אחד היערות המקסימים ביותר בארצנו, הוא 'יער בן שמן' הסמוך לעיר מודיעין משני צידי כביש 443. היער כולו נטוע עצים, ובתקופת הסתיו והחורף, כולו פורח מרבדי פרחים וירוק בעיניים.
עשרות שבילי הליכה ומסלולי אופנים חורצים את היער לאורכו ולרוכבו, ותענוג לטייל בו בכל ימות השנה.
טיול שהדרכתי ביער לפני מספר ימים במקום המכונה 'בקעת הנזירים', הסמוכה ל'מערת הנזירים' ב'יער בן שמן', הוליד מאמר מרתק זה, שאני חושש שיהיו מי שיאמרו כאילו כותב השורות "שָׁחַט פָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת" או "נִפֵּץ מִיתוֹסִים".
במהלך המסלול ביקרנו במערה המדוברת, ולמרגלותיה שפשפתי את עיני בתדהמה. ליד פתח המערה, על הקרקע, ישבו כעשרה אברכים עם ספרי זוהר פתוחים לפניהם, מאזינים בקשב רב למורם ורבם הלבוש באצטלה דרבנן ועטור תפילין לראשו, ממש כרשב"י וחבריו, והאריז"ל וגוריו.
לאחר שיעור של שעה קלה העוסק בנסתרות הזוהר הקדוש, קם המקובל עם תלמידיו לטקס ייחודי של הפרחת יונה לבנה לשמים, תוך כדי הסבר שהוא מְשַׁחְזֵר את היונה הקדושה מסיפור רשב"י בצאתו מהמערה, שנשלחה בידי רבי יוסי עם פתק בפיה, למערה בה הסתתר רשב"י מפני הרומאים.
לאחר השיעור שוחחתי עם המקובל הלא הוא הגה"צ רבי נתנאל ניר מחבר ספר 'עמק חברון' ועו"ס על הלכות שבת ושמיטה ראש כולל הלכה 'דורשי ציון' בביתר עילית בנשיאות הגאון רבי אברהם צוייג על פשר האירוע, ומדוע התקיים דווקא פה?
המקובל רבי נתנאל ניר חייך ושקעתי עמו לשיחה מרתקת, והרי היא לפניכם בפרסום ראשון.
מפורסמת המערה בפקיעין בגליל, אליה נוהרים רבים כדי להתפלל לישועת הכלל והפרט. המסורת מספרת שבמעמקיה הסתתר התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי י"ג שנים, הוא ובנו רבי אלעזר ולמדו את תורת הסוד.
באותה מערה זכה רשב"י ונברא בשבילו עץ חרובים לשובע, ומעין מיוחד לִרְוָיָת גופו הקדוש, וכדי שיוכל להמשיך לשקוד על תורתו, שלימים הופצה לרבים - 'הזוהר הקדוש' בו הודגש לעם ישראל על 'עשרה ספירות' ככלי להמשכת חיות מהבורא לעולם.
מתברר שאין תמימות דעים בדבר מיקומה המדויק, ולמרות קופות הצדקה הרבות המעטירות על קהל תורמיהם במקום, במקביל לערוצי הקודש שמקיימים בל"ג בעומר ימי שידורים מהמקום הקדוש, ישנם שמפקפקים, כדלהלן...
הדיון מתחיל מהספר הקדוש 'זוהר חדש' (פרשת כי תבא) שם הובא (בתרגם): "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָלַךְ לוֹ וּבָרַח למַדְבְּרָא דְלוּד (לְמִדְבַּר לוֹד), וְנִגְנַז בִּמְעָרָה אַחַת, הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ. הִתְרַחֵשׁ לָהֶם נֵס, וְיָצָא לָהֶם חָרוּב אֶחָד וּמַעְיַן מַיִם אֶחָד. אָכְלוּ מֵאוֹתוֹ חָרוּב, וְשָׁתוּ מֵאוֹתָם מַיִם. הָיָה אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, בָּא אֲלֵיהֶם כָּל יוֹם פַּעֲמַיִם, וּמְלַמֵּד אוֹתָם. וְלֹא יָדַע אִישׁ עֲלֵיהֶם".
"מַדְבְּרָא דְלוּד" הוא המדבר שבאזור העיר לוד, וברור כשמש שכוונת הזוהר הקדוש שרשב"י ברח למקום שלא מתגוררים שם אנשים ליד העיר לוד, כדוגמת יער בן שמן, שבזמנם ככל הנראה לא היה מְיֹעָר כפי שבימינו.
אם מצינו מפורש שהמדובר על מערה באזור מרכז הארץ, מהיכן הגיעה המסורת על המערה בפקיעין?!
מי שעסק במאמר נרחב אודות דיון גיאוגרפי זה של מיקום מערת רשב"י, הוא הגה"צ רבי יחיאל יהודה משה דנציגר מאלכסנדר רב דקהל חסידי אלכסנדר במודיעין עילית, בנו של כ"ק האדמו"ר מאלכסנדר שהתייחס לנושא במאמר שפורסם בקובץ 'ישמח ישראל' (אייר תשע"ז).
הגרי"מ דנציגר הוא נכדו של הגאון רבי משה ברגמן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק, ואחיין של הגאון רבי מאיר צבי ברגמן חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה חתנו של מרן הגראמ"מ שך.
את מאמרו מתחיל הגרי"מ דנציגר בכך שמורגל בפי אנשים רבים שבכפר פקיעין בצפון הארץ שם הוא מערתו של התנא רשב"י שהתחבאו הוא ובניו מפני הרומאים ושם עסק בתורה 13 שנים. ברם, כותב הגר"י דנציגר: "אין לנו על זה מקור מדברי חכמינו ז"ל או קבלה איש מפי איש, על כן מותר לנו להתבונן בזה".
המעשה של בריחת רשב"י ובנו למערה, שם התרחש להם נס ונברא להם עץ חרובים ומעין, מופיע במסכת שבת (ל"ג ע"ב) וכן במדרש בראשית רבה (ע"ט ו) אולם לא נתפרש היכן מערה זו.
אלא שבתיקוני זוהר (דף א, וכן בזוהר חדש) הובא שרבי שמעון "אֲזַל לֵיהּ וַעֲרַק לְמַדְבְּרָא דְלוּד, וְאִתְגְּנֵיז בְּחַד מְעַרְתָּא", וגם שם מובא על נס החרוב והמעין כדברי הגמרא בשבת ומדרש רבה.
כפי שהבאנו, המקור של "מַדְבְּרָא דְלוּד" מקורו בזוהר חדש פרשת כי תבא (דף עג), ומכאן ברור שרשב"י התחבא במערה במחוז לוד בשפלה.
ראיה ישנה מכך שמובא בחז"ל על רבי יהודה בן לוי שהיה מיושבי העיר לוד (ראה ירושלמי תרומות סוף פרק ח) ופגש את אליהו הנביא בפתח מערת רשב"י, ומסתבר שהיה זה באזור העיר לוד, ולא שריב"ל עלה לצפון הרחוק.
עוד מובא במקורות רבים שרשב"י היה מקום מושבו בעיר לוד, וכנגד אלו שיאמרו שהיה "שני לוד", הגר"י דנציגר שולל בחריפות טענה זו כביכול היה שני עיר לוד אחד בצפון, והשני בשפלה וכותב על אחד שכתב כך: "דבריו תמוהים... וזהו כמו שיאמר שהיו שני 'רשב"י'...".
הגה"צ רבי יחיאל יהודה משה דנציגר שלמד בעיון את דברי הזוה"ק מעיד שלא הוזכר בו שום פרט שהמערה המדוברת בה הסתתר רשב"י הייתה בפקיעין, אלא רק "מדברא דלוד".
רק במדרש רבה (קהלת י, ט) הובא המיקום "במערתא דפקע", ולכן היו שהבינו שמדובר בעיר פקיעין. הגרי"מ דנציגר סבור שמכך שלא נכתב ולא הובא היכן המקום הנקרא 'פקע', האם בצפון או בדרום, יש לומר ש'פקע' הוא באזור לוד: "וכדי שלא יסתרו הדברים זה את זה, צריך ומסתבר לומר ש'פקע' (פקיעין) הוא באיזור מדברה של לוד".
אכן רבנו אשתורי הפרחי מרבותינו הראשונים מחבר ספר 'כפתור ופרח' ראש וראשון לתורת ארץ ישראל (מוזכר בשולחן ערוך 35 פעמים, זכה ונפסק הלכה כמותו בהלכות א"י אף נגד הרמב"ם), נקט שפקיעין הוא באזור של לוד (ראה פרק ח מסלול ה' מהדורת ביה"מ לחקלאות בראשות הגר"י אפרתי).
ב'כפתור ופרח' מהדורת הגר"י אפרתי, הובא שפקיעין הוא בין לוד ליבנה, וכפי שחז"ל כתבו במסכת סנהדרין (ל"ב ע"ב) "צדק צדק תרדף, הלך אחר חכמים לישיבה, אחר ר' אליעזר ללוד... אחר רבי יהושע לפקיעין, אחר רבן גמליאל ליבנא, אחר רבי עקיבא לבני ברק, וביאר רש"י הקדוש "כל אחד למקומו" היינו שהתנאים גרו בערים הנ"ל, ופקיעין הובאת בתוך ערי השפילה בין לוד ליבנה.
כמו כן ישנם עוד מספר מקורות חז"ל שפקיעין היא באזור לוד ויבנה כפי שהוכיח הגאון רבי יחיאל בוים מקרית צאנז מנתניה: "מעשה בר' יוחנן בן ברוקה... שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין" (חגיגה דף ג'), ומהמשך המעשה מובן שהלכו בשבת קודש בתוך תחום שבת מיבנה לפקיעין, שהיו סמוכים זה לזה.
עוד מוכח שמקום מושבם של התנאים לאחר חורבן הבית בזמנו של רשב"י היה בעיר לוד, ורק אח"כ עיקר הישוב עבר לגליל וכפי שהוכיח החוקר הנודע רבי יהוסף שוורץ מחבר הספר 'תבואות הארץ', שכתב כך בספרו 'דברי יוסף'.
וכפי שהובא במסכת שבת ל"ג ע"ב על רבי יוסי ששתק יגלה לציפורי. לכאורה מה 'גלות' יש מפקיעין לציפורי, והרי שניהם בגליל? אלא המדובר שגלה מפקיעין במרכז הארץ, לציפורי שבגליל.
הגר"י דנציגר כותב שאף מדברי האריז"ל אין שום מקור שרשב"י התחבא במערה בצפון הארץ. מדוע האריז"ל העלים ולא העיד על מערה זו בשעה שסובב בכל הצפון וגילה מטמוני ארץ, ומדוע לא התייחס למקום זה?
אלא מבאר הגר"י דנציגר שהאריז"ל לא היה במרכז, ובצפון אין כזו מערה, ולכך לא העיד עליה מרחוק.
ברם, מקום שרבים מבני ישראל מאמינים ומחשיבים מערה זו (גם אם ללא סיבה הגיונית), צריך לומר סבור הגרי"מ דנציגר שהיא המערה בה רשב"י למד את 'ספרא דצניעותא' ואילו המערה בה התחבא ולמד עם בנו י"ג שנים היא בסביבות העיר לוד.
חשוב לציין שהגרי"מ דנציגר סבור שאותה מערה ב"מדברא דלוד" נעלמה מאתנו ברבות השנים.
הגרי"מ דנציגר מסיק שהעץ שליד המערה בפקיעין איננו אותו עץ שגדל לרשב"י, שהרי אין זו מיקומה של המערה. כמו כן אין שום מקור ברור וקדום שזה אותו העץ וכותב בהאי לישנא: "ואדרבה, המעיין יראה שזהו דבר ברור כשמש שהאילן הנמצא שם אינו של הרשב"י, אלא זו דברי הבאי דמיון והשערה בלבד... צירפו את הדברים בדמיון רחב, ואמרו שזהו העץ החרובים של רשב"י".
את מאמרו מסכם הגרי"מ דנציגר:
"נמצאנו למדים מכל הנ"ל שאין מקור לומר שהמערה שנתחבא בה רשב"י ור"א בנו בפקיעין, ואפילו אם כך הוא, הרי פקיעין הייתה במחוז לוד בין לוד ליבנה".
וממשיך וכותב:
"ופשוט הוא ש'פקיעין' נמצאת במדברה של לוד, ומקומה באזור השפלה של ארץ ישראל – במחוז לוד, ולא בגליל הצפוני, וכפשטות דבריו של הכפתור ופרח".
בספר 'כפתור ופרח' מהדורת הגר"י אפרתי הביאו שפקיעין מימות חז"ל הייתה באזור כְּפַר הַנָּגיד' שהוקמה על אדמות תל יבנה העתיקה.
• • •
מעניין שהגרי"מ דנציגר פרסם את מאמרו בחודש אייר תשע"ז בקובץ 'ישמח ישראל' המזוהה עם חסידות אלכסנדר, במקביל למאמר בנושא זה שפורסם באותו החודש בעיתון המודיע (ראה תוספת לגליון המודיע, ט"ז באייר תשס"ז, עמודים כא, כז מאמר שמכונה "הוחבא בתוך מערה").
אם במאמרו בקובץ התורני שפונה בעיקר לתלמידי חכמים, הגרי"מ דנציגר שלל באופן נחרץ את אמינות המערה בפקיעין וכתב: "דברי הבאי דמיון והשערה בלבד... דמיון רחב" וכו', במאמרו בעיתון המודיע הוא פחות נחרץ והמאמר מסתיים במשפט "לכאורה יש כאן ערבוב דברים, ומחבואו של הרשב"י לא היתה ב'צפונה' של ארץ ישראל אלא בדרומה. ואולי שגיתי וה' הטוב יכפר".
לא ברור לי מה גרם לשינוי מסקנתו בשני המקורות הללו, ויתכן שהגרי"מ דנציגר עצמו לא חפץ לְנַפֵּץ ל'המון העם' קוראי עיתון המודיע את מסורת זו של המערה בפקיעין, בהתחשב שרבים מרבותינו הקדושים ביקרו במערה בפקיעין מתוך תמימות דעים שבה רשב"י התחבא, אבל לכאורה זו היתה המערה שבה למד רשב"י את 'ספרא דצניעותא', וזו היתה חשיבותה של המערה.
ברם, יתכן שעורכי עיתון המודיע צנזרו את מאמרו מסיבות אלו, וצריך עיון גדול ביותר...
• • •
בסוגיה גיאוגרפית זו חשוב לשמוע את דעתם של המומחים החוקרים הגיאוגרפים בדורנו.
פניתי לד"ר חגי עמיצור מורה דרך, היסטוריון ואבי שביל הסנהדרין שכתב לי "אני לא חושב שיש חוקר כל שהוא שלא מסכים שפקיעין היא ביהודה, ומערת רשב"י נמצאת במדברא דלוד", וכך גם סבור חוקר ארץ ישראלי זאב (ז'אבו) ארליך בשיחה שקיימתי אתו.
ברם, לדברי שניהם (עמיצור וארליך) אין לנו מושג היכן מיקומה המדויק של המערה והאם יש קשר בין 'מערת הנזירים' ב'יער בן שמן' אליה, בהתחשב שפקיעין של חז"ל היא באזור תל יבנה, ולמרות שלוד של חז"ל היא לוד שלנו, ובמקורות חז"ל נאמר על שלושה מילין מלוד למערת רשב"י, אולם לצערנו לא נתפרש בזוהר לאיזה כיון.
בשיחה שערכתי עם הרב פרופ' ציון רוזנפלד ראש המחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן (לשעבר) המומחה בתקופת המשנה והתלמוד נאמר לי שסביר להניח שהמערה בה רשב"י הסתתר מהרומאים י"ג שנים הייתה באזור העיר לוד, שכן רשב"י למד אצל רבי עקיבא שלימד בעיר זו.
במקביל פקיעין של היום בגליל, לא מצאו בה חרסים מתאימים לתקופת רשב"י אלא לתקופה מאוחרת יותר, וכן אין עדויות ברורות שהיה בגליל באותו אזור של פקיעין מצב מלחמה בימי בר כוכבא, ובאם אין מלחמה, אין צורך לרשב"י להסתתר מהרומאים.
לגבי 'מערת הנזירים' ב'יער בן שמן' הוסיף פרופ' רוזנפלד, יש צורך להוכיח שנמצאו בה ממצאים מימי בר כוכבא. עד אז, אין מידע חד משמעי על מערה כזו.
כמו הרב פרופ' רוזנפלד, ד"ר עמיצור והחוקר ארליך, הגרי"מ דנציגר במאמרו הסיק שמיקומה של אותה מערה מסתורית בה רשב"י ובנו הסתתרו מפני הרומאים, נעלם מאתנו (וכפי שבמשך י"ג שנים היא נעלמה מהרומאים), אולם בחסד ה' מצאתי מקורות למיקומה.
המקורות שמערת רשב"י היא ב'מערת הנזירים' ב'יער בן שמן'
כאמור ב'יער בן שמן' על ציר 443 ליד העיר מודיעין מצוי מקום שמכונה 'בקעת הנזירים'. במקום ישנו 'מערת אל חביס', 'מערת קבורה רומית' ו'בריכת ביר א-שמי'.
במהלך ההיסטוריה המערה שימשה כנראה כמקום לינה לעולי רגל לירושלים. בתוך המערה נמצאים כוכי שינה ואיורים שחרטו התיירים הנכרים.
מדריך הטיולים המפורסם חוקר קברי הצדיקים פרופ' זאב וילנאי (מחבר ספר 'מצבות קודש בארץ ישראל') הציע לזהות את אחת מהמערות ב"בקעת הנזירים" כ"מערתא דבקע", כיון שאין מערה אחרת באזור לוד שבה יכול רשב"י ובנו להתגורר י"ג שנים כפי תאור הזוהר הקדוש.
יתכן ש'מערתא דבקע' האמור, הוא תיאור מדויק של המקום, כפי שלימים הגאוגרף זהר ברעם כינה את המקום 'בקעת הנזירים'.
חיזוק לדברינו הוא שמה של הבריכה העתיקה שנמצאת למרגלות המערה שנקראת "ביר-א-שאמי" שכנראה פרושה 'באר שמעון', הלו הוא רבי שמעון בר יוחאי.
ואם אתם עדיין ספקני אמונה, ראו את שנאמר ב'פסיקתא דרב כהנא' (פרשה יח) בה מיקום המערה מופיע בצורה מפורשת: "מן לוד תלתא מילין" - מערתא דפקע" - יש שסבורים שנקודת ציון זו מעניקה לנו אִינְדִּיקַצְיָה רבה לזהות את המערה, באזור זה של 'יער בן שמן'.
חשוב לציין שטרם פרסום מאמר זה, ערכתי מחקר מקיף בו עיינתי במקורות רבים, וכן שוחחתי עם רבנים וחוקרים שרק חלק מהם צטטנו פה.
אחד מהגאונים שידיו רב לו בתורת ארץ ישראל, הוא הגאון רבי משה טאובר מעזרת תורה בירושלים, שאמר לי שברור שהמערה בה רשב"י הסתתר היא לא בפקיעין בצפון, ואף הוא בזמנו התכתב בעניין עם זאב וילנאי המנוח, שאישר שהמסורת על המערה בפקיעין שבגליל היא חדשה.
אם אתם לא סומכים על זאב וילנאי, בחסד ה' יתברך מצאתי מקור אמין לאמינותה של מערה זו, בשמו של מרנא המהרי"ל דיסקין זי"ע שחי ופעל בסוף ימיו בירושלים.
הגאון רבי יהודה חרר ראש כולל ובית כנסת בעיר מודיעין הסמוכה ליער בן שמן הביא לי את הדברים הבאים:
"אני מכיר את מערת רשב"י ביער בן שמן כבר 25 שנים.
"הרה"ח ר' אברהם לנדמן ז"ל מסנהדריה מורחבת סיפר לי שיש מסורת מהמהרי"ל דיסקין שמדובר באותו מקום בו רשב"י התחבא מהרומאים. הוא סיפר לי שבמשך שנים רבות הגיעו למקום מקובלים מקורבים של המהרי"ל דיסקין מירושלים, ובמשך לילות שלמים למדו שם אידרא כל הלילה, מתוך אמונה ששם המערה שרשב"י התחבא ב'מדברא דלוד'".
"הם לא פרסמו את המקום, כי הם לא רצו שהציונים ישתלטו על המקום. במערה יש ספסלים מאבן, וכל הסימנים מראים שבאותו מקום התחבא אדונינו רשב"י.
"כמו כן ימי חנוכה בפתח, ויש לי תחושה חזקה שמדובר באותה מערה (או לכל הפחות באותו אזור), בו הסתתרו היהודים מהיונים. אני לא שולל את המערה בפקיעין שתלמיד האור החיים הקדוש הגיע למקום, אולם מדובר בשתי מערות בהם למד רשב"י תורה, ביער בן שמן הוא ובנו התחבאו מאת הרומאים, ובפקיעין בגליל הוא למד עם תלמידיו"ש.
יצוין שמאמר שפורסם בקובץ 'האוצר' גליון כט (המזוהה עם כותבי 'פורום אוצר החכמה') מאת הרב יוסף צברי רב ומו"צ באלעד נטען שלוד מימות חז"ל הייתה בגליל.
ברם, לענ"ד דבריו אינם משכנעים, ובפרט לאחר שצטטנו פה רבנים וחוקרים רבים הסבורים ש"מערתא דלוד" הוא באזור המרכז, ופקיעין מימות חז"ל היא בסמיכות ללוד של ימינו, ובסוגיה גאוגרפית זו, אין לנו לסמוך אלא על חוקרים מנוסים.
מעל הכל הבאנו פה בפרסום ראשון את העדות המבהילה איש מפי איש מאת מרנא ורבנא המהרי"ל דיסקין זי"ע כפי שהובא בשמו של הרה"ח ר' אברהם לנדמן ז"ל.
איך מגיעים? כתבו בוויז 'מערת הנזירים' – 'יער בן שמן'. ואל תשכחו לשלוח לנו תמונות לפרסום לפרקים הבאים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com