פרק ה': אנו עוסקים בדמותו של גאב"ד קראקוב הגאון רבי אברהם מייזלש (חי ופעל בין השנים תקנ"ח – תר"ל. 1798 - 1870).
- לא רק 'העדה': כשהעיר קרקוב נותרה ללא גאב"ד
- שני מכתבי נאצה | מי מונה לגאב"ד החדש של קרקוב?
- יחסי הראב"ד והגאב"ד; "וימי שנאתם כימי שבתם יחד"
- הגאב"ד שהפך לפטריוט לאומי פולני וסמל של דו קיום
בשנת תשל"ו, צאצאו הרב יהודה אריה מייזלס מבית וגן, ההדיר את ספר חידושי מהרד"ם לגאון רבי אברהם מייזלש גאב"ד קרקוב, והוסיף מפתחות והקדמה וכך דבריו: "ישמחו התלמידים ויגילו הלומדים עם הגלות דברי נזר ישראל ראש גולת אריאל אא"ז הגאון האדיר שר התורה מרן דוב בעריש מייזלס זי"ע שהיה ראב"ד בשתי ערים חשובות ומפורסמות ה"ה קראקא וורשא".
בהקדמתו מגולל המהדיר את התחייבותו במחנות הדמים של הנאצים הארורים ימ"ש אשר השמידו ששת מיליונים מאחינו במיתות משונות ואכזריות וכמעט כליל את משפחת המחבר ויוצאי חלציו, אז התחייב שאילו ינצל מציפורני הטרף, "אביא לבית הדפוס מחדש את ספר אא"ז הגאון זלה"ה ואעטרו בהגהות ומפתחות לתועלת הלומדים".
אכן, קרוב לשלושים שנים עברו, והספר הוהדר מחדש. במהדורה החדשה נוספו תולדות המחבר: "למען יראו בנים יולדו אפס קצהו מגדולתו בתורה ויראת שמים וצדקות אא"ז". הסיבה להבאת התולדות הוסבר שדבר זה: "יעוררם זה ללכת בדרכו הקדושה וזכותו תעמוד להם, ולא תמוז התורה מפינו ומפי זרענו לעולם ועד".
בתולדות המחבר מובא על יחוסו למעלה בקודש ועל רבותיו בתוך כך גם הוזכר ענין המחלוקת על רבנות קראקא כפי שהרחבנו בפרקים הקודמים: "שמעו של המהרד"ם ולמדנותו נתפרסמה. בשנת תקצ"ה הוא בן ל"ד שנה בלבד נתמנה כרבה של העיר הגדולה והמפורסמת ברבניה קראקא".
המהדיר לא חסך את תיאורי המחלוקת מהקוראים אותם הבאנו בפרקים הקודמים, וכך המשך דבריו: "המועמד שכנגד לתפקיד החשוב רבה של קראקא הגאון ר' שאול לנדא לא קיבל את מנויו של הגאון מהרד"ם ויסד ב"ד משלו. כל מה שבית דינו של המהרד"ם היה אוסר ב"ד של ר"ש לנדא מתיר, ומה שזה מתיר זה אוסר".
בהקדמה נטען ש"רובם הגדול של אנשי קראקא נתיצבו לימינו של הגאון מהרד"ם, ובראשם כל גדולי ישראל. במקרה חמור אחד כשב"ד של ר"ש לנדא פסל גט שהתיר המהרד"ם נזדעק הגאון "חמדת שלמה" וכותב 'ואמנם כי קשה עלי מאד להכניס את עצמי בדבר שחוץ לעירי... אמנם להיות הדבר נוגע לכבוד ת"ח [כבודו של המהרד"ם שנתבזה ע"י ערעורו של ר"ש לנדא]'".
מתברר שבר פלוגתו של הרב מייזלש, הרב לנדא לא נכנע בקלות, והוא ביקש ממרנא החת"ם סופר שיפסוק לטובתו, וכך הובא בהקדמה למהדורה החדשה: "ר"ש לנדא לא נרגע ומריץ מכתב לגאון בעל חתם סופר וזוהי תשובתו לר"ש לנדא: 'ובאתרא דרב אב"ד קבוע לא קבילנא עלי'".
בהמשך נטען שגם הגה"ק ה'דברי חיים' מצאנז כתב מכתב לרב מייזלש ממנו משמע שהוא ראה בו כרב העיר ולא בבר פלוגתו רבי שאול לנדא.
הרב מייזלש החזיק ישיבה מכספו, והיה מעניק צדקות לעניים. פרט מעניין שהוזכר שבשנת תר"ה (1845) הוא נבחר לסנט הפולני, ושנה לאחר מכן נבחר לייצג את פולין בפרלמנט ובית המלוכה באוסטריה.
שני מחותנים חשובים היו לרב מייזלש, המהרי"ל מדיסקין והגר"ש סופר בנו של החת"ם סופר.
בתולדות חייו הוזכר שהרב מייזלס: "הציל את עמו מידי הפורעים הפולנים וכן הקוזקים הרוסיים, ועקב קשריו עם בפרלמנט ואצל האצילים היה פודה בחורים משירות צבאי", אולם לא הדגישו את שהבאנו בפרקים הקודמים על השיתוף הפעולה המלא שלו עם הפולנים, ועל קריאתו לעצמאות פולין.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com