השבוע נפטר מן העולם אדם גדול. הרב חיים (הרי) שימל זצ"ל היה מגדולי לומדי התורה ומחבביה, מגדולי התומכים בצרכי הכלל, וכפי שכינה אותו מישהו בעבר: "ג'נטלמן גדול".
חיים שימל נולד בשנת תרפ"ח (1928) בלייפציג שבגרמניה. כשהיה בן 10 שרד את ליל הבדולח, אירוע שהשאיר בו רושם כביר כל חייו.
מדי פעם הוא היה מספר לנו איך החביא את עצמו מתחת לשמיכה כשאנשי אס אס נכנסו לדירה וחיפשו את אביו. אירוע טראומטי זה היווה עבורו מקור השראה להושיט בחייו הארוכים עזרה לכל חלש ודורש עזרה.
מייד אחרי אירועי ליל הבדולח, עזב עם אחיותיו את לייפציג ועבר דרך הולנד לאנגליה, שם גדל במהלך מלחמת עולם השנייה.
תחילה למד בישיבת עץ חיים בסטמפורד היל (בתקופה בה לא היה נהוג שנערים הלכו ללמוד בישיבה), ואז למד משפטים והפך לעורך דין מצליח. עם הזמן, בנה עסק גדול ומצליח בתחום הנדל"ן.
למרות הצלחתו העסקית, שני הדברים שהכי אפיינו אותו: אהבת התורה, ואהבה לכלל.
מאז שהכרתי את חותני, הוא למד שני סדרים ביום. לא רק למד, אלא גם עמל. וגם שכרו היה בצידו. חיים שימל היה תלמיד חכם מובהק, היה בקיא בכל הש"ס כולו, ושלט בצורה מופלאה בספרות ההלכתית והמחשבתית כאחד.
כשהיה פוגש בחור ישיבה, נהג לשאול אותו למסכת שלומדים ולסוגיה בה אוחזים, ומיד נכנס איתו לדיון למדני כאילו רק לפני שעה קלה סגר את הגמרא בעמוד המדובר.
הגאון הרב אשר ווייס שליט"א, אשר חיים שימל היה מתלמידיו ושומעי לקחו, ואשר שביניהם היה קשר ידידותי מיוחד, סיפר כי כמה שבועות לאחר ששמע שיעור אצלו, ניגש אליו חיים שימל ושאל אותו שאלות שעלו לו עם הזמן.
לצד כל זאת, חיים שימל חידש חידש חידוש עצום בלימוד תורה: לפני כ-40 שנה הקים בלונדון את כולל בעלי הבתים הראשון מסוגו – דבר שהועתק מאז ונהיה דבר שבשגרה בכל בית כנסת.
כבר אז הוא הבין שכדי ליצור בעלי בתים תורניים צריך ליצור מסגרת שבה יוכלו לשלב לימוד תורה ברמה גבוהה במהלך שגרת יום העבודה שלהם.
לא זו בלבד, אלא לאחר שעלה לארץ והתיישב בשכונת קטמון בירושלים, בגיל 88, ראה שאין בשכונה כולל לבעלי בתים והקים שוב כולל ייחודי – פתוח ומושך לומדי תורה מכלל הציבורים – החרדי, הדתי-לאומי, סטודנטים, עובדים לפרנסתם אשר יחד מקיימים מרקם נפלא של לימוד תורה בצוותא בירושלים.
כאמור, לצד כל זאת, הבין את אחריותו לדאוג לכלל, ובנה חזור ובונה מסגרות חשובות שהיו דרושות לקהילה וכן תמך באין ספור מסגרות בארץ ובעולם. כך בנה יחד עם שותפים נוספים את בית האבות המפואר "Sage" בלונדון, כי רצה שלמבוגרים בקהילה יהיה מקום שטוב להיות בו בערוב ימיהם.
הזוגיות עם אשתו חנה תחי' הייתה מופלאה – היתה ביניהם שותפות אמתית בכל אשר עשו; מחינוך ילדיהם דרך הפעילות העסקית ועד לעשייה הפילנטרופית הענפה. בכל התייעץ עמה, וניתן היה לראות את אהבתו והערכתו אל זוגתו של 60 שנות נישואין עד יומו האחרון ממש.
הדבר המפואר ביותר שהקים חיים שימל עם אשתו היה המשפחה שלהם. הקשר שלהם עם ילדיהם והנכדים היה קרוב ביותר. לא היה יום שבו הילדים והנכדים לא ביקרו אצל הסבא – כפי שהוא היה מבקר אצל הוריו פעמיים או אפילו שלוש בכל יום!
גם איש ספר היה, ואף חיבר ספר חשוב על השתלשלות תורה שבע"פ "תורת חז"ל תורה מן השמיים" ("The Oral Law") שהפך לספר יסוד בהבנה של תורה שבע"פ ושל כח חז"ל לחדש בהלכה.
ומעבר לכל היה איש רחב אופקים, נעים הליכות אף שהיה בעל דעות חזרות ומגובשות, אוהב את העולם ואת החיים, ואוהב כל אדם באשר הוא, מבין מיהו ומה צרכיו.
אכן ר' חיים שימל היה דוגמה חיה ונדירה לאיך יהודי צריך ויכול לחיות את חייו.
מסורתו ממשיכה במשפחתו, בילדיו ונכדיו, ואנשים כה רבים שבאו במחיצתו, למדו איתו וממנו.
חבל על דאבדין ולא משתכחין! – יהי זכרו ברוך
כותב הטור הוא חתנו של הרב חיים שימל