פרק א': לבנו עם קהילת 'העדה החרדית' שבמשך שנת האבל על מרן הגאב"ד זצ"ל, דחו את בחירת הגאב"ד החדש, כך שנותרו ללא גאב"ד מכהן, אלא עם ראב"ד בלבד.
נחזור אחורה בשעון הזמן לעיר ואם בישראל 'קרקוב - ירושלים דפולין' בתחילת המחצית השניה של המאה הי"ט, כאשר הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית (כיום בגבולות מדינת פולין), שגם היא נותרה ללא גאב"ד מכהן.
הכל החל בשנת תרט"ז (1856) כשהעיר נשארה ללא גאב"ד לאחר שהגאון רבי בריש מייזלש עזב את קרקוב, והגאון רבי אלכסנדר לנדא בנו של רבי שאול לנדא נפטר.
המיעוט היהודי התחלק לכמה קבוצות עיקריות: 'שמרנים', 'מתקדמים', 'משכילים' ו'חסידים'. כל קבוצה התנגדה לחברתה, אומנם כולם היו זקוקים נואשות לגאב"ד שיהלך בין הטיפות, וישמש כ"כלי קודש" ו"עוגן רוחני" עבור תושבי העיר היהודים.
כמו בימינו ב'ירושלים דארץ ישראל', כך גם ב'ירושלים דפולין קרקוב' לא הואילו הצדדים להתאחד תחת דמות רוחנית אחת, כך שפחות משנה לאחר שהתפנה כסא הרבנות, בראשית שנת תרי"ז, נערכה התגוששות רבתית בין הקבוצות איזה מנהיג יזכה לעלות על תפקיד הגאב"ד היוקרתי.
ה"מתקדמים" בעיר ניסו להריץ לראשות את הרב ד"ר ברוך ליפשיץ. לעומת קבוצה נוספת שחפצה למנות את רבי ישראל מייזליש בנו של הרב הקודם. הרב מייזליש הצעיר - נתפס לחסידות דלא כאביו ששמר על ניטרליות ולא זיהה עצמו במפורש כחסיד.
מתנגדיו הרבים של הרב מייזליש נערכו למאבק מבעוד מועד, איתם הייתה קבוצה גדולה של עסקנים אורתודוקסים ומשכילים, כולל הראב"ד הגאון רבי אברהם נפתלי הירץ יענר מחבר שו"ת 'צלותא דאברהם' שהוא ותלמידיו סברו שאין יותר מתאים ממנו להתמנות למשרת הגאב"ד.
אחרים הציעו למשרת הגאב"ד את רבי ישראל בורנשטיין שד"ר חיים גרטנר הגדירו "משכיל מתון בעל השכלה תורנית" (הרב והעיר הגדולה, עמ' 286). אלו שתמכו ברב בורנשטיין סביר להניח לא האמינו שאכן הוא יבחר לגאב"ד, אלא שניסו באמצעותו לטרפד את מינוי של הרב מייזליש, שאכן נכשל במרוץ.
לא יאומן כי יסופר, או בעצם הדברים פשוטים שבעקבות הפלגנות, העיר קרקוב נותרה תקופה ממושכת ללא גאב"ד, ומי אתם חושבים הנפגע העיקרי מהעימות הזה??
התשובה היא, שהראב"ד הרב יענר היחיד מבין המתמודדים שהיה כבר בעל תפקיד רבני רשמי בקהילה, עליו טענו נאמניו של הרב מייזליש, שהוא איננו מקפיד על כשרות הבשר, ו"כי הוא שדכן ועסקו עם נשים", הנפגע העיקרי מאי מינוי זה.
מתנגדיו עמלו שעות נוספות כדי לתלות פַּשְׂקֶווילים ברחבי העיר תוך שכרכו את שמו בנשימה אחת עם שמם של משכילים אחרים בני העיר, וטענו כנגדו שהוא לומד גרמנית אצל אחד מהם רַחְמָנָא לִצְלַן.
הראב"ד הרב יענר לא נמנע מלהביע את דעתו העצמאית בשל הפולמוס, ואף לא הפסיק את קשריו עם חבורת המשכילים המתונים בני העיר קרקוב.
המשך יבוא...
מקורות:
- פרידברג, לוחות זיכרון
- מכתב סופר מכתב כד
- בלבן, קרקוב ב
- חיים גרטנר, הרב והעיר הגדולה, מרכז זלמן שזר תשע"ג
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com