לאחר מטח הרקטות והפגיעה הישירה במרכז העיר, הפוסק הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, רב קהילת 'אבי עזרי' - מרכז בפתח תקווה, במכתב עידוד וחיזוק לתושבי העיר.
"אחי אהוביי, לבי עמכם. התעוררתי באמצע הלילה ושמעתי על הפגיעה הישירה בעירנו והאש המתלקחת. נדדה שנתי מעיניי". כתב במכתבו. "מחשבותיי היו נתונות אליכם. ב"ה שומר עמו ישראל ששפך חמתו על עצים ואבנים ואין פגיעות בנפש. יצאנו ידי חובה בבהלה, פחד וצער כמו שאמר רב חסדא (ברכות נ"ה, א) על חלום רע, שהצער הנגרם מחמתו מבטל את הגזירה שבו".
עוד כתב הרב כי "מחשבותיי היו סוערות ומבולבלות, כעסתי על הערבים בכלל ועל החמאס בפרט וכו' וכו' ולא יכולתי להירדם, על כן החלטתי לחזק עצמי בלימוד המוסר, ברכתי ברכת התורה ופתחתי בלימוד בשערי תשובה לרבינו יונה (שער ד אות י"ג) "ואם תמצא את החוטא תלאה, ותקר ה עליו צרה, ויצדיק עליו את הדין ויקבל המוסר באהבה, יהיה זה לו למגן מן היסורין הרבים הראויין לבוא עליו. כמו שנאמר (תהלים ע"ו, י"א) 'כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור' פירושו - כאשר צער האדם יודה אותך כלומר שיודה אותך האדם בעת צערו, שארית חמות שהיו מפותחות לב וא על האדם תחגור ותעכב אותם ואל תביאם עליו".
והסביר הרב ש"יש בזה ב' בחינות: א. לשון מודה בקנס שמודה שהצער בא מהקב"ה, וכל הערבים הם רק המקל אשר בהם מכה אותנו כמו שנאמר (ישעיה י, ה) "הוי אשור שבט אפי" ומודה שהכל באשמת עוונותיו. ב. מלשון תודה, מודה לה' על הייסורים שבזה נפרע החוב שלנו לקב"ה, כדוד המלך ששר "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו" (תהילים ג'). וכל כך חשוב העניין שמקבל זאת כפי שצריך, עד שבזה גופא היא מגן מהייסורים שהיו ראויים לבא עליו. ונאמר (ישעיה יב, א) " אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני ", פירוש – אודך על מו סרך וקבלתיו באהבה, ובעבור זה שאודך על שאנפת בי, ישוב אפך ותנחמני".
"ומסיים רבינו יונה "וכן בענין ההודאה על הטובה נאמר )תהלים נב, י"א( אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך. פירושו - אודך על הטובה שעשית עמדי. ובעבור זה אקוה להתמדת טובתך". חזרתי ושניתי ושלשתי את הדברים עד אשר חדרו לתודעתי וללבי וחיזקוני לראיית המציאות כפי שהיא באמת, שהצער והייסורים הם שלוחים של הקב"ה, והם בגלל עוונותינו ולהודות על נסיך שבכל יום עמנו".
את מכתבו סיכם הרב ואמר "יהי רצון שנזכור להצדיק ולהודות על הטובות שעושה עמנו ובמיוחד עתה שעומדים עלינו לכלותינ ו והקב"ה מצילנו מידם, ולא ישמע שוד ושבר בגבולנו, רק ששון ושמחה ישמיענו. ונזכה לקבל את התורה בשמחה מתוך שלום ושלווה".