היום, ט"ז בשבט, לפני 111 שנים (תרס"ט) תלמידיו של הגאון האדיר רבי שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ, ראש ישיבת "שער התורה" בעיר גרודנא, איחלוהו מזל טוב, בשל השמחה ששררה במעונו - לבתו נחמה (יש מקורות שנכתב שמה חנה. י"ש) וחתנו ר' שרגא פייבל הינדעס נולדה התינוקת פייגה, המפורסמת בשמה "פייגה אילנית".
כשהתייתמה פייגה מאמה, נישא אביה, ר' שרגא, בשנית, ופייגה, אז ילדה צעירה, עברה לגור בבית הסבא הגאון ר' שמעון שקופ.
למרבה הצער, פייגה לא הלכה בדרך ישראל סבא, ובנערותה הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ושם נבחרה למועצה הארצית של התנועה. בגיל 20 עלתה לארץ ישראל והצטרפה ל'הגנה', ובשנת 1949 נבחרה לחברת כנסת מטעם מפלגת מפ"ם.
מפורסמת בבנה אורי אילן, גיבור ישראל שבעודו בשבי הסורי עמד בעינוים הקשים ולא מסר מידע מודיעיני לחוקריו העלול להזיק למדינת ישראל. אילן העדיף להתאבד, ולא למסור מידע מודיעיני לסורים, ואף כתב פתק טרם התאבדותו והטמין בבגדיו, בו כתב: "לא בגדתי, התאבדתי".
אמו פייגה, באצילות נפש, כשהציעו לה ארגונים בינלאומיים לשחרר את בנה, עקב מעמדה, היא אמרה: "לא לבד, אורי ישוחרר עם כולם".
כאמור, פייגה היא נכדתו של הגאון האדיר רבי שמעון שקופ, ראש ישיבת גרודנא, שעד ימינו העולם התורני זוכה לאור תורתו, בספרו "שערי יושר". מפליא לדעת שבניגוד להרבה מראשי "השומר הצעיר" שניתקו קשר עם העבר, הנציחה פייגה את שם סבה הגדול, ובנה נושא את שמו של הסבא ר' שמעון זצ"ל.
בתור חילונית ספרה פייגה כי "חייה התנהלו על פי מה שספגה בבית הסבא צניעות, ענווה, יושר כל הערכים שבין אדם לחברו".
לפני עשור, משפחת החייל אורי אילן תרמה ארגזי מכתבים משפחתיים לפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן. בתוך הארגזים התחבא מכתב מרתק מהגאון רבי שמעון שקופ לנכדתו החילונית ששנתה ופרשה.
מוסר חינוכי גדול לדעת על היחס שהעניק הגר"ש שקופ לנכדתו שעזבה אותו לאנחות לטובת הקיבוץ החילוני השומר הצעיר. כאשר נישאה פייגה לשלמה אילן, איש "השומר הצעיר", שלח ר' שמעון מכתב ברכה לנכדתו:
"הנני גם אני למלא חפץ לב. ולב כל אוהבכם, להגיש אליכם ברכת אב זקן, אברך אתכם מקרב ולב שתהא אגודתכם שלמה, וכשמו "שלמה" כן ישפיע העליון על שלמה ופייגא שיהיו שלמים בריאים וקיימים בגופם וברוחם, לבנות בית בכרם ד' צבאות לברכה ולתפארת, ודור ישרים מהם יבורך. וכאשר נכדתי פייגא תחי' הביאה לי מנחת ביכורים מארץ הקדושה, לשמחני בנשואיה כן אזכה בחיי עוד לשמוח בנישואי יתר נכדי ולראותם מוצלחים בחייהם, ונושאי דגל היהדות ברוח ישראל סבא, כעתירת אוהבם מברכם בברכה משולשת, שמעון יהודא הכהן שקאפ".
מכתב מרגש במיוחד הוא המכתב בו מודה הגאון לנכדתו על שזיכתה אותו בנין, הלא הוא החייל אורי אילן ז"ל.
בהקדמה לספרו "שערי יושר", לאחר שהוא כותב את האוטוביוגרפיה שלו, ומזכיר "והנה אנכי בחמלת ה' עלי שם חלקי בין העמלים עם הציבורא, אשר בשנת תרמ"ד (1884) נקראתי על ידי דודי זקני הגאון רבי אליעזר גורדון ז"ל, להיות מורה לתלמידים בטעלז בהישיבה שמה, ובשנת תרס"ג (1903) לעיר מאלטש, ובשנת תרס"ז (1907) לעיר בריינסק, ובשנת תר"פ (1920) להוראדנא, וזכיתי למשוך אחרי לב שומעי בכל המקומות וכו'".
אח"כ כותב הגר"ש מדוע כינה את ספרו בשם "ישר": "אציב מצבת זיכרון לנפשות הורי... רבי יצחק... ואימי מורתי רחל... אשר התאמצו יותר מכוחם להחזיק אותי כל ימי נעורי באוהלי תורה... ולשמם ולזכרם קראתי ספרי בשם "שערי ישר" שראשי אותיות שמם עולה שם "ישר" וגם שמי כלול בו...".
או אז מזכיר הגר"ש את אביה של פייגא אילנית: "ויזכרו לטוב בני רב חביבי... וחתני הרה"ג סינַי ועוקר הרים מורנו הרב שרגא פייוויל הינדעס שליט"א, שהיו לי לעזר באיזה עניינים להכריע הספיקות".
בשנים האחרונות גדולי ישראל הורו לילך בדרכו של הגר"ש שקופ, ומפורסם הוראתו של ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין על קירוב הבן החמישי, ולא לרחקו, אפילו שמדובר שעושה עבירות בבית.
יתן ה' ונלך בדרכו זכותו יגן עלינו.
הצגת כל התגובות