האם בית המשפט, העוסק במאבק רווי היצרים על השליטה בישיבת 'מעלות התורה', הוטעה במכוון בידי גורמים שהציגו עצמם כתלמידים? כך לפחות עולה, מהמסמכים שהגיעו לידי 'כיכר השבת'.
- מכה למשב"ק: 'מעלות התורה' תחזור למשפחת רייכמן
- ונדליזם ב'מעלות'; השחיתו את משרדו של המנהל הוותיק
- כשנה וחצי אחרי פטירת הגר"ש - 'מעלות' בפני סכנת סגירה
תחילה, מעט רקע: בפרשה, שסוקרה בהרחבה ב'כיכר השבת', הורה לפני כשלושה חודשים בית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות ההוצל"פ, כי מבנה הפנימייה של הישיבה אמור לחזור לבעליו המקוריים - משפחת רייכמן.
אלא שגורמים ב'מעלות' החליטו שלא לוותר, והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט השלום על החלטת ה'רשם' לפנותם ממבנה הפנימייה, על מנת לעכב את הליך ההוצאה לפועל שננקט נגדם. בנוסף, בחורים שהציגו עצמם כתלמידי הישיבה החליטו אף הם להגיש, לכאורה ללא קשר להנהלה, בקשת רשות ערעור על ההחלטה.
בימים אלו, ההליך של הנהלת הישיבה מתנהל בבית המשפט, ול'כיכר השבת' נודע, כי ההליך של הבחורים נדחה על ידי בית המשפט השלום, לאחר התנהלות מעוררת שאלות מצד הבחורים: לצורך הגשת ההליך, נדרשו הבחורים להפקיד בקופת בית המשפט ערבות על סך 3,000 שקלים עד לתאריך 26.12.2019. הערבות, שנחשבת לקטנה ביחס לתיקים שכאלה, לא הופקדה, ומסיבה זו דחה כאמור בית המשפט את בקשת רשות הערעור של הבחורים.
אך הבחורים לא התייאשו, ובא כוחם הגיש בקשה נוספת, בה נטען כי הבחורים הפקידו את העירבון כבר ביום 11.12.2019. לבקשה צורף אף אישור, ממנו עולה כי הערובה הופקדה כדין. על אישור זה הופיעה חותמת 'נאמן למקור', השייכת לכאורה למזכירות בית המשפט השלום בירושלים.
שופטת בית המשפט השלום אורנה סנדלר-איתן בחנה את האישור שצורף לבקשה דלעיל, ובהחלטתה כלולות קביעות המעוררות סימני שאלה כבדים על התנהלות הבחורים. "בדיקה עם המזכירות מעלה", כתבה, "כי חרף האמור בבקשה, הפיקדון לא הופקד. אף החותמת 'נאמן למקור', אינה שייכת למזכירות בית המשפט". בשל כך נדחתה בשנית בקשתם של הבחורים.
החלטה זו של בית המשפט ניתנה לפני כחודש, ובכך הסתיים ההליך שנפתח על ידי הבחורים, אך סימן השאלה הגדול עודנו קיים: מי הגיש לבית המשפט את אישור תשלום הערבות, שכאמור נחשד על ידי השופטת כמזויף.
יודגש, כי מטעם בא-כוחם של הבחורים לא נמסרה תגובה לטענות הללו, וכל ניסיונותיו של אתר 'כיכר השבת' לקבל את תגובת הבחורים עצמם, יוזמי ההליך, לא צלחו. לכשתתקבל תגובתם - כמובן נפרסמה.
מנגד, עורכי הדין, נועה מילשטיין, עמית חדד ואלעד אליהו, ממשרד חדד-רוט-שנהר ושות', המייצגים את משפחת רייכמן, בעלת הבנין של הישיבה, מסרו ל'כיכר השבת': "קיים חשד ממשי שהצד השני זייף מסמכי בית המשפט. אנחנו המומים מכך, מה עוד הם מסוגלים לעשות?".
תחילת הפרשה
ראשיתה של פרשת 'מעלות התורה', לאחר פטירתו של ראש הישיבה הגר"ש אוירבך זצ"ל, מנהיג 'הפלג'. משפחת רייכמן ביקשה אז להשיב לרשותה את הנכס של פנימיית הישיבה, מאחר ולטענתה הוא היה רק בפיקדון בחייו של הגר"ש, ומשנפטר - הוא צריך לחזור חזרה לבעליו המקוריים, כפי שנחתם בחוזה המקורי בין הצדדים.
"כל עוד הגאון ר' שמואל אויערבאך שליט"א מכהן כיו"ר העמותה וכראש הישיבה גם יחד", נכתב בחוזה הישן, "לא חלה חובת פירעון ההלוואה על העמותה. היה והגאון ר' שמואל אויערבאך שליט"א פסק מסיבה כלשהי לכהן באחת משתי המשרות הנ"ל או בשתיהן גם יחד, כי אז - 90 יום לאחר הפסקת הכהונה כאמור, יחול מועד חובת הפירעון של כל סכום ההלוואה, כמפורט וכנקוב לעיל".
הגר"ש אוירבך המשיך והתחייב בהסכם (סעיף 11): "העמותה, על הישיבה וכל הבא במקומה או מכוחה, יהיו חייבים לפנות את הנכס הממושכן, לסלק את ידם ממנו ולמסור אותו לרייכמן, מיד עם דרישה ראשונה, בהתאם לאמור בהסכם זה, כשהנכס הממושכן פנוי וריק לחלוטין מכל אדם וחפץ, מבלי שתהיה מוטלת חובה כלשהי על רייכמן למתן סידור חלוף כלשהו לעמותה".
כפי שפורסם ב'כיכר השבת', כבר בימים שלאחר הסתלקות ראש הישיבה תבע הנגיד הרב יוסף רייכמן (בנו של אליהו המנוח) לממש את ההסכם שנחתם בזמנו, ולקבל את המבנה השייך לו בחזרה, אלא שלבקשת מנהלי הישיבה הוא נאות לאפשר לה להמשיך במקום, תמורת הבטחה שידאגו למצוא מקום חילופי בהקדם האפשרי.
אך המאבק החריף, כשהתברר לרייכמן, לטענתו, כי גורמים בכירים בישיבה החליטו להתנער מההסכם עליו חתום הגר"ש, ואף החלו בניסיונות שונים על מנת להשתלט על העמותה, תוך הדחתו של מנהל הישיבה הרב משה ויסלובסקי, משום שהעז להתייצב לטובת רייכמן והודיע כי בכוונתו להעתיק את מיקום הישיבה משכונת שערי חסד.
אנשי 'מעלות' מצידם זעמו. "לא נשתוק על לקיחת הישיבה מאיתנו; מי שמע שיסגרו ישיבה בישראל בגלל עניינים של כסף. אנו נילחם בכל הכוח בהחלטה הזו", הבטיחו.
הצגת כל התגובות