כיכר השבת

"ברכות לבטלה"

הפוסק הספרדי: "תפילה במרפסות? אמן יתומה!"

תופעת התפילות במרפסות בצל התפשטות הקורונה והאיסור לקיים תפילות במניין מקבלת תפנית הלכתית • הגר"י רביב בספרו החדש: "צירוף מניין דרך מרפסות - הוא אסור" (חרדים)

| 42 | כיכר השבת |
הגר"י ינון מגיש את ספרו לנשיא המועצת הגר"ש כהן
הגר"י ינון מגיש את ספרו לנשיא המועצת הגר"ש כהן (ללא קרדיט)

בשל התפשטות נגיף הקורונה והחמרת ההנחיות לפיהן אסורה תפילה במניין גם בשטח פתוח, הולכת ונפוצה תופעה של קיום מנייני תפילות דרך מרפסות הבתים, בה מצטרפים דיירי בניין או מספר בניינים סמוכים לתפילה בצוותא כשהאחד משמש כשליח ציבור והשאר מצטרפים כמניין בעניית אמן בקדיש וקדושה.

"תפילה זו אינה נחשבת למניין כל עוד אין באותה המרפסת בה משמש השליח ציבור עשרה אנשים", כך פוסק להלכה הגאון רבי ינון רביב, תלמידו המובהק של נשיא מועצת חכמי התורה, ראש הישיבה חכם שלום כהן, ומוסיף "יש הרבה שטועים בזה וחובתנו לעורר בעניין זה הנפוץ ביותר בימים אלו, שתפילה זו כאשר אין עשרה אנשים במקום אחד בו נמצא השליח ציבור אינה עולה כתפילה במניין ע"פ ההלכה, ומבלי משים אנשים עוברים על ברכות לבטלה ועניית אמן יתומה.

"רק כאשר ישנם עשרה במקום אחד יכולים השאר להצטרף בעניית אמן וקדיש וקדושה".

באשר לספר תורה, כותב הרב רביב: "אין חיוב כלל לשמיעת קריאת התורה למי שלא התפלל במניין, ובמקום שההתקהלות לתפילה אסורה והציבור מתפלל ביחידות כפי ההנחיות ובכפוף לפסיקת גדולי ישראל, הרי שגם חיוב קריאת התורה בטל ממילא".

את פסק ההלכה, כתב הרב רביב בספרו החדש "שו"ת שמו ינון" שיצא לאור לאחרונה ובו פסקי הלכה אקטואליים רבים בני זמננו מתוך יסודות השולחן ערוך המהווים פריצת דרך הלכתית בעניינים הנוגעים לימינו אנו.

בשיחה עם 'ככר השבת' מדגיש הרב רביב: "צריך לזכור כי תפילה במניין היא רק מצווה דרבנן ואילו חיוב "ונשמרתם" הינו חיוב דאורייתא".

תוכן שאסור לפספס
42 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
27
אם אינני טועה במ"ב סימן נ"ה ס"ק נ"ג מבואר שמצטרפים למנין גם דרך גגין ועליות כל עוד מקצתם רואים אלו את אלו ועוד שיש הבדל בין קריאת התורה בשבת לקריאת התורה בשני וחמישי שבשבת זאת חובת כל אחד תקנת מרע"ה כמבו' בגמ' ובמ"ב הל' ס"ת.
אנשים מדמים דברים מהלכות זימון שאינם שייכים לצירוף למנין. המשנ"ב אמנם הביא את הדמיון מהלכות זימון שמקצתם רואים אלו את אלו אבל זה לעניין אחר לגמרי. בפירוש כתוב שהעומד על הגג לא מצטרף וא"כ ה"ה למרפסות!
26
ומה עם "רואים אלו את אלו"?
בהלכה כתוב שאף אם רואין אלו את אלו לא מצטרפין אלא צריך שיהיו כולם בחדר אחד. אבל כמה כיף שאנשים שלא קרו ולא שנו ממהרים להגיב ולצטט כל מיני ביטויים ששמעו...
השאלה הרלוונטית היא בעיקר לגבי אמן של קדיש כל השאר זה פסוקים וחזרת הש''ץ זה יכול להיות תפילת נדבה אם מכוין לכך.בעצם הקדיש זה ה'ברוך'
25
בכל הכבוד הראוי, כדאי שיסתכל בשולחן ערוך ומשנה ברורה לפני שמוציא פסק כזה. זה כבר שיטה של בחורים צעירים שאתה להם הדרך להתפרסם ולא מעמיקים בלימוד. רבים וטובים מחלקו עליו כולל בימים אלה ממש אז למה לא תפרסמו גם פסקים הפוכים? וצ״ע
בכל הכבוד הראוי השלחן ערוך כותב בפירוש שבעינן עשרה ברשות אחת! רבים וטובים מיהרו להוציא פסק ואף אחד לא ניסה לחשוב שאולי אפשר ללמוד אחרת. משיחות שערכתי עם פוסקי הלכה מובהקים הם נדהמו מהקלות שמתירים לברך ברכות והזכרת שם שמים שעל פי המבואר בשולחן ערוך סימן נה סעי' יג מדובר בברכות לבטלה. לא מדובר בבחור

הצגת כל התגובות

24
חחחחחח יצאה עכשיו הודעה מרבו המובהק של הרב רביב, הלא הוא חכם שלום שמתיר מניינים אלו!!!!!!!!!
23
זה גם מפורש בשו"ע ומשנ"ב
22
בשולחן ערוך סימן נה סעיף יד מבואר שמצטרפין, כך גם למד בדעתו המשנ"ב , נכון שהוא מביא חולקין אבל מדעתו נראה שבשעת הדחק מותר לכתחילה, רבותי מחלוקת היא דרכה של תורה, מה קרה לכם עם התשובות המתלהמות, לא מתאים, כ"א יעשה כרבותיו.
תראה סעיף י"ג וגם מהמשנ"ב לא מוכרח שמתכוון להתיר במקרה שכל העשרה כל אחד ברשות אחרת, אלא רק במקרה שחסר אחד להשלים ומראה את פניו. מה גם שמהבית יוסף משמע שלא מספיק שיראה את פניו אלא צריך שיכניס את ראשו לבפנים. וראה בהלכה ברורה לגר"ד יוסף בסימן נה שהרחיב בזה ופסק לאסור מניינים אלו.
21
הרב שטרנבוך מתיר...
20
יש עכשיו חדש ב"היברובוקס" (חינם) חוברת בנושא: "תפילה בציבור וברכת כהנים בבידוד" מומלץ ביותר (יש קישור באדום בדף הבית איפה שמציגים את הספרים החדשים)
19
לא צריך להתרגש מכל מיני "פסקים" של רודפי פרסום
18
למה יש בכלל תמונה של הרב שלום כהן כאשר זה מישהו אחר מוציא את הפסק הזה והרב אהרון בוטבול פוסק שמותר ומביא ראייה את מרן השלוחן ערוך
17
יש מחלוקת בעניין הזה בין הפוסקים. כל פוסק מביע את דעתו, וכל אחד יעשה כפסק רבו. ושלום על ישראל.
16
אף לדעת השבט הלוי אסור לקיים מנינים אלו עיין בשו"ת ח"ט ס"כ
15
נווו ואז מה אם הוא אמר יש מלא פוסקים ספרדים תלמידי חכמים שפוסקים אחרת
רק שיהיה ברור שהוא לא היחיד שפוסק לאסור את מנייני המרפסות... הוא היחיד שאירגן לעצמו כתבה...
14
לפני כמה ימים פרסמתם פה מאמר, שממנו עולה בפירוש שמותר https://www.kikar.co.i
13
עם כל הכבוד והערכה לרב רבנים חשובים ביותר התירו דין זה ''הראשון לציון - הרב יצחק יוסף'' ''הרב אופיר מלכה'' שליט"א ועוד... לא למהר לפרסם כתבות כאלה בפרט בלי הצד השני בהלכה
שקר גמור. הראשון לציון הרב יצחק יוסף אסר!!! כך גם אחיו חבר מועצת חכמי התורה הרב דוד יוסף אסר!!! היזהרו בברכה לבטלה!!!
12
מאד מפליא אותי. ישנם אלפי תלמידי חכמים שסבורים שאפשר לצרך באופן שרואים זה את זה וכפי שפסק מרן המחבר לפי דעתו של הרשב"א. מגיע אברך צעיר חכם ככל שיהיה ומוציא פסק הלכה מטלטל שכל הברכות הם ברכה לבטלה וכל הקדישים הם לריק וכל זה ללא שיבקש באופן ספציפי את אישורו של לפחות אחד מגדולי הדור?
מרן לא פסק כך זה משנה ברורה
11
מרן הרב עובדיה זצוק"ל היה בוודאי מחפש איך לעזור לציבור שעת הדחק כדיעבד דמי ואי אפשר לבנות פסקים על דיוקים מלשון מרן. הציבור מבקש פסקים לשעת הדחק.
10
לבי אשכנז הדבר מותר. כך כותב המ"ב בשם הפמ"ג שבשעת הדחק מצטרפים.
מעניין, דווקא דיברתי עם פוסק חשוב מאד מבני אשכנז שתמה עד מאד על ההיתר הזה להתפלל במרפסות... בשו"ע משמע שהדבר אסור והרמ"א לא חולק. גם הדיוקים במשנ"ב לא מוכרחים ומכניסים את זה בכח בדבריו.
9
במחי יד, הכריז על ברכות לבטלה, אמן יתומה, בגלל שמצא חן בעיני הכתב שלכם? פרסומת יפה לספר שלו.
נכון, פרסומת יפה.. אולי גם שילם, מי יודע.. אבל תכלס, צודק.. זה ברכה לבטלה!!!
8
קיימת מחלוקת בפוסקים האם כאשר המניין נמצא ברשויות נפרדות ניתן לצרף אותם על ידי ראייה של אלו את אלו, כמו הדין בזימון, ששתי חבורות מצטרפות כאשר מקצתן רואים אלו את אלו (סי' קצה ס"א). שיטת הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"א סי' צו, בלשון מסופקת, "אפשר") והראבי"ה (ברכות סי' קלד, בלשון החלטית) שהראייה מועילה לצרף, ו
7
בבקשה תן מקור לכך כי לפסוק הלכה שכזאת שזה ברכה לבטלה קשה לומר כי הרי יש 10 שעונים
שו"ע מפורש בסימן נה סעיף י"ג שצריך שיהיו עשרה ברשות אחת. אמנם יש שדייקו מהסעיף הבא אחרת אבל הדיוק שלהם מייתר את סעיף י"ג... כך שמוכרח שדעתו של מרן השו"ע לאסור מניינים אלו מאחר וכל אחד עומד ברשות אחרת.
6
למה לא עשיתם כותרת, מהרבנים האשכנזים שפסקו שאפשר לכתחילה להתפלל כך.
עשו המון כותרות על ההיתרים למניינים אלו ועד הכתבה הזאת לא עשו אפילו כתבה אחת על הפוסקים האשכנזים והספרדים שאוסרים. תתרגלו שיש גם דעות אחרות ותתייחסו אליהן.
5
קיימת מחלוקת בפוסקים האם כאשר המניין נמצא ברשויות נפרדות ניתן לצרף אותם על ידי ראייה של אלו את אלו, כמו הדין בזימון, ששתי חבורות מצטרפות כאשר מקצתן רואים אלו את אלו (סי' קצה ס"א). שיטת הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"א סי' צו, בלשון מסופקת, "אפשר") והראבי"ה (ברכות סי' קלד, בלשון החלטית) שהראייה מועילה לצרף, ו
4
באתר של בית מדרשו של הגאון הרב אשר וויס שליט״א עולה שלכאורה דעתו שונה
3
סבי ניצול השואה סיפר לי איך התפללו במחנות בצורות עוד יותר רחוקות עם קשר עין וסימנים נוספים בין אנשים . מי אתה יבחוש שתטיל ספק במעשה שכולו דאגה לעם ישראל. חרפה . אולי גם תבטל את החתונות והבריתות שנעשו בתנאים שלא היו אילולא עומדים בפיקוח נפש. ברוב עם הדרת מלך . הרב ציון בפנמה בוש ונכלם בך חשוב כמה התג
מה זה קשור?? שיתפללו במרפסות ברוב עם ואדרבה, אבל בלי קדיש וחזרת הש"ץ שמדובר בברכות לבטלה.. תתייחס לענין בלי דעות קדומות!
ניחוח של גזענות עולה ממה שכתבת אני רוצה לחשוב שגם סבך עליו השלום היה מסתייג מדברייך
2
כתב 'הרץ כצבי' "שכל שרואים אלו את אלו כאילו הן בבית אחד דמי ומצטרפים. ודומיא דזימון של ברכת המזון דתנן )ברכות פ"ז מ"ה( שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתם רואים אלו את אלו, הרי אלו מצטרפים לזימון". לפי טעם זה יש ללמוד מהלכות זימון להלכות תפילה, שאם רואים אלו את אלו מצטרפים, לעשרה, ואף אם הש
1
ועוד הפוסק הספרדי
חחח הוא גם הפך בהינף קולמוס לתלמידו המובהק של חכם שלום.. מאז שהפך להיות חברו הטוב של רבי יעקב כהן שליט"א.
אולי גם יעניין אותך
חדשות חרדים