מאד קשה לשמוע את הנציגים בימים אלו של טרום בחירות, מסבירים לנו בנופת צופים, מהולה בפחד אמיתי, שהבית בוער... היהדות בסכנה... שבת מה יהא עליה וכו'.
גם אם הדברים נכונים, גם אם הפחד אמיתי, קשה שלא להימלט מהמחשבה ש'כבודם האישי' נמצא שם בשיקולים. שבדיבורים על 'הבית הבוער', הכוונה גם לכיסא שלהם.
גם אם הדברים נכונים, קשה גם ברגע האמת לשכוח את כל מאבקי האגו, את כל מה שאנחנו מפסידים בגלל המלחמות הפנימיות.
פעמים ונדמה שהשבת וכבודה נפגעו מאותם נציגים עצמם.
גם ברגע האמת זוכרים אנחנו את התנהלותם לאורך כל הציר... רק לפני מספר חודשים, היה קשה שלא להתבייש עבורם בכל המאבקים המיותרים בזירה המקומית, וגם במערכה הזו עפו גיצים חסרי אחריות.
ובכלל, ישנם נושאים כואבים שבהם לצערנו הם נכשלים במקרה הטוב, מתחמקים ועושים מניפולציות במקרה הרע. סוגיות כואבות כמו מוסדות חינוך לחרדים עובדים והאפליה האשכנזית. בקטוביץ ייסדו גדולי ישראל תנועה שהקימה קהילות, יצרה את ההשתייכות, יצרה תשתית קהילתית מלאת תוכן, בתי מדרש וחינוך, עיתונות והסברה. הייצוג הפוליטי היה רק זרוע אחת ואמצעי כדי לממש, כדי לקרב.
כיום כל זה חסר. עולם הפוך. שהופך את הטפל לעיקר, שמשנה סדרי עדיפויות, שהופך אותנו ללאומנים ולמאמיני ימין הזוי, כביכול נתניהו והליכוד דואגים לנו - רק חרדים פחות. כאילו זו הדרך היחידה של בורא עולם לקיים את לומדי התורה בארץ ישראל.
האתגר הגדול של עורכי המחקרים והאסטרטגים, זה לזהות ולפלח את השיקול החשוב ביותר של המצביע. מה מכל הנושאים הכי בוער בקרבו, הכי יניע אותו לפעולה. חשוב לו גם ביטחון וגם בטחון כלכלי, גם דיור וגם חינוך. אבל בסוף יש פתק אחד, והוא יבחר אותו, לפי הדבר שהכי הכי חשוב לו יותר מכל.
יש מקום לביקורת, ושמא אף לריענון. יש תביעה צודקת שגם למחרת הבחירות וגם בעוד שנה, שהם יזכרו את תחנוניהם, והבטחותיהם. שיזכרו שהבטיחו לזכור לטפל. שישתדלו להתעלות על עצמם גם כשאימת הקלפי לא לרגליהם.
לפרנסתי, אני משמש כיועץ אסטרטגי. ניהלתי קמפיינים מכל הסוגים, מסחריים ופוליטיים. שימשתי בתפקידים ציבוריים והשתדלתי לעשות בהם טוב עבור הציבור החרדי וערכיו, גם עלי היתה וישנה ביקורת - והיא לגיטימית. מי כמוני ראה אותם בטעויותיהם. פעמים אף בשפלותם.
אבל הערך החשוב ביותר בעיני הוא השייכות. בפועל יש פתק אחד.
ועל הפתק שלי אני כותב - אני שייך. אני חרדי. לא דומה לא כמעט.
למרות הנציגים, למרות הביקורת, למרות השקרים והפוליטיקה המיותרת והמזיקה.
שייכות היא דבר מחייב. תמיד. הציות לזקני הדור בכל מחיר - היא הבחירה. גם אם הניסיון גדול יותר, גם כשנדמה שהוא על שמאל...
האמת הזאת תהיה רלוונטית גם ביום רביעי. גם כשאתמלא עליהם זעם צודק. גם כשהם יטרפדו מהלכים טובים מסיבות זרות.
האמת הזאת נכונה תמיד. ולכן היא נכונה גם מחר. השייכות. היא האמת לתמיד. יהדות של תורה.
הצגת כל התגובות