This browser does not support the video element.
מבקר המדינה יוסף שפירא תוקף בדו"ח שהכין על מערך הכשרות בישראל את המתרחש בעיר ירושלים וכותב כי "הממצאים על מערך הכשרות בעיר ירושלים מצביעים על פגיעה חמורה בסדרי המינהל התקין ועל הפרה בוטה של נוהל הכשרות".
דו"ח הכשרות • סיקור מיוחד
- ביקורת חריפה: ליקויים חמורים במערך הכשרות בישראל
- המלצות המבקר: כך יתוקן מערך הכשרות בישראל
- תגובת הרבנות לדו"ח המבקר: כך נתקן את הליקויים שהתגלו
- הכשרות בנתניה: אלו הליקויים החמורים שחשף דו"ח המבקר
לדבריו: "התנהלות הבלתי תקינה של המועצה איפשרה מתן היתרים בעל פה לעבודה נוספת של עובדיה בסיטונאות וללא הבחנה, ללא הענקת היתר מפורש ותוך עצימת עיניים מהנסיבות שנוצרו - בתי עסק משלמים עבור שעות השגחה שקרוב לוודאי אינן מבוצעות, או לפחות לא מבוצעות במלואן, כשבה בעת, לנוכח המשרות הנוספות שעובדי המועצה מבצעים בהיותם גם משגיחים, ספק אם הם יכולים למלא את תפקידיהם במועצה באופן ראוי ומלא".
המבקר מחריף את דבריו ומאשים: "בכך עושה המועצה הדתית ירושלים פלסתר את נוהל הכשרות, את הוראות חוקת העבודה ואת ההסכם הקיבוצי המחייב את עובדי המועצה הדתית. המועצה והעומד בראשה נותנים יד להפרה חמורה ושיטתית של סדרי מינהל תקין עד כדי חשש להטעיה של בתי העסק והציבור הסומכים ידם על כשרות המזון ועל בתי העסק".
העסקת עובדי המועצה דתית כמשגיחי ומפקחי כשרות
מבקר המדינה כותב בדו"ח כי: "23 מתוך מתוך 56 העובדים במטה המועצה הדתית ירושלים בתפקיד משגיח כשרות, נוסף לתפקידם במטה, וזאת ללא היתר כנדרש בנוהל; 16 מתוכם הם מנהלים, מפקחים ומזכיר מחלקת הכשרות, דהיינו בעלי תפקידים שעל פי הנוהל נאסר עליהם לשמש משגיחים".
המבקר ממשיך ומעלה תהיות על המתרחש במסדרונות המועצה הדתית ירושלים: "11 מתוך 16 המנהלים והמפקחים במחלקת בתי עסק ובתי אוכל באגף הכשרות במועצה הדתית ירושלים מועסקים גם כמשגיחים בהיקף של 1-16 שעות מדי יום, נוסף לתפקידם במשרה מלאה כמנהלים ומפקחים באגף; יוצא אפוא שההיקף המצטבר של העסקת כל אחד מהם כמפקח וכמשגיח גם יחד הוא 9-24 שעות מדי יום".
"יתרה מכך" מוסיף מבקר המדינה: "נמצא שהיקף שעות ההשגחה של 7 מתוך 11 המפקחים והמנהלים האמורים רחב מאוד - 8-16 שעות השגחה ביום נוסף למשרתם במטה! עובדים אלה אף לא קיבלו אישור לעבודתם הנוספת, כנדרש בנוהל. אין ספק שמדובר בהיקף שעות חריג ובלתי סביר המעורר חשש לעצם האפשרות למלא את שני התפקידים בעת ובעונה אחת, ומכאן מילוי חלקי ולא תקין של תפקידם".
מב'קר המדינה מעלה בעיה נוספת וכותב: "שמונה עובדי מטה במועצה הדתית ירושלים שאינם נמנים עם עובדי אגף הכשרות, מועסקים בעבודה נוספת כמשגיחים. חמישה מהם מועסקים בסה"כ בהיקף של 12-19 שעות ביממה - היקף שעות חריג ובלתי סביר המעורר ספק בנוגע ליכולתם לבצע כראוי את עבודתם הן במשרתם במטה הן כמשגיחים".
היקף עבודה הזוי של 24 שעות
"נמצא כי 69 מתוך 412 המשגיחים במועצה הדתית ירושלים (כ-17%) קיבלו להשגחתם בתי אוכל בהיקף של 12-24 שעות מדי יום. עוד נמצא כי 40 משגיחים עובדים לפחות 16 שעות מדי יום, ומתוכם 16 משגיחים העובדים 20-24 שעות מדי יום.
This browser does not support the video element.
סיכום דו"ח המבקר על מערך הכשרות הארצית (עריכה: ניסים פרץ; מוזיקה: www.bensound.com)
מנגד, מנתוני המועצה הדתית ירושלים עולה כי עשרות רבות של משגיחים אחרים עובדים בהיקף שעות מצומצם ביותר - בין שעה אחת לשש שעות ביום בלבד. אחדים מהם אף פנו במהלך הביקורת למשרד מבקר המדינה בטענה שהמועצה הדתית ירושלים נוהגת בחוסר שוויוניות בהקצאת שעות השגחה למשגיחי".
שעות הזויות
המבקר מציין מקרה הזוי לפיו משגיח הצהיר על היקף שעות עבודה של 27 (!) שעות מתוך 24 שעות ביממה..: "משגיח א' הוצב ב-18 בתי עסק בשכונות שונות בירושלים. לפי חישוב שעות ההשגחה ליום שנקבע לכל אחד מ-18 בתי העסק, ההיקף המצטבר של שעות ההשגחה של משגיח א' מגיע ל-27 שעות מדי יום! יצוין כי נוסף לכך משגיח א' משמש גם משגיח בשבת באחד מבתי המלון בעיר; שעות אלה לא נספרו במניין שעות עבודתו האמורות".
לדברי המבקר: "בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה מסר משגיח א' שהוא משגיח רק ב-17 בתי עסק ולא ב-18 כפי שרשום בקובץ הנתונים. מנתוני המועצה עולה כי מספרן המצטבר של שעות ההשגחה בבתי עסק אלו הוא 24 .המשגיח התבקש לציין את מספר שעות ההשגחה שלו בפועל בכל אחד מבתי העסק, וסך כל השעות שנקב הסתכם ב-24 שעות מדי יום".
המבקר מביא דגומא נוספת והזויה מהמועצה הדתית ירושלים: "משגיח ב' הוצב ב-12 בתי עסק בירושלים. בכל בית עסק הוא משגיח 2-4 שעות באופן קבוע מדי יום, לפי בית העסק, ובסך הכול היקף שעות ההשגחה שלו הוא 24 שעות מדי יום! בפגישה אתו מסר משגיח ב' לנציגי משרד מבקר המדינה כי הוא משגיח רק ב-11 בתי עסק ולא ב-12 כפי שרשום בקובץ הנתונים. פירוט שעות ההשגחה שמסר מסתכם ב-18 שעות מדי יום".
תגובת מועצה דתית ירושלים לדו"ח המבקר: "אשר להיקף שעות העבודה החריגות של המשגיחים ציינה המועצה בתשובתה מינואר 2017 כי החריגה מקורה בכך שמערך הכשרות פועל על בסיס הרתעה, ו"שעות ההשגחה" אינן "שעותת עבודה" אלא שעות האמורות לשקף את תחום האחריות של המשגיח. כמו כן ציינה המועצה כי משגיח א' משגיח כיום 13 שעות ביממה, ואילו משגיח ב' משגיח כיום פחות מ-14 שעות ביום".
מבקר המדינה דוחה את התגובה ומעיר: "על פי השיטה שהן הציגו, המשגיחים מקבלים שכר מצטבר בעבור שעות עבודה שאין ביכולתם לבצע. בהתנהלותן זו הן נותנות יד להטעיית בתי העסק, המשלמים בעבור שעות עבודה בהיקףף שלא ניתן לביצוע".
במסקנותיו על הערים ירושלים, נתניה ורחובות תוקף המבקר וכותב: "ניתן לקבוע כי מדובר בהיקף שעות עבודה לא סביר שקבעה המועצה הדתית לאותו משגיח; לכן, המועצות הדתיות אינן יכולות להתנער מאחריותן לוודא כי זכויותת העובד נשמרות והוראות חוק שעות עבודה ומנוחה נאכפות. בהיעדר זאת, המועצות הדתיות נותנות יד הן להעסקה בעייתית של משגיחים הן לספק העולה בנוגע לשעות ההשגחה המבוצעות בפועל".
רוב המשגיחים לא מוסמכים
לדברי מבקר המדינה: "לפי נתונים שמסרה המועצה הדתית ירושלים, רק 112 מתוך 412 המשגיחים הם משגיחים מוסמכים. אולם בבדיקת נתוני מחלקת הבחינות עלה כי רק 70 מתוך 412 המשגיחים הם אכן בעלי תעודת הסמכה".
קרבה משפחתית אסורה
מבקר המדינה כותב בדו"ח: "בין הסייגים להעסקת קרובי משפחה של בעלי תפקידים במועצות הדתיות כמשגיחי כשרות, הוגדרו כאלו שחל איסור מפורש להעסיק בתפקיד משגיח את קרוב משפחתם. כאשר מדובר במשגיח כשרות שכבר היה מועסק במועד פרסום הנוהל, מותר למועצה הדתית להמשיך את העסקתו בתנאי שהשתכנעה שלא קיימים כל זיקה, כפיפות וניגוד עניינים בינו לבין קרובו בעל התפקיד. האישור יינתן על תנאי לתקופה שלא עולה על שישה חודשים ובסיומה ייבחן מחדש מתן האישור".
המבקר קובע: "חמישה מקרובי משפחתו של בעל תפקיד באגף הכשרות במועצה הדתית ירושלים, ובהם שלושה מאחיו, מועסקים במועצה כמשגיחי כשרות, בניגוד לנוהל הכשרות. קרובי משפחתו של בעל התפקיד החלו את עבודתם בשנים 2003-2009 והוא עצמו החל את עבודתו בשנת 2008".
משרד מבקר המדינה מעיר למועצה הדתית ירושלים כי "מדובר בבעל תפקיד מרכזי שאף כי קרובי משפחתו אינם כפופים לו במישרין, בהחלט קיימת זיקה ביניהם. זיקה כזאת תעמיד אותו בהכרח במצב של ניגוד עניינים ותקשה עליו לקבל החלטות נטולות פניות וללא משוא פנים הנוגעות לשיבוץ קרובי משפחתו כמשגיחים בבתי עסק ולקביעת היקף משרתם. לפיכך, היה על המועצה הדתית ירושלים למצוא הסדר למניעת ניגוד עניינים שינטרל את הזיקה הקיימת בין בעל התפקיד ובין קרובי משפחתו המועסקים כמשגיחי כשרות".
גביית אגרות כשרות שלא כדין
לדברי המבקר: "אף שהדין ונוהל הכשרות מאפשרים למועצה דתית לגבות רק אגרת כשרות עבור טיפולה בהוצאת תעודת הכשר, המועצה הדתית ירושלים והרבנות לכשרות ארצית גובות גם תשלומים עבור שירותי הפיקוח שהן מעניקות לבתי עסק מושגחים. גביית אגרת פיקוח משפיעה על עלות המוצרים ומפלה בין בתי עסק מושגחים שבמגזר המיעוטים ובין בתי עסק מושגחים הנמצאים בתחומי מועצות דתיות אחרות".
פעילות בד"צים פרטיים בתחום אחריות המועצה הדתית ירושלים
מבקר המדינה כותב בדו"ח: "נמצא כי בירושלים פועלים, בניגוד לחוק, בתי עסק רבים המציגים תעודות כשרות או תעודת השגחה מטעם בד"צים פרטיים, ואין בידם תעודת כשרות של הרבנות בירושלים. מרשימות המחלקה לתרומות ומעשרות במועצה עולה כי 27 בתי עסק כאלה פועלים באזור שוק מחנה יהודה. מזכיר אגף הכשרות ברחבי העיר ירושלים. עוד נמצא 50 העריך שישנם עוד כ-250-300 בתי עסק כאלה כי בירושלים פועלים שני בתי מלון שיש להם השגחה או כשרות מגופים פרטיים, אך הם אינם מחזיקים בתעודת הכשר מהרבנות בירושלים".
המבקר מאשים: "נמצא כי המועצה הדתית ירושלים לא פעלה במשך השנים נגד תופעה זו אף שמדובר במעשה העומד בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות".
מבדיקת מבקר המדינה עולה כי ישנם בתי עסק המשלמים אגרות למרות שמשמגיח מטעם המועצה דתית כלל אינו מבקר בבית העסק: "בביקורת עלה שהמועצה הדתית לא הציבה בבתי העסק האלה משגיחים מטעמה והיא אף אינה מפקחת על המשגיחים המועסקים בהם; הבד"ץ הפרטי הוא זה המספק את שירותי ההשגחה. בהתנהלותה זו של הרבנות בירושלים יש טעם לפגם משום שהיא גובה אגרת כשרות מבתי עסק אף שבפועל היא אינה מספקת להם בעצמה את השירות ואינה מפקחת על טיבו".
אי-תשלום תנאים סוציאליים למשגיחים
מבקר המדינה כותב בדו"ח כי: "בפגישה שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה עם חמישה משגיחים עלה כי ב-21 מתוך 50בתי העסק שהם משגיחים בהם אין נמסרים להם תלושי שכר ואת שכרם הם מקבלים במזומן או בהמחאה.
"זאת ועוד, רוב בתי העסק - 34 מתוך 50 נהגו בניגוד לחוק ולא הפרישו למשגיחים תשלומי פנסיה כנדרש. בפגישה ציינו המשגיחים כי הם חווים לחץ מצד חלק מבתי העסק שבהשגחתם המתנים את העסקתם בתשלום ללא תלוש שכר מבלי שזכויותיהם יובטחו - הפרשות פנסיוניות, תשלום דמי הבראה, חופשות וכדומה.
"עוד ציינו כי בתי העסק אינם מקפידים על תשלום שכרם במועד, ובמקרים מסוימים הם אף לא קיבלו שכר. הם הוסיפו כי עבורם המועצה הדתית אינה גורם שניתן לפנות אליו כדי שיסייע בידם להגן על זכויותיהם".
הצגת כל התגובות