנהלים או מתחזקים אתרים, ויש להפנות את השאלה לבעלי השטח שהם אמורים להציב שלטים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות