חרדים וחילונים לעולם יהיו אויבים.
סליחה שאני מציג את הדברים ככה, אבל די נמאס לי מהוויכוחים בתוך המגזר ביחס לחילונים / לתקשורת / למדינה. ועוד יותר חורה לי הצביעות שלהם כלפינו. והנה אני מסביר.
בתקופה האחרונה אנחנו עדים למתקפה ויחס נוראי כלפי המגזר החרדי. ע"ע רינה מצליח, כרמל שמה הכהן / יחס של המדינה ורשויות האכיפה כלפינו / תגובות אנטישמיות ושנאה ברשת. נעשה רגע הכללה ונקרא לכל אלו "החילונים".
מהצד השני, יש את אלו שבהכללה נקרא להם "החרדים" הם טוענים לרדיפה על רקע דת. ליחס כמצורעים, לאכיפה סלקטיבית ולאנטישמיות ושנאה.
הנה שלושה מקרי בוחן כפי שאני נתקלתי בהם במציאות וברשת:
1. פארק ענבה.
חילונים ממודיעין לא הפסיקו להתלונן על כמויות של חרדים המגיעים לפארק ענבה. הם מספרים על יחס מגעיל מצד האורחים החרדים שהעזו להעיר להם על צניעות. הם מספרים ומצלמים כמויות של זבל שהחרדים השאירו. הם אומרים שלא יתכן שהם לא ירגישו בנוח במקום שלהם. גם ככה אתם טפילים.
החרדים עונים: "אתם עושים הכללות / אלו חרדים בודדים שהשאירו לכלוך והתנהגו בצורה לא מתאימה / הנה תראו מה קורה ביום העצמאות גם חילונים מלכלכים / זכותינו לבוא כמו שזכותכם ללכת לים בתל אביב / למה על ערבים אתם לא כותבים ככה?"
2. מפגינים חרדים שחסמו את התנועה.
החילונים טוענים: "אתם החרדים!" צריך לעצור לכם תקציבים / לחסל את כולכם / אין לכם זכות קיום וכו…
החרדים עונים: זה הפלג הירושלמי שהוא מיעוט / אל תכלילו / זה בנפשנו / אם זה היה כואב לכם, גם הייתם מפגינים / איפה הייתם בהפגנת הנכים?
3. מגיפת הקורונה.
"אתם לא שמרתם על ההנחיות, בגללכם יש הרבה חולים, חיי הסבא החילוני שלי קודמים לחיי חרדי. אסור לטפל בכם בכלל. צריך לנעול אתכם בגטו. תראו את המספרים".
התשובה החרדית הקלאסית היא: "זה שקר / רוב החרדים שמרו על ההנחיות / לא הייתה מספיק הסברה / מנותקים מהתקשורת / זו צורת החיים החרדית שגרמה לכך / אתם הבאתם את זה לארץ / וכי באיטליה יש חרדים?"
והאמת היא:
האמת היא, שגם אם החרדים היו שומרים על כל ההנחיות והייתה אותה כמות חולים חרדים. הרי שהחילונים (וסליחה מראש על ההכללות הגסות) היו בטוחים שיש להם זכות קדימה על מכשיר ההנשמה. בעיניהם אין זכות קיום לחרדים ואם רק הייתה להם את היכולת להעלים את המציאות החרדית, הם היו עושים זאת.
האמת היא שהם היו מעדיפים שלא נגיע לפארקים שלהם. גם אם היינו זורקים כל טיטול לפח, מתנהגים למופת ואומרים תודה רבה בנימוס.
האמת היא שהם שונאים אותנו באופן מובנה. ההתפרצויות מגיעות כשיש את אותם מקרים בהם ניתן לאמר שאנחנו לא בסדר.
אני לא מדבר על בני האדם, עלי ועליך. עלי כחרדי ועליך כחילוני. כולנו אחים, כולנו יהודים ולכל אחד יש חברים ומשפחה חילוניים / חרדים. אני מדבר על הציבורים והתפיסות.
אני מדבר על מאבק בין אמונות יסוד המתבטאות במאבקים על צבא ומדינה, על שבת, על ערכי הבית היהודי וכו. לצערי, אני לא באמת רואה איך אפשר לפתור את הנושא הזה.
למה זה ככה? למה השנאה? למה אי אפשר לפתור? מי כאן לא בסדר?
מורכב, אבל יש תשובות. לא מוחלטות ובטח לא כאן ולא עכשיו. שהם ישאלו את עצמו.
אנחנו חייבים להציל את עצמנו!
99.9 מההודעות שאני מקבל בקבוצות הוואטסאפ החרדיות הם על: "תראו מה אמר עלינו זה, ותדעו מה כתבה עלינו זאת. שונאים אותנו. מפלים אותנו. אכיפה סלקטיבית. מרביצים לנו. יורקים עלינו. פרסמו. שתפו. בואו נעשה חרם. בואו נטריד אותם. נוריד להם דירוג. למה הערבים ככה ואנחנו ככה?! הנה תראו מה קורה ברמת גן גבעתיים וקלקיליה. גם הם לא בסדר. אז למה אנחנו?"
עזבו אותם. למען השם עזבו אותם!
די כבר עם משחק ההשוואות המטופש הזה. מצטער להיות זה שאומר לכם שלא משנה מה שתעשו, תכתבו, או כיצד תתנהגו. תמיד ישנאו אותנו, תמיד יחפשו להציג אותנו בצורה הכי נוראית שאפשר.
אולי אם נתמקד בעבודה פנימה, בהסברה פנימה, הדברים יהיו אחרת. אלו החיים שלנו שאנחנו לא מצילים בגלל שהם אמרו או עשו…
ודבר נוסף. מצטער לאכזב שוב. אבל גם אלף פוסטים על "היי תראו אני חרדי קסום ומתנדב במד"א, וזק"א ועזר לזולת. וכן אני עובד. והנה תראו אני מקסים, עזרתי לחיילת שאיבדה את הארנק ועשיתי בשר על האש לזמר פופ הגוי שנאבד באלסקה - לא יעזרו ולא באמת ישנו את התדמית שלנו.
זה חמוד. זה מביא לייקים. גם אני עושה את זה כל הזמן ויודע לכתוב פוסטים דביקים שיגיעו ל'צינור'. אבל לצערי זה לא באמת יעשה הבדל משמעותי ביחס אלינו. השנאה תמשיך ובכל מקרה הם ינצלו מעידה של כל אחד שנראה כמו חרדי בשביל ללכלך ולהסית.
ההסתה והשנאה לא קשורה למקרה החרדי שצעק 'שיקצה', של המיעוט שהתפרע ושל החרדים שלא נשמעו להנחיות. זה גם לא משנה שמרבית הציבור החרדי עובד ועושה טוב.
אני לא נגד הסברה. אני נגד המלחמה כשהיא באה על חשבון הביקורת הפנימית שלנו. כשאנחנו מנתבים את כל האנרגיה ומתמקדים בחיפוש האשמים בחוץ במקום בשמירה על החיים שלנו.
זה נכון שתמיד קל למצוא אויב חיצוני ולהילחם בו. רק שהפעם אנחנו האויב של עצמנו. זו לא רינה מצליח שהדביקה את השכן ז"ל של הורים שלי, זה הנכד שלו שלא הקשיב להנחיות ובא לבקר את סבא בהר נוף. ולמה הוא בא? כי הוא קרא את מה שכתבו החכמולוגים הנאבקים בהסתה, ש"כל ההנחיות הם שנאת הדת וניתנו ע"י קלגסים נאצים מוסתים".
לא יודע מה אתכם. אני מעדיף אנטישמיות, שנאת הדת ויחס מפלה. אם התוצאה שלהן היא החיים של הורים וסבים שלנו. אני מעדיף אותה אם אצליח להציל אנשים כמו הרב ישעיהו הבר, מי שהיה הרב שלי בישיבה קטנה והציל חיים של אלפים.
בארצות הברית לא שנאו מספיק את היהודים / או לא דאגו מספיק לעצמם ולכן מאות יהודים נספו במגיפה.
תשנאו אותנו יותר!
הצגת כל התגובות