כיכר השבת

וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת

'קמח שנטחן לאחר הפסח'; צפו בדעתו של הגר"ח קנייבסקי

בסרטון וידאו נדיר שמתפרסם לראשונה ב'כיכר' נראה מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, מכריע בשאלות בענייני סעודה; הדרך לברך ברכת המזון, זימון והאם יש עניין בקמת שנטחן לאחר הפסח • צפו (חרדי)

| 27 |

This browser does not support the video element.

בסרטון וידאו נדיר, שמתפרסם לראשונה ב 'כיכר השבת', נראה מרן שר התורה, הגאון רבי חיים קנייבסקי, מכריע במספר שאלות מרתקות בענייני סעודה.

התיעודים הנדירים האחרונים >>

בסרטון שהקטעים בו צולמו בשנים האחרונות, משוחח תלמידו ומקורבו הגדול, הרה"ג רבי אורי טיגר, עם מרן שר התורה על מספר שאלות בענייני סעודה - כיצד מזמנים, איך מברכים ברכת המזון והאם יש עניין בקמח שנטחן לאחר הפסח?

התמלול המלא

א

הרב טיגר: "פת הבאה בכיסנין אם זה נקרא סעודה".
מרן הגר"ח: "פת הבאה בכיסנין יש פרי מגדים על זה".
הרב טיגר: "אם זה נקרא פת שחרית?".
מרן הגר"ח: "הוא מדבר על זה, שמה ב[סימן] קנ"ה קנ"ו".

ב

מרן הגר"ח: "מיץ לימון כבר דיברו על זה אם זה נקרא הפסד אוכלין [כשמשתמשים בזה לניקוי], ויש אומרים שלא כי זה שוה יותר לרחוץ מאשר לאכול".
הרב טיגר: "היום משתמשים בזה לטיבול בשביל סלטים וכיוצא".
מרן הגר"ח: "אי אפשר למחות ביד המקילין".

מרן שר התורה עם תלמידו הקרוב הרה"ג אורי טיגר

ג

מרן הגר"ח: "גבינה שאוכלים ולא שותים את זה רק אוכלים עם כפית אז זה אוכל ולא משקה".
הרב טיגר: "אפילו שזה דליל, השאלה איך אוכלים את זה".
מרן הגר"ח: "כן, אני חושב שב"חזון איש" כתוב כך".

ד

מרן הגר"ח: "מה שכתוב בשולחן ערוך (סי' קס"ז סי"א) ששני אנשים שאוכלים בשתי שולחנות לא מצטרפין זה רק כשיכולים לאכול בשלחן אחד ונפרדו בדוקא לשתי שלחנות אז יש להם קפידא על זה, אבל לא כשאין מקום ואין ברירה, בישיבה למשל כל הישיבה מצטרפת".
הרב טיגר: "כי למעשה אין מקום".

ה

הרב טיגר: "הרב'ה של הבן שלי אמר לי לשאול הוא שמע בשם הרב שפעם היה אפשר לברך ברכת המזון רק עם כובע, היום הוא שמע בשם הרב שצריכים לברך גם עם חליפה כי היום כבר לא רגילים ללכת רק עם כובע לבד לפני מלכים".
מרן הגר"ח: "אני לא אמרתי דבר כזה אבל מסתבר".
הרב טיגר: "אבל זה לא חיוב?".
מרן הגר"ח: "אם מברכים זה צריך להיות עם כובע ועם חליפה כמו שהולכים לפני המלך".
הרב טיגר: "אז למעשה היום צריך עם כובע וחליפה?".
מרן הגר"ח: "כדאי".

ו

מרן הגר"ח: "אני חושב שה"חזון איש" לא היה אומר [בזימון] 'ברשות מורי ורבותי'".
הרב טיגר: "לא הבנתי הוא לא היה אומר "ברשות"?".
מרן הגר"ח: "לא היה אומר שום דבר".
הרב טיגר: "אז זה הוא שואל למה?".
מרן הגר"ח: "למה? לא חיוב רק הנהגה טובה כשיש רבותיו, אבל כשאין רבותיו [לא צריך]".

ז

הרב טיגר: "יש שאלה שביקשו ממני לשאול את הרב אם יש ענין להשתמש בדוקא בקמח שנטחן אחר הפסח".
מרן הגר"ח: "לכתחילה היו מקפידים".
הרב טיגר: "לכתחילה רק ענין, לא יותר מענין".
מרן הגר"ח: "לכתחילה היו מקפידים".

צפו בתיעוד המלא

תוכן שאסור לפספס
27 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
10
מרן הגר"ח: "מה שכתוב בשולחן ערוך (סי' קס"ז סי"א) ששני אנשים שאוכלים בשתי שולחנות לא מצטרפין זה רק כשיכולים לאכול בשלחן אחד ונפרדו בדוקא לשתי שלחנות אז יש להם קפידא על זה, אבל לא כשאין מקום ואין ברירה, בישיבה למשל כל הישיבה מצטרפת". בהרבה ישיבות טועים בזה
9
קמח אינו חמץ (בתנאי שהחבילה הייתה סגורה ללא לחות).לפיכך אין שום נפקא מינה באם משתמשים לאפיה בקמח שנטחן לאחר הפסח או לפני הפסח.
קמח של היום ברובה חמץ גמור היות שהקמח עוברת שטיפה
קמח אינו עובר שטיפה . -בדוק.
מכיוון שיש אנשים שנוהגים שאבור לאכול מבקש כרטיס אותו אלא אם כן זה לא חמץ קצח יש הרבה פוסקים שזה אמנם לא חמץ אבל עדיף וכדאי לפלא למכור אלא שלא יהיה או לאכול או לתת או לזרוק אבל לא למכור
הקמח אינו עובר שטיפה, אלא ריסוס קל של טיפות (על הגרגרים) לפני הטחינה. ולענין שעבר עליו הפסח, אין שום מקום להחמיר וכ"ש בנמכר לגוי. אלא א"כ מי שרבו אומר לו להחמיר יעשה כדברי רבו.
8
צריך לציין שהחשש הוא לשיטת הגרא ותבואות שור. אבל המנהג הפשוט ברוב ישראל לסמוך על המכירה וכן היה מנהג ירושלים הפשוט.
הגר"א החמיר לעצמו, מי אומר שכך הורה לאחרים ?
ידוע שכך גם הורה לאחרים וכך ראוי לנהוג חמץ זה איסור מדאורייתא, לא צריך לחפש קולות
חמץ שעבר עליו הפסח להלכה לרוב הפוסקים וכך פסו כולם הוא קנס מדרהנן ובכלל לא איסור דאורייתא
לפי המקור במעשה-רב, הגר"א מעולם לא הורה כך לאחרים, אלא לעצמו החמיר. אם יש לכב' מקור חדש שכן הורה לאחרים, נא להביא את המקור
מעולם הגר"א לא הורה כך לאחרים. לפי המקורות שבידינו, אם יש לכב' מקור לחידוש זה נא יביא לנו את המקור
לא קשור בכלל אם זה דאוריתא או דרבנן

הצגת כל התגובות

7
יפה מאוד, תמשיכו להביא סרטונים כאלו מאוד מרתק
6
הגר"ח לא אמר שזה רק עניין, אלא שלכתחילה היו מקפידים, נשמע שרק בדיעבד או שעת הדחק יש להקל???
אני מבין שאם אפשר, יש להקפיד. מה נחשב "אפשר" לכא' תלוי בנפשות הפועלות.
5
רגע. שכחתם. על מה הוא מדבר? על קמח שנמכר או לא נמכר. כי להלכה תערובת חמץ אינו בבל יראה ובל ימצא, ואם כן אפשר לאכול קמח שנטחן לפני הפסח גם אם לא נמכר לגוי, ולכאורה הו מדבר על זה. אם הוא מדבר על לא לאכול חמץ שנמכר לגוי, אז לכאורה זה רק חומרא, כי כל הרבנים סומכים על המכירות האלה, והרבה אוכלים אותם. ואם
קמח הוא חמץ גמור ולא תערובת, הגלל צורת הליטוט האידנא
4
בסוף זה חתוך
3
נו טוב שיהיה .... כל הכובע וחליפה זה ענינים חרדיים פנימיים
הוציא עצמו מהכלל מדבריך ניכר שאתה... נו....... איך לומר הקב"ה יעזור שתתקרב אליו ותלך בדרכיו כראוי, אמן!
שלא פתחת ספר מעולם אלא אתה שומע לכל חכמים כמו עז עיוורת
כובע וחליפה זה פסיקה הלכתית לכל יהודי דתי בשו"ע וקיצור שו"ע ומשנ"ב תעיין בהל' תפילה ובברכת המזון, כתובבפירוש.
השולחן ערוך לא יכול לדבר על כובע וחליפה. כי עוד לא המציאו את זה בזמנו. ולגופו של עניין. כל אחד ו"העומד לפני מלך" שלו. בכל אופן רבני הספרדים לא הקפידו בכך. וגם מרן אומר "כדאי"
מתי לאחרונה מישהו עמד לפני מלך ועוד עם חליפה וכובע?
2
מדהים. תודה רבה,
1
לפחות יש תמלול שאי אפשר לומר דברים שלא אמר
אולי גם יעניין אותך
חדשות חרדים