על רקע עונת הרישום לישיבות הקדושות כשברקע מתחוללת סערת הרשמים כאשר הדעות חלוקות לכאן ולכאן באשר לנחיצותם של הללו בהצלחתה של ישיבה מפרסם העיתון "יתד נאמן" קטעים מרתקים מספר "דרך שיחה" שייצא לאור בקרוב ובו הוראותיו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי בנושאים הללו.
כידוע, הורים רבים מתעקשים מול ראשי הישיבות בישיבה קטנה כי הם מעוניינים להכניס את בנם לישיבה פלונית שאינה בהכרח זו המתאימה לו, ובכך הם הורגים את הילד בזדון. ראשי ישיבות קטנות מעוררים על כך רבות.
לפעמים גם בתוך הישיבה שאכן מתאימה לבן, הם שוכחים לסייע לו, הם מצפים מהר מאד לכבוד, ותובעים מהילד סגנון לימוד שהוא עדיין לא ראוי לו, וגם בכך הם הורגים אותו.
הגאון רבי אליהו מן הציג בפני מרן הגר"ח את הסיפור דלהלן: "סיפר לי אחיינו של מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל, כי בהזדמנות ליווה את דודו זצ"ל בשכונת בית וגן, ואחרי התפילה ניגש אליו פלוני תלמיד חכם בן גילו והתעניין: 'מה אתה אומר על בני העילוי שנכנס לישיבתכם?'. ענהו מרן הגרש"ז בהבעה של ביטול: 'עילוי?! הוא בקושי בינוני...'.
"אחרי שהיהודי עזב את המקום הסביר לו דודו: תראה כיצד הורגים ילד, הוא בינוני, ומחזיקים אותו לעילוי והרי אינו יכול לענות על הציפיות שתובעים ממנו והוא נשבר, (ועל צוות הישיבה תמיד באים בטענות) בחור צריך לדעת מה הוא ולפי זה לבנות את עצמו".
תגובת מרן שר התורה היתה: "אכן הדבר נכון במציאות, ואנו ראינו את זה בחוש הרבה פעמים".
בחירת ישיבה גדולה
הגאון ר"א מן שאל בשם הורים: "בשני ישיבות גדולות - באיזה ראוי ללמוד. באחת, השיעור ברור 'קלאר'? בין ב'לומדעס' בין בהעמדת הסוגיה על ידי ת"ח מפורסמים, ואפשר לעשות מכזה שיעור הרבה 'שטייגען', אבל אין שם קבוצה של תלמידים ששקועים בלימוד בהתמדה כראוי. ולעומת זאת בישיבה השנייה, הקבוצה של תלמידים הם כהוגן וכראוי ויש רוח של התמדה, אבל השיעורים לא כל כך ברור 'קלאר', ולא עושים שם את ה'שטייגען' מהשיעור אלא מפלפול חברים?".
מרן שר התורה הגיב: "בישיבה השנייה, היכן שיש התמדה".
בחירת 'ישיבה קטנה'
בחור צעיר שמתעתד ללכת לישיבה קטנה ויש לפניו ב' אפשרויות, ישיבה שיש בה יותר תורה ופחות יראת שמיים, או ישיבה אחרת שיש בה פחות תורה ויותר יראת שמיים?
תשובת מרן הגר"ח: "ישיבה עם יראת שמיים עדיף".
שיקולים בקבלת תלמידים לישיבה
סיפור ושאלה מעניינת, שנתקלו בה ר"מים בישיבה פלונית.
ט' תמוז תשס"ב. בישיבה קטנה פלונית (הוצג לפני מרן שליט"א שם הישיבה ופרטיה) נבחנו ב' בחורים מעדות המזרח ובמקרה דנן אפשר לקבל רק אחד מהן, בפשטות היו מקבלים את ראובן בלא שום ספק, ואמנם חברו גם טוב, רק שפחות ממנו, אבל אין ביניהם הבדל גדול, והנה אביו של השני חולה מסוכן ממש והוא מבקש שיקבלו את בנו, הראשון הוא בית של בעלי תשובה מתחזקים, והשני הוא תושב העיר בה הישיבה ממוקמת.
החולה ביקש רק מאחד מר"מי הישיבה המובהקים, אמנם ההכרעה לא נתונה בידו ממש אלא בידי ראש הישיבה.
מרן הגר"ח השיב: "מעיקרא דמילתא, הכלל תמיד לקחת את החלש ולא את החזק, כיוון שהחלש צריך לכך יותר, ובפרט במקרה כזה אין זו שאלה שיש לקבל את החלש יותר, ולומר לחברו את האמת שכיוון שיש מעשה כזה שאביו חולה קיבלו את חברו".
עיקר הישיבות למען החלשים
שאלה מפי מגיד שיעור באחת הישיבות בשנת תשנ"ט: "בישיבות רבות מצויים בחורים מוכשרים יותר ואחרים מוכשרים פחות, בעת אמירת השיעורים האם יש להתחשב בדעת החלשים ולמסור שיעור ברמה נמוכה, או למסור שיעור ברמה גבוהה והחלשים יצטרכו לחזור ולהתאמץ כדי להבינו?".
מרן שר התורה: "לקחת בחשבון את החלשים. החלשים קודמים כי עיקר הישיבה בשבילם".
הלחץ של עונת הרישום והקבלה לישיבות
שאלה של אבי בחור שנשאלה בש"ק קורח סיוון תשנ"ט: "בני הבחור נרשם לב' ישיבות גדולות ורוצה ללכת לישיבה א', וישיבה ב' דורשת תשובה מיידית האם הוא מגיע אליה, ומישיבה א' עדיין לא קיבל תשובה. האם מותר לשקר לומר לישיבה ב' שיבוא, ואם יקבל תשובה חיובית מא' יודיע אז לב' שלא מגיע".
מרן השיב בכאב: "זו שאלה ישנה, איני יודע מה לומר בזה. לומר שקר מפורש איני מתיר, אבער זאך ארויס דרייען, אפשר לנסות. אבל זו עוולה מישיבות שדורשות תשובה מיידית, מדוע יש עניין וצורך ללחוץ כל כך את הבחור ומשפחתו".
האם לקחת 'רשם'
ביום שלישי י"ט סיוון תשס"ד ראש ישיבה של ישיבה חדשה טובה שאל האם לקחת רשם לרישום לשנה הבאה שעולה 4000$ וכמעט אין אפשרות בלי זה.
מרן שר התורה השיב לו: "מי שמחשבתו לשם שמיים יצליח גם בלא רשמים".
בא' פרשת וישלח - כסלו תשס"ז, נכנס ת"ח ושאל: "פתחו ישיבה קטנה ויש צורך ב'רשם', יש ב' אופנים, א' רשם מומחה אבל זה עולה יותר, ב' רשם לא כל כך מומחה ופחות כסף. מרן החזו"א אמר שלרופא צריך ללכת להכי גדול, כיצד להתנהג כאן?".
מרן הביט עליו והשיב: "שם זה פיקוח נפש לכן להכי גדול, וכאן אדרבא זה רק השתדלות, וכמה שפחות עדיף".
שני אחים יחד בישיבה
שאלה שנשאלה בקודש פנימה: "בני לומד בישיבה גדולה במנצ'סטר שיעור ב', ועתה רצוני לשלוח גם את בני השני לשיעור א'. הראשון יותר כשרוני, השני יותר מתמיד. הצעיר מעוניין בכך ורוצה, והמבוגר לא כל כך רוצה".
תשובת מרן הגר"ח: "יש לפעמים ששני אחים בישיבה אחת זה טוב מאד ויש פעמים שזה לא טוב. כמו כן, גם ישנה שאלה תדירה ומוכרת - האם אבא יכול להיות הרב של ילדיו, פעמים שזה טוב - ואז זה הכי טוב, ויש פעמים שלא טוב וזה הכי גרוע. לכן, קשה לומר בדברים אלו. ולמקרה הנוכחי הספציפי בלבד אני משיב: שאם הצעיר רוצה, אם כן, שלעת עתה ישלח לשם, ואם אח"כ לא יהיה טוב לו, נראה אז כיצד להתנהג".
הצגת כל התגובות