המוני עמך בית ישראל נאנקים תחת גלי נגיף הקורונה. עסקים קורסים, משפחות שלימות נשבר מטה לחמם, כולם מצפים למשיח צדקנו ומתחננים לריבון העלמים שישלח אלינו את משיח בן דוד לגאולה השלימה והסופית וכך נוכל להיפטר מהשלטון הרודני בימינו - פוליטיקאים קטנים שאינם יודעים מאומה בחייהם, שכל מה שמעניין אותם הוא גודל משכורתם, מודל רכביהם ושאר ענייני עולם הזה רח"ל.
אף אני הקטן תרמתי את חלקי במאמץ החשוב, ובמסגרת שיפוץ קטנטן ב'מרפסת השרות' בביתי, ערכתי מעין מצות 'שילוח הקן'.
אתם שואלים ובצדק, מה הקשר בין שילוח הקן ולגאולה?!
ניכנס לטעם המצווה: חז"ל מבארים שכל המקיים את מצות שילוח הקן, הרי שיזכה באריכות ימים בעולם הבא, לא כמו טעותו של אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה שראה איש שעולה על עץ דקל בבקעת גינוסר כדי לקיים את המצווה הנדירה, ונפל ומת. בעקבות מאורע זה, התפקר אלישע ולא ידע שדרשו חז"ל על אריכות ימים בעולם הבא, ולא בעולם הזה.
המקובלים לעומת חז"ל, למדו מספר ה"זוהר" שסיבת מצוות שילוח הקן היא כדי שבית המקדש השלישי יבנה וההסבר הוא כך: כשהיונה המאוכזבת חוזרת לקן ורואה שלקחו לה את הילדים, היא מתעופפת לכסא הכבוד, שם היא בוכה להקב"ה על שגנבו לה את צאצאיה. עונה לה הקב"ה, שגם לו לקחו את הילדים מארצו והם בגלות, וכך הקב"ה מתמלא רחמים על עמו ויחזיר אותם לביתו, היא ארץ הקודש ובנין בית המקדש.
וכאן הבן שואל: אם כן שמצות שילוח הקן היא מעודדת ומזרזת את הגאולה המאחרת מלבוא, מדוע שלא נקיימה בתדירות גבוהה כדי להחיש את הגאולה?
ואכן עדות מופלאה העיד הגאון המקובל רבי יוסף מולכו רבה של העיר סלוניקי במאה ה-י"ח שבסוף חייו עלה לירושלים וכיהן בה בראשות ישיבה, ומעיד שראה במו עיניו על רדיפה תוך כדי סיכון חיים אחר המצווה הנדירה:
"וכך עושים פה ירושלים חסִדִים ואנשי מעשה, לרדוף בהרים וגבעות בכפרים באישון לילה ואפֵלה, ומֵסָכְּנים בעצמם כדי לקיים מצות שלוח הקן".
• • •
אומנם יש לציין שמצווה זו פוסק אותה הרמב"ם, ומעיר הגר"י קאפח שמי שאינו זקוק לאפרוחים או הביצים, לא יפריע להם את חייהם, ומצטט את הרמב"ם במורה נבוכים.
גם ראש גולת יהודי הונגריה החת"ם סופר פוסק שאם אין צריכים את האפרוחים, הרי זוהי: "אכזריות לגרש האם מעל בנים".
לעומתם כותב רבה של וורמייזא במאה ה-י"ז רבי יאיר בַּכָרָךְ בספרו המפורסם שו"ת חַוֹת יאיר שחובה לקיים את מצוות שילוח הקן, וכדברי הזוהר.
בדורות האחרונים רבותינו החזון איש והגר"ע יוסף פסקו שאם אינו רוצה לעשות שילוח הקן לא חייב לעשות, ובפסק זה חלקו על החוות יאיר שפסק שחובה לעשות כך, אומנם הם השמיטו את לשונו של החתם סופר שמי שנוהג כך, הרי זה אכזריות.
הגר"ע יוסף בגאונותו הרבה מצטט פוסקים מפורסמים, כהפלאה, מהר"ש קלוגר והמהר"ם שיק שסברו כך.
למסקנה, פוסק הגר"ע יוסף: מי שרוצה שלא יקח, ומי שרוצה שיקח, אולם "טוב לחוש ולקחת את הבנים".
בסוף הפלפול אתם בוודאי תמהים היאך נהג כותב השורות כדי לא להיכנס למחלוקת, ולצאת ידי חובת כולם?!
התשובה היא, שעקרונית מאד חפצתי לקיים את המצווה, לקחת את הגוזלות אלי, ובכך היונה תתעופף למרומים ותתחנן על בניה, וכך הקב"ה יזרז את הגאולה, ונינצל מהקורונה האיומה.
אומנם למפרע לאחר שהתברר לי שאיני צריך את הגוזלות, החמרתי ועשיתי זאת לכבוד ניקיון ואסתטיות הבית, והשיפוצניק הישמעאלי לקחם לביתו אשר בכפר ח'רבת'א עם היונה וגוזליה שמפאת שהיא נמצאת בכלוב גדול בחצרו, אינה יכולה להתעופף ולהגיע לכסא הכבוד כמובא בזוהר הקדוש.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות