נפילת הטיל האיראני מלבנון בשבוע שעבר הפנתה זרקור לרחוב מיוחד במינו - רחוב בן גוריון שבגבול בני ברק-רמת גן. רחוב זה, שצידו האחד שייך לבני ברק והשני לרמת גן, טומן בחובו סיפור מרתק של מפגש בין עולמות, דיונים הלכתיים ואף הבטחת ביטחון.
"אולמי מודיעין" שפעלו בעבר בסמוך למקום הפגיעה, היוו במשך שנים מוקד לדיון הלכתי מעניין. רבבות זוגות חרדים ערכו שם את חופתם, כשהשאלה המרכזית הייתה - האם לכתוב בכתובה "בני ברק" או "רמת גן"? דילמה זו לא הייתה טכנית גרידא, אלא שיקפה שאלה עמוקה של זהות והשתייכות.
הרב לנדא, רבה של בני ברק ומהדמויות הרבניות הבולטות בתחום הכשרות, העניק כשרות לאולם - צעד חריג, שכן היה ידוע בהקפדתו שלא לתת הכשרים מחוץ לתחומי העיר. מתן ההכשר התפרש בשעתו כנראה כהכרעה שהמקום נחשב לחלק מבני ברק.
אולם המציאות מורכבת יותר. שהרי לפי ההלכה חייבים לדייק בכתיבת הכתובה ולכתוב את שם העיר המדויקת בה מתבצעת החתונה. בספר "משפטי הכתובה" לגאון הרב אליהו בר שלום נקבע בצורה חד-משמעית כי מדובר בטעות, וכי יש לכתוב בכתובה "רמת גן". לפי הפוסק הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, יש אף לפסול כתובות שנכתב בהן "בני ברק" במקום זה.
סיפור מעניין במיוחד מובא בספר "חישוקי חמד" של הגר"י זילברשטיין, על רב שמצא פתרון יצירתי - הוא הוציא את העדים מהאולם לצד הרחוב השייך לבני ברק, וערך שם את החתימה. וגם על פתרון זה קמו עוררים.
השבוע קיבל קו הגבול העירוני משמעות דרמטית נוספת. כשנפל הטיל האיראני מסוג פאתח 110 (במשקל 3.5 טון) באזור, התעוררה מיד השאלה - היכן בדיוק נפל? לאחר בירור התברר כי הפגיעה הייתה בצד של רמת גן, ממש בסמוך ליד המיקום של אולמי מודיעין, עובדה שרבים ראו בה אישוש להבטחתו המפורסמת של החזון אי"ש כי טילים לא יפלו בבני ברק - הבטחה שאושררה גם על ידי מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל.
מעניין לציין כי אפילו חוט העירוב העובר ברחוב לא נפגע באירוע, למרות ההרס המשמעותי שנגרם לבניינים ולחנויות באזור. חמישה אנשים נפצעו בתקרית, אחת מהם במצב קשה.
רחוב בן גוריון ממשיך להיות קו התפר המרתק בין שתי הערים, כשההבדלים ביניהן באים לידי ביטוי גם בנושאים יומיומיים כמו דוחות חניה. אך מעבר לכך, הוא מהווה עדות חיה למורכבות ולעושר של החיים העירוניים במטרופולין גוש דן, שבו שזורים זה בזה היבטים מוניציפליים, הלכתיים ואמוניים.
ישר כח לידידי הרה"ג אביחי מרחבי על המקורות ההלכתיים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com