נתניהו ספד לעו"ד יעקב וינרוט: "ספק אם יהיה כמותו"

גדולי ישראל וראשי ישיבות מחד, ראש הממשלה, שרים ומשפטנים מאידך, ובתווך מאות מכרים, חברים ובני משפחה, ליוו הערב (שלישי) למנוחות את המשפטן הבכיר, ד"ר הרב יעקב וינרוט ז"ל, שנפטר והוא בן 71 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

בהלוויה שיצאה מביתו ברמת גן השתתפו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, ראש ישיבת פוניבז' הגרב"ד פוברסקי, הגאון רבי ישראל מאיר לאו, רבנים, ראשי ישיבות ושרי הממשלה אריה דרעי ואיילת שקד.

בהלוויה בנתניה, ספד ראש הממשלה בנימין נתניהו למי שהיה ידידו ופרקליטו האישי במשך 20 השנים האחרונות.

"הבוקר קיבלנו את הבשורה המרה", פתח ראש הממשלה את הספדו, "יעקב ויינרוט, ידיד נפשנו, חברנו מזה 20 שנה, מן המשפטנים הגדולים שקמו למדינת ישראל וגם לעם ישראל, נפטר במהלך הלילה. שרה ואני המומים מצער.

"רבים מאוד במדינה המומים מצער. הציבור חש שהלך מאיתנו אדם גדול, אישיות מיוחדת במינה, משפטן שבמובנים מסוימים לא היה כמותו וספק אם יהיה כמותו במקומותינו. אבל הצער הגדול ביותר הוא קודם כל אצל המשפחה, אצל ג'יזל, אצל הילדים, אצל הנכדים. ראיתי את המסירות הבלתי רגילה ועדינת הנפש שבה ג'יזל טיפלה ביעקב.

"היינו יושבים במשרדו והוא היה מביא כמה ילדים וכמה נכדים, מציג לי אותם בגאווה. ג'ינג'ים. ויינרוטים קטנים. כל כך היה גאה בהם. ראיתם גם את הגאווה שלהם בו. משפחת וינרוט עברה כל כך הרבה צער בשנה אחת, בזה אחר זה. המחלה הארורה הכריעה את הכלה, את האח, את הגיס. באנו לנחם את יעקב ואני חשבתי מה הוא חושב. הרי הוא נתון באותה קללה ארורה. אבל יעקב, עם הלב הענק שלו, הוא ידע מה אני חושב. המחלה הארורה הזו עכשיו לקחה אותו מאיתנו. אנחנו מחבקים את המשפחה, מאמצים אותה אל לבנו".

נתניהו המשיך ואמר כי "בשנה הזאת נפגשתי עם יעקב כמה וכמה פעמים. ככל שהתקדמה המחלה אמרתי לעמית - אנחנו נסתדר בלי יעקב. עזוב, אי אפשר לקחת לו את הימים היקרים האלה. הוא היה מתפרץ עליי ואומר: 'אתה לא מבין, אתה לא מבין'. זה סם החיים שלו, כי יעקב כל כולו רדיפת צדק ורדיפת האמת. זאת המהות שלו. בשנים האחרונות, שנות המחלה הקשה, יעקב נהג להשיב לכל מי שהתעניין בשלומו באמרה חסידית: כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן. יהודי מאמין, בן אדם אופטימי. הוא אף פעם לא נתפס לייאוש.

"שרה ואני ראינו אותו כשהוא היה במצוקה משפטית על לא עוול בכפו, והזמנו אותו לבית ראש הממשלה. ראיתי שהמפגש הזה והחיבוק הזה חיזקו אותו, אבל ראיתי גם שרוחו איתנה. הייתי אומר שהוא היה פגוע, חש בעלבון שאדם כמוהו, אדם ערכי וישר כמוהו שנלחם על הצדק עבור אחרים. מי ילחם על הצדק עבורו? חיבקנו אותו.

"הוא היה ג'ינג'י אמיתי. מתמיד, עקשן, חרוץ מאוד ונחרץ מאוד. היה בתקיפות ובמחי יד מבטל טענות שהופנו נגדנו וטענות אחרות. 'הבל הבלים' הוא היה אומר. הוא מיד מצרף לזה אמרה תלמודית ואחר כך הוא מביא טיעונים משפטיים עוצרי נשימה. אחרי שהתעמקת בהם ראית שהוא הגיע לעומקם של הדברים בשכל ישר שחודר דרך הסלע, מגיע לקרקעית, למהות של החוק, לתכלית של החוק ולתכלית של הצדק. הוא היה משפטן מבריק, אבל לטעמי במידה רבה הוא לא בחר את המקצוע, המקצוע בחר בו. כי עריכת הדין התאימה לאישיות שלו כמו כפפה ליד. מעבר לבקיאותו המדהימה בסעיפי החוק הוא היה מאוד יצירתי ועם עומק ורוחב".

עו"ד עמית חדד, שותף במשרד ד"ר י. וינרוט ושות', אמר בהספדו: "הבכי שוטף אותנו והוא משלים את שמילים אף פעם לא יוכלו לתאר. הוא מספר את מה שאנחנו רוצים לזעוק אבל לא יודעים איך. ביום הזה כולנו בוכים. אנחנו בוכים כמובן את לכתו של יעקב התלמיד החכם, הפילוסוף, המשפטן, איש ההגות, איש ההלכה והמורה הדגול. אבל בראש ובראשונה אנחנו בוכים את לכתו של יעקב וינרוט האדם.

"יעקב חווה את הזולת. הוא חווה אותו עד יומו האחרון. גם בתוך המחלה הארורה שאחזה בו, יעקב לא איבד לרגע אחד את היכולת להעניק. הוא לא נתן למחלה לקחת ממנו את עוז הרוח או לשחוק את תחושת השליחות שבערה בו כל העת.

"יעקב היקר והאהוב שלנו, אני מבטיח לך שנעשה כל שביכולתנו כדי לקיים את השליחות שגילמת בהווייתך. אנחנו מקבלים על עצמנו את צוואתך, להמשיך את המפעל האדיר שהקמת. המשרד ימשיך לתרום וימשיך לפעול בהתאם לחזון שהתווית. המשרד ימשיך ויחבר בין הקצוות בחברה וימשיך לפתוח את שעריו גם בפני אלו שכל הדלתות האחרות נסגרו בפניהם. יעקב אתה כבר חסר לי. תודה על הכל".

מוקדם יותר ספד לו הגאון רבי ברוך דב פוברסקי, ה'חברותא' של המנוח: "היה לך לב זהב. צר לי עלייך, נעמת לי מאוד. הנפש שלו הייתה תורה. יענקל'ה היה תורה וגדולה במקום אחד. אם הייתה בעיה בבית או צרה - הייתי מזעיק אותו ללמוד קצת תורה".

"הוא היה יחיד בדורו", אמר ראש הישיבה והוסיף: "אני אומר למשפחתו: אני יודע דברים שהם לא יודעים. החסדים שלו גדולים ולא רגילים. הקב"ה לוקח כשהוא צריך לקחת. השם נתן והשם לקח. לאן הוא לקח אותו? אליו אל כיסא הכבוד. אנחנו כאן בוכים ומתאבלים ובשמיים הוא שש ושמח".

הבן, הרב יחיאל ויינרוט, אמר בתוך דברי ההספד שנשא: "סליחה אבא היקר, סליחה מכל הנוכחים שההספד יהיה קצר. אני פשוט מתקשה למצוא את המילים שיכולות להכיל את גודל הדמות, את המשמעות, את המראות שחולפים בלי סדר. התפקיד של כל אחד בעולם הוא לשאוף להגיע להשגות גבוהות, לשאוף למעלה. מצד שני, לא לשכוח לראות את הזולת, את השיתוף. לשלב את שני אלה. זה התיאור הכי מתאים לך אבא".

"כשהכל התחיל אמרת כמה פעמים שאתה לא כל כך חושש מהמוות עצמו. אתה חושש שהמחלה תיטול ממך צלם אנוש. אני רוצה להגיד לך אבא שלא רק שלא לקח ממך צלם אנוש, זה הכפיל אותו פי כמה וכמה. כולנו זכינו לראות מהי רגישות לזולת במצבים הכי קשים", סיים בנו.

הבן השני, דובי וינרוט, ספד לאביו: "אני מרגיש מגוחך לגמרי להספיד את אבא שלי. לא רק בגלל העובדה שהוא נפטר בגיל כל כך צעיר. איבדתי את אשתי חני השנה. היא כתבה פעם לאבא שלי: 'לחמי יעקב, שנפשו עצומה, מעבר למה שגוף יכול להכיל'".

"הפער הזה גזר עליו בדידות וצער. זה היה אבא", הגדיר הבן בבכי. "הוא אף פעם לא ישב בשלווה, הוא לא חיפש את זה. הוא היה איש גדול מדי בשביל לשבת בשלווה. זה לא בן אדם רגיל שנפטר היום, זה אדם ענק שנפטר היום".

בן נוסף, עו"ד שמואל וינרוט, ספד: "אבא היה איש משפחה ואהב כל נכד, כל נין וכל חיוך של בן משפחה. היה עסוק בעבודה ובתורה אבל תמיד היה לו זמן בשבילנו. לאבא היתה גם משפחה מסוג אחר. הוא השאיר את אמא אלמנה ואותנו יתומים, אבל השאיר עוד יתומים שעזר להם בגופו ובממונו באהבה רבה. חווית הילדות שלנו זה ללכת בבני ברק ועצרו אותנו אנשים שאמרו 'תגיד תודה לאבא'. כשאמרנו לו הוא לא אמר מילה. הוא עזר לכל כך הרבה אנשים".

שמואל הוסיף וגילה: "אבא היה נדלק באמת כשהוא למד תורה. הוא שלט בזה בגלל הכישרון אבל גם בגלל שהיה מתלהב כמו נער צעיר מכל סוגייה. אי אפשר לזייף את זה. זה אמיתי. אבא היחיד שיכל להגיש עומקים נוספים בתורה על מדע וספרות. בשיעור האחרון של אבא הייתי צריך להחזיק אותו. נגמר החמצן והוא המשיך. הוא שאל 'איך הילדים יזכרו אותי? חלש ורזה ובקושי זז?'. אמרתי לו שהוא ממשיך, עובד ויוצר עד הסוף".

הרב הראשי לשעבר הגרי"מ לאו אמר בהספדו: "לפני שנים רבות נכנס בחור בן 17 לביתו של חמי, הרב יצחק פרנקל זצ"ל, בשכונת פלורנטין. בא כבחור בפוניבז' להיבחן על שולחן ערוך לקבל הסמכה לרבנות. הרב פרנקל היה יושב עם צעירים כאלה חצי שעה-שעה. הם ישבו בחדר הספרים שלוש שעות. אחרי זה הצעיר הזה יצא וחמותי הרבנית שאלה את הרב, 'יצחק, מה זה היה כל כך הרבה זמן ישבת עם הבחורצ'יק הזה?'. הוא אמר לה 'תרשמי בפנייך, מהחדר הזה יצא גאון אמיתי'.

"כולם יודעים על יעקב וינרוט הפרקליט הגדול, אבל לא רבים יודעים על החברותא של ראש ישיבת פוניבז', ופחות יודעים על יעקב וינרוט כנותן בסתר למוסדות וארגונים. קשה לדעת מה קדם למה: המוח המזהיר שאין שני לו או הלב האדיר שהיה חנון ורחום. יעקב וינרוט היה צדיק ואדם גדול".

הבן זאבי ספד ואמר כי "אבא היה עסוק באין סוף דברים. הוא תמיד היה תלמיד חכם. זה מה שהיה אבא - תלמיד. הוא תמיד רצה ללמוד. הוא חי בין הספרים. אבל למרות שהוא חי בין הספרים, הוא ידע לגעת באנשים".

עו"ד וינרוט, שכזכור נפטר הבוקר ממחלת הסרטן בגיל 71, כשהוא מותיר אחריו אישה ושישה ילדים, נודע כאחד מבכירי הפרקליטים בישראל, שבלט גם בפרשיות משפטיות מרכזיות, בהן ייצג אישים בכירים כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו.