ימים לאחר הטרגדיה הנוראה בעיר ביתר עילית, עם פטירתו של הרב משה בירנצוויג ז"ל, מפרסם אחד האברכים מכתב בבית הכנסת בו מתייחס לאסון והשמועות שהופצו מאז נודע האסון הכבד.
את המכתב פותח האברך האלמוני בבקשת סליחה מחילה וכפרה. "כאחד מבני החבורה מיושבי העיר ביתר, רציתי לבקש מחילה בשמי, ובשם כל תושבי העיר על האיסור החמור של הוצאת שם רע, על נפש נקי וצדיק, איש תם ויושב אוהלים, מתמיד ועמל בתורה, מדקדק בהלכה בקלה כבחמורה, הגאון הצדיק ר' משה בירנצוויג זצוק"ל".
בהמשך כותב האברך כי "הנה מלבד שנצטווינו בתורה לדון כל איש בישראל לכף זכות, ואף כשהדעת נוטה לדון לכף חובה, כל שיש מוחזק בכשרות חובה גמורה לדונו לכף זכות, וכל שכן במקרה דידן שהגאון הצדיק ר' משה זצ"ל היה מופלג בתורה ובמצוות, צדיק וירא שמים עד מאוד, מופלג מאוד בדקדוק הלכה וכל הנהגה טובה, וכל רואיו ומכריו התפעלו מרום מעלתו, ומגודל צדקותו וישרת דרכו, איש תמים זך וישר אוהב ה', עמל בתורה לשמה, עדין נפש ואציל הרוח, ובעל מידות תרומיות, עבד נאמן לה' ותורתו בכל ליבו ומאודו, והיה ממש מבני העליה המועטים שבדורנו".
על הטרגדיה הנוראה, כותב האברך: "הנה כל מי שקצת שכל נכון בדעתו עומד ומשתומם על מה שטרגדיה נוראה זו התרחשה באמצע מעמד גדול של חנוכת בית, שמחמת כן נגרם שהמקרה התפרסם בקול רעש עצום, ולעניות דעתי יתכן מאוד לומר שהקב"ה העמיד בזה בניסיון גדול את תושבי ביתר, לראות אם יהיו נאמנם לתורתו וידינוהו לכף זכות וימליצו יושר בדעתו, על אף הקושי והבלבול הגדול שהיה בזה, או חס ושלום היפוך".
בשלב הזה עובר האברך האלמוני להתייחס לשמועות שהופצו: "ובצער גדול יש לנו להתוודות בפני ה', ולהודות בפה שנכשלנו ולא עמדנו בניסיון. כולנו ממש נכשלנו באיסור הנורא של הוצאת שם רע על מתים שהוא חמור עד מאוד, ובכך גרמנו צער רב לאלמנה השבורה וליתומים הרכים".
לדבריו: "מלבד האסון הנורא והמחריד כל לב, שפקד את האלמנה והיתומים, הלא הם ספגו בושה וחרפה עצומים שאי אפשר כלל לשערם ולתארם". האברך מוסיף כי גם המשטרה הכחישה את השמועות שהופצו ברחבי העיר והשכונה.
בסיום המכתב פונה האברך לתושבי העיר שכל אחד יסייע ככל יכולתו לבני המשפחה, האלמנה והיתומים הרכים.
הצגת כל התגובות