היא התחילה מאפס, התקדמה צעד אחר צעד, והקימה אימפריות של תורה ויהדות, ובראשן, ביתה הפרטי, המבצר הרוחני והגשמי שלה, הבית שבו גידלה שנים עשר ילדים יראים ושלמים, ושבו מהדהד קול התורה של בעלה הצדיק, רבי חיים צבי יבלחט"א.
זהו סיפורה של הרבנית יעקובה קלף ע"ה, אשת חינוך בכל מהותה, אשר עבדה ופרנסה את משפחתה בנחת ובהרחבה, תוך שהיא ממלאת שליחות וייעוד מיוחד במינו – לסייע לתלמידות אמריקאיות שרוצות ללמוד באווירה חרדית טהורה בארץ הקודש במסגרת הסמינרית החשובה "מסורת רחל" בו שמשה כיד ימינה של המנהלת תח"י.
היא גדלה בבית אמריקאי קלאסי, וידעה על יהדותה רק באופן כללי. בגיל עשר הכירה את בוראה והחלה ללמוד יותר ויותר לימודי יהדות, תחילה באופן עצמאי ובהמשך פעלה לקבל עזרה כדי להתקדם עוד ועוד, עד שבגיל 17 עלתה בגפה לארץ, הולכת אחרי הקב"ה בארץ לא זרועה, בלי משפחה ובלי חברות כדי לדבוק בה' ובתורתו.
בהמשך הקימה את ביתה עם בעלה הגאון רבי חיים צבי, איש אשכולות, ירא ושלם, אציל מידות וישר דרך, שהוגה בתורה הקדושה יומם ולילה, לשמחתה ולהנאתה הלא מוסתרת. גידלו יחד את 12 ילדיהם, וזכו גם לחתן ארבעה מהם בלי עין הרע.
היא היתה עקרת בית למופת, מפרנסת יחידה, אשה מסורה לבעלה, מחנכת ומנהלת, שימשה דמות אם לתלמידות רבות, ואת הכל הספיקה עם חיוך ענק ולב מלא שמחה.
שנתיים וחצי שהיא סובלת ממחלה נוראה, עד שנפטרה למרבה הצער לאחר שבת בראשית.
האבל כבד מאוד כמובן, אחרי פטירתה. צער נורא, שבר גדול. הם משפחה חזקה, הם יתאוששו ביחד בעז"ה, אבל כדי שזה יקרה אנחו צריכים לעזור להם. המצב הכלכלי בבית היה מצויין, גם בתקופת המחלה היא החזיקה את הראש מעל המים, וניהלה ביד רמה את העניין הכספי, תוך שהיא מקפידה שלא להכניס את המשפחה לחובות בגלל המחלה הקשה.
אבל עכשיו היא נפטרה, ודאגת הפרנסה מתחילה לחלחל. הרבנית יעקובה היתה המפרנסת היחידה, ועכשיו הם נותרו ללא משען ומשענה.
חייבים לעזור להם, נושיט להם יד לעזרה, כדי שיוכלו להשתקם מהטרגדיה הנוראה שנפלה עליהם, וימשיכו בעזרת ה', לצעוד בדרך שסללה להם האם הדגולה והגדולה שהיתה להם.