פרק כ"א: הרב מרדכי (מוטי) יעקובוביץ, פסיכותרפיסט חרדי מומחה ת"ח, נאות לבקשתנו להביע את דעתו בעניין הפולמוס סביב ספר 'חשבון הנפש' שכתב החכם הגליצאי מנחם מֶנְדְל לֶפִין, והפולמוס הסוער בין גדולי ישראל האם ראוי לאמץ כלים חינוכיים הלקוחות ממקורות נוכריים.
האם יש לדיון על חשבון הנפש רלוונטית ונפקא מינה לימינו?
"כידוע היום נהוג להפנות מתמודדים בבעיות נפשיות ורגשיות לעזרה מקצועית של פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים למיניהם. בעבר היה ביקורת מצד רבנים על עצם הפנייה לפסיכולוגים מכמה סיבות, אחד מהם שכן הפסיכולוגים שואבים את שיטות הטיפול שלהם ממקורות נכריים וחילונים.
- החרדים שלומדים בסדנאות של דייל קרנגי
- האם החכם מנדל לפין - היה אדם כשר?!
- כשרבי לוי יצחק מברדיטשוב שיתף פעולה עם החכם לפין
- החכם לפין, אריסטו - וה"קדושה" שביניהם
- "המשיח ילמד דווקא את ספר חשבון הנפש"
"למעשה למרות שיש דמיון בין הנושאים נראה שחלוק נושא עבודת המוסר מנושא הטיפול הרגשי, עבודת המוסר הוא חלק מעבודת השם ותיקון האדם, וכאשר ניגשים לדבר מובן שיש צד לומר שהכלים איתם ניגשים לעבודה זו צריך שיהיה ממקור קדוש. שונה מזה הוא נושא הטיפול הנפשי והרגשי, כאן הנושא הוא בריאות הנפש ורווחת האדם, וכיון שניתנה רשות לאדם לחפש מזור לנפשו, יכול לפנות למומחה שהתמקצע בנושא לעזרה בנושאים אלו".
מה היחס בימינו של גדולי החסידות לפסיכולוגים ששאבו את שיטות הטיפול שלהם ממקורות נכריים?
"בימינו רוב הרבנים, ראשי ישיבות ואדמו"רים מפנים בעת הצורך לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כדבר שבשגרה. לאחרונה ישנם הרבה פרסומים על ייעוץ רגשי על פי התורה, לרוב אף הם מבוססים על תורות פסיכולוגיות השאובות מבחוץ, לפעמים באופן לא מודעת, שהלבישו אותם על מקורות תורניים. התורה נמסרה במסורת, והאמת שאין מסורת בכלל ישראל על טיפול רגשי, ולכן יש לפנות לאנשי מקצוע שיש להם כלים בדוקים ומנוסים, וכולל מעקב וביקורת והדרכה של המטפלים, ולא להיגרר לאלו שמתיימרים להיות מטפלים תורניים על דעת עצמם".
האם גאוני תנועת המוסר התייחסו בפירוש לפולמוס נטילת חכמה מהגוים?
"הסבא מקלם (כתבי הסבא מקלם – פנקסי הקבלות, ב"ב תשמד, עמוד 48) כבר כתב על זה שאין לנו מסורת ברורה אפילו בנושאי חינוך וז"ל בשם רבו הגר"י סלנטר "כי להיות מלמד צריך האדם צו שטודירען (כלומר להתלמד באופן מקצועי) ואין לנו סטודיום (מסגרת לימודית) על זה". כלומר ר' ישראל סלנטר התלונן על העדר ידע חינוכי מקצועי בהתמודדותנו עם אתגרי הזמן. יתכן שזה גם כן הסיבה שהביא את הגר"י סלנטר להמליץ על ספר חשבון הנפש שכן ספר זה הביא כלים שיטתיים של דרכי חינוך עצמי".
האם חכמת הפסיכולוגיה היא בגדר "חכמה בגוים תאמין", או בגדר "תורה בגוים אל תאמין"? ומה שונה רפואת הנפש מרפואת השיניים שרופא יכול להיות מוסלמי או נוצרי?
"כבר אמרו חז"ל חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין; כיצד ניתן להבחין אם פסיכולוגיה נחשבת חכמה או תורה? ממה שקיבלתי מרבותיי בענין זה, חכמה היינו נתונים, יש לגויים הרבה ידע, אבל אין זה תורה, תורה היינו ערכים, וערכים יש לנו לקחת רק מהתורה ואסור לקחת מהערכים של הגויים. לאור זה כמובן שיש להיזהר מלאמץ מהפסיכולוגיה את הערכים שלהם, אבל הכלים שנצטברו להם מהניסיון המעשי, אין זה אלא בגדר חכמה.
"מעשה רב שמעתי מאנשי חוג בריסק, שפעם עוד בחו"ל שאלו להרב מבריסק הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל למי עדיף לשלוח לטיפול נפשי ליהודי מומר או לגוי, הגרי"ז השיב שיש להעדיף פסיכולוג גוי, שכן ביהודי מומר יש יותר חשש שישפיע על המטופל בדברי כפירה.
"היום מקובל בעולם הטיפול שהמטפל אינו מערב את אמונתו והשקפתו בטיפול, הטיפול רגיש להשקפתו ותרבותו של המטופל ונותנים טיפול שתואם את השקפותיו של המטופל. זה מסביר גם למה בימינו רוב הרבנים אינם נמנעים להפנות לפסיכולוגים, שכן החשש של השפעות שליליות על רקע השקפתי פחות מבעבר. וברוך השם בימינו יש הרבה אנשי מקצוע בתחום הטיפול יראים ושלמים ובני תורה, כך שלא צריך להיזקק על פי רוב לפסיכולוגים שיש לחשוש אצלם מפני השפעות שליליות".
תודה רבה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות