- הדלקת מדורות
לכבוד הילולת הצדיקים נוהגים במסורת ישראל להדליק נר לעילוי נשמתם, את הילולת רבי שמעון בר יוחאי נוהגים לציין בהדלקת מדורות ענק לזכרו, הן בהר מירון והן בכל רחבי הארץ.
ההדלקה הראשונה הפותחת את שרשרת אירועי החג היא ההדלקה של האדמו"ר מבאיאן על ציון רשב"י במירון.
- הדחליל או בובת המן
בראש מדורות האש הגדולות נוהגים הילדים מזה שנות דור להציב בובה בדמות 'המן הרשע' כדי שישרף באש.
- ח"י רוטל
מובא בספר 'טעמי המנהגים' שקבלה מזקני ארץ ישראל, שתרומת ח"י רוטל יין לכבוד רשב"י, ובפרט ביום ההילולא שלו, הוא סגולה לזרע חייא וקיימא. ומובא בספרים שאמנם המנהג הוא ביין או מיץ ענבים, אך ניתן גם לקיימו בכל משקה.
רוטל היא מידה של כשלושה ליטרים ולפיכך, ח"י רוטל, הם חמישים וארבע (54) ליטרים.
- חלאקה
אלפי ילדים בני 3 שלא יכלו להסתפר עד ל"ג בעומר, מגיעים ליום ל"ג בעומר להר מירון ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי, שם מספרים את כל הילדים שיום הולדתם השלישי חל במהלך החודשים הסמוכים (לפני או אחרי) לל"ג בעומר. הטקס נעשה בליווי נגינה של כליזמרים.
יש שנהגו לערוך את החלאקה בקבר שמואל הנביא או בקבר שמעון הצדיק בירושלים. כמו כן, חלק מהילדים מסופרים על ידי 'גדול הדור' לביתו הם מגיעים עם מספריים.
הכתובת המבוקשת בשנים האחרונות היא בבית מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי, זמני קבלת קהל אצל מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי, בשנה זו, ביום ל''ג בעומר - מיד אחרי הנץ, בשעה 11:00 בבוקר, מיד לאחר תפילת מנחה ובשעה 16:30. לצורך חלאקה אין צורך לקבוע תור.
- חץ וקשת
רבים נהגו לירות חץ וקשת ביום ל"ג בעומר. בספר 'מאור ושמש' הסביר: "ובימי רבי שמעון בר יוחאי היו הגבורות נמתקין בזכותו, שהיה מעלה אותן לשרשן, ולא היו צריכים לזכות אבות, לכך אנו לוקחים קשת בל"ג בעומר, שהוא חצי גלג"ל, ול"ג בעומר, היינו פעמיים ג"ל ובזה נמתק השם אמג"ל ועיי"ש".
וכן הוא בפיוט 'ואמרתם כה לחי': "כל ימיו אשר חיה, אות הקשת לא נהיה, כי הוא אות עולם היה, אדוננו בר יוחאי".
- נרות במערה
רבים מדליקים נרות במערת הרשב"י הנמצאת מתחת הציון הקדוש מערת רבי שמעון בר יוחאי נוספת היא מערה עתיקה בפקיעין, בה לפי המסורת התחבאו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר במשך 13 שנה וחברו בה את ספר הזוהר.
- קרטושקעס או קרטופלאך
תפוחי אדמה הנזרקים אל האש עטופים בנייר כסף ונאכלים לאחר מכן על ידי הילדים סמוך למדורת ל"ג בעומר.
- קריאת ספר הזוהר
לפי המסורת, רשב"י זיע"א הוא מחברו של ספר הזוהר. פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, שמועדה הוא בל"ג בעומר, מתואר ב'אידרא זוטא'. ישנה מסורת של קריאה בקטעים מסוימים בספר, ובפרט באידרא זוטא.
- שירי החג
'בר יוחאי נמשחת אשריך', 'ואמרתם כה לחי', 'אמר רבי עקיבא', 'אשרינו' ויש המוסיפים את 'אפתח פי ברינה', 'שבחו אמונה שירו נבונה' ו'שירו לאל בשירה'.
- שריפת בגדים
יש נהגו לשרוף במדורת ל"ג בעומר את הכיפה שעל ראשם ובגדים נוספים. הגר"ש העליר כתב בקונטרס "כבוד מלכים": "ומעיד אני באמת כי בילדותי שמעתי פה מרבני קשישאי רבני הספרדים אשר אבותם ראו וספרו להם, כי הרב הקדוש רבי חיים בן עטר זיע"א היה פעם אחת בהילולא פה עיה"ק צפת ת"ו וכשעלה למירון... ובעת ההילולא היה שמח שמחה גדולה, ושרף כמה בגדים יקרים לכבוד הרשב"י זיע"א, וגם הזקנים הספרדים פה ידעו ושמעו זה", רבנים אחרים התנגדו למנהג משום "בל תשחית".
סגולה נוספת בעניין זה היא לקחת בגד של אדם חולה, בגד שלבש בימי חוליו, ולשרוף אותו במדורת ל"ג בעומר ולשאת תפילה לרפואתו.
- תהלוכה
מסורת ההילולה והתהלוכה המתקיימת בבית הכנסת אלגריבה שבטוניס הועתקה בשלמותה לישראל והיא נהוגה בבית כנסת "אלגריבה" באופקים, שנבנה במתכונת בית הכנסת המקורי. בקהילות רבות נוספות נוהגים לערוך תהלוכה ביום זה, בחסידות חב"ד נהגו לערוך ביום זה תהלוכה לילדים בארץ ובעולם.