עד היום, כשאני מהרהר אודות השנים הללו, עולות בעיניי דמעות. .
לפני 37 שנים זכינו במתנה מופלאה. הקב"ה העניק לנו אוצר בלום - בתנו היקרה והאהובה חדווה (שם בדוי). מקטנות התבלטה חדווה מעל כל שאר חברותיה: במידות תרומיות, בשמחת חיים, בכשרונות רבים גם בלימודים וגם בתחומי היצירה. בקיצור, כלילת המעלות. כשגדלה והפכה לנערה כבר הכירו הכל במעלותיה והיה ברור לכולם – כמו גם לי, שכאשר היא תגיע לפרקה היא "תיחטף" בקלי קלות.
אולם, מחשבות לחוד ומציאות לחוד. חדווה בגרה, ההצעות החלו לזרום (איך לא, בחורה כל כך טובה...) אולם היא דחתה בשיטתיות כל הצעה שעלתה. בתחילה הבנתי מאוד ללבה - אחרי הכל, מי כמוני מכיר במעלותיה ורוצה בטובתה? היה נראה טבעי וברור מאליו שהבררנות נכונה במקרה כזה. הרי לבי, לב של אבא, לא יתנני להפקיד את האוצר היקר בידיו של מי שאינו ראוי לו במאת האחוזים.
ברם, השנים חלפו וחלפו, ההצעות המשיכו להגיע (אף כי בקצב אטי מבתחילה) ובכל פעם חוויתי עוד אכזבה, ועוד אכזבה. הנה הגיעה הצעה שנראית מושלמת - בחור למדן ונעים הליכות, אך ההצעה ירדה מהפרק בן רגע; והנה עוד בחור, בעל מקצוע מסודר ואיש חברה למופת - וגם ההצעה הזו הושבה ריקם; וכך שנה הולכת ושנה באה, ההצעות מצטברות ובמרוצת השנים קיבלה חדווה לא פחות מ-217 הצעות שונות!!! אך העלמה בשלה ולבי, לב של אבא - מתכווץ והולך...
כשהגיעה חדווה לגיל 35 שמענו בהשגחה פרטית על אתר "קידושין". לבי אמר לי כי מכאן יכולה לבוא הישועה. שמא, בזכות המאגר הגדול והיכולת לזקק ולצרוף את הנתונים וההעדפות של כל אחד מהמועמדים "הדק היטב" - נמצא סוף סוף את האחד והמיוחד אשר יזכה להקים בית עם חדווה.
כך נרשמה חדווה לאתר, עברה את הראיון הטלפוני עם השדכן והמתינה להצעות שיבואו. אולם אליה וקוץ בה. בגלל האפשרות להגדיר את המאפיינים וההעדפות בצורה כה ברורה, הקריטריונים שהזינה חדווה היו כה נוקשים עד שכמעט ולא נותר סיכוי למצוא מועמד ברמת התאמה גבוהה. מספר הצעות הועברו וכמובן שהן נדחו על הסף.
הימים חלפו והפכו לשבועות ולחודשים. מעת לעת הייתי יוצר קשר עם השדכן ומברר בעדינות מה המצב, אולם חוץ מתפילות לא באמת היה ניתן לעשות כלום. כנראה שהמפתח לישועה הוא לב נשבר ונדכה באמת...
והנה, ביום בהיר אחד הטלפון מצלצל. מעבר לקו היה השדכן, ומשהו בקולו היה שונה מהרגיל. היה ניתן ממש לשמוע את ההתרגשות בדבריו: "מצאנו התאמה ברמה גבוהה במיוחד!"
לאחר מעשה התברר לי שההצעה הזו עלתה עוד קודם לכן במשרדי "קידושין", אולם היא נפסלה משום שהבחור היה בעיצומו של תהליך עם מועמדת אחרת. רצה מסובב הסיבות והתהליך ההוא לא הבשיל, וכך מצאו את עצמם חדווה ומנחם (שם בדוי) נפגשים. הפגישה הראשונה הייתה מוצלחת מאוד, אולם התלאות לא תמו... הספקות המשיכו לנקר ובמהלך השבועות שלאחר מכן הקב"ה שוב העמיד למבחן את האמונה שלנו. השדכן השקיע שעות ארוכות בשיחות טלפון עם שני הצדדים ואנחנו שוב הרטבנו את דפי הסידור בדמעות של תפילה.
בחנוכה האחרון, בחסדי ד', לבי עלה על גדותיו מאושר: חדווה ומנחם עמדו בשעה טובה ומוצלחת מתחת לחופה, והקימו בית בישראל!!! זכינו כולנו בשיעור מופלא על כוחם של האמונה והביטחון, וזכו צוות "קידושין" להיות השליחים הנאמנים לבשר טוב ולמלא את לבנו בשמחה!