This browser does not support the video element.
יהדות הונגריה הייתה האחרונה בגלות אירופה, שספגה את ידם הקשה והאכזרית של הנאצים ימ"ש וזכרם. בזמן שבפולין החלה ההשמדה, עוד בשנת 1939, תרצ"ט, להונגריה עדיין לא נכנסו הנאצים. הם נכנסו אליה רק בשנת תש"ד.
אדית (ליבא אסתר) וטיבי (מאיר שבח) ברקוביץ, נישאו באונגוואר (אוז'הרוד) אשר כיום בתחום אוקראינה, טרום פלישת הנאצים לתחומה. מאיר שבח היה חניך ישיבות הונגריה - פרשבורג ושופרון, ואדית היתה בתו של ראש הקהל באונגוואר הרב רפאל שטרן.
באביב 1944 הופתעו יהודי אוגוואר כאשר חוייבו להתכנס בגטו, לענוד טלאי צהוב ותוך ימים מספר החלה גם הסלקציה הארורה.
הזוג ברקוביץ ניסו את מזלם בבריחה ברכבת, אך ליבא אסתר הצעירה נתפסה והוחזרה לגטו, בעוד בעלה המשיך עד לבירת הונגריה - בודפשט, שם הצליח להתחבא עד שחרורה בידי הרוסים.
גורלה של אשתו הצעירה היה נראה פחות מבטיח. היא נלקחה יחד עם כל יהודי אונגוואר למחנה ההשמדה אושוויץ, משם למחנה עבודה של נשים, הגדישה את סאת הייסורים בעבודות כפיה, ובשלהי אביב 1945 צעדה יחד עם חברותיה לתוככי גרמניה במה שידוע כ'צעדות המוות'.
בצר לה, ובשארית כוחותיה, בעוד חברותיה נופלות שדודות ונופחות את נשמתן, החליטה ליבא אסתר שאינה יכולה עוד. היא התחבאה באחת העצירות תחת ערימת קש וכשאיש האס אס הבחין בהיעדרה הוציא אותה מבין ערמות הקש וביקש לחסלה ביריות.
בראותה שכך, צעקה לעברו - "תירה בי! אני לא יכולה יותר", אך הוא באורח פלא דחפה בקנה הרובה ואמר לה: "תברחי!!"
תוך שבועות מספר, בדרך לא דרך, צעדו ליבא אסתר ומאיר שבח, הוא מבודפשט והיא מערבות גרמניה, חזרה אל עבר ביתם שבאונגוואר, בלא שידעו אחד על קיומו של השני.
בערב פסח תש"ה זכו שניהם לאכול מצות סביב שולחן הסדר יחד עם שארית הפליטה, אודים מוצלים מאש, ומשם ביד ההשגחה קמו מתוך האפר והקימו דורות ישרים מבורכים.
וידאו זה שנערך וצולם על ידי נכדיהם אביחי ואביגיל פוגל - תיעד לפני 20 שנה את סיפור הצלתם. הם נפטרו בשיבה טובה בירושלים עיר הקודש וזכו להיקבר ברגבי אדמתה.
סיפורם הוא סיפור של אמונה והשגחה - של אלו שאמנם ניצלו - אך לא הפסיקו לשכוח!
זכור את אשר עשה לך עמלק.
הצגת כל התגובות