באחת מהערים החרדיות הגדולות באזור המרכז, מתהלך לו בחופשיות גבר צעיר, בשנות נישואיו הראשונות, המהווה 'פצצה מתקתקת' בכל הקשור לשלומן ובטחונן האישי של בנות ונשות המקום החרדיות.
ממידע שהגיע למערכת "כיכר השבת", לפני שבועות ספורים בשעות הערב, שבה ד', אשת רב מקומי, לביתה, בתום יום עבודה שגרתי בקצה השני של העיר. כשהיא נכנסה ללובי השומם של הבניין המשותף בו היא מתגוררת, היא הבחינה בגבר חרדי – לא מוכר לה – ההולך שם באופן תזזיתי ומראה פניו משדר חוסר נינוחות.
היא מיהרה את צעדיה וחלפה על פניו בדרך לדלת ביתה, אך לפתע השיג ההלך הזר את פסיעותיה ותקף אותה באופן חמור.
דילוג של כמה ימים קדימה, באותה עיר: נערה צעירה שצעדה ברחוב צדדי, לא רחוק מחברותיה, בדרך לבית הספר, חשה לפתע בנשימות קרובות מתמיד מאחוריה, אך בתמימותה לא ייחסה לכך חשיבות.
רק כשחברותיה, במקרה, הסבו את ראשן אחורנית, לכיוונה – היא שמעה טפיפות רגלים מהירות, כשגבר שהלך בסמוך אליה פתח בריצה מהירה מהמקום, לא לפני שהספיק להטריד מילולית.
רצה 'הגורל', ובעלה של האשה ואביה של הילדה מכירים ומיודדים מבית המדרש. כשהבעל סיפר לחברו על המקרה המזעזע שאירע לאשתו, ענה לו החבר: “בדיוק אתמול קרה כך וכך לבתי בדרך ללימודים". עוד כמה תיאורים שהוחלפו מיד בין שני הידידים, והתברר להם כי מדובר באותו אדם, באותו תוקף. פרטי מראהו החיצוני היו זהים לחלוטין.
הבעל, כאמור רב מקומי צעיר, מספר ל"כיכר השבת" את המשך השתלשלות הדברים: “הדבר הראשון שעשינו לאחר שאשתי נרגעה מעט, זה הליכה לרב בכיר ומוכר שגר לידינו. כשאשתי סיימה לתאר לו מה קרה, תוך כדי פרצי בכי ממושכים, הוא פסק חד משמעית: תגשו לתחנת המשטרה הקרובה ותגישו תלונה, מיידית. לאדם כזה אסור להסתובב ברחובות אפילו שניה אחת”.
וכאן הגיע המפנה במקרה הכאוב: האשה שהותקפה הביעה סירוב מוחלט להגיש תלונה. “הסיבה לכך היא", מסביר בעלה, "מה שקרה לאחר שהתפוצצה פרשת 'המשגיח התוקף' בקול רעש גדול, לפני כשלושה חודשים, כשזהות המותקפות נודעה ללא מעט ממי שקראו את כתב האישום נגד 'המשגיח'”.
כזכור, כשהפרשה הקשה ההיא היתה בראש הכותרות, חשף "כיכר השבת" את המחדל החמור של הפרקליטות, בכך שבכתב האישום שהיא שלחה לכלי התקשורת הופיעו תאריכי הלידה של שלושת המתלוננות נגד "המשגיח" עם ציון סוג הקרבה המשפחתית ביניהם – מה שעלול להוביל לזיהויין.
פרסום ראשון - מחדל בפרשת "המשגיח": כתב האישום חשף את המתלוננות?
המקרה המתפרסם פה לראשונה, אכן מאשר את החששות שהועלו אז ואת הנזק הנוסף, הקשה, שהוא יצר אצל מותקפים בעבירות חמורות שנמנעים כעת מלהתלונן על המעשים שנעשו להם – מחשש שתתפרסם זהותם.
בתוך כך, יצויין כי אבי הילדה שכמעט והותקפה, גם נמנע עקב כך מלהתלונן, והוא הסתפק בווידוא שמו ופרטיו של התוקף, זימונו על ידי סמכות רבנית שהתרה בו קשות ושליחתו לטיפול נפשי תוך פיקוח כלשהו על כך. הכל, מחוסר ברירה, בשל פחד – ממש כך – מלהגיש תלונה למשטרה.
יודגש, כי כל זה מתרחש על רקע פתיחות יחסית שהלכה והוטמעה בחודשים האחרונים בקרב הציבור החרדי בנושא הרגיש והמורכב של היפתחות לרשויות החוק בסוגיית התקיפות החמורות, והחשש המובע, הוא מנסיגה שתיווצר בענין הקריטי הזה.
תגובת פרקליטות מחוז ירושלים כפי שנמסרה לפני כמה חדשים ל"כיכר השבת": "בכתב האישום בפרשה ההיא, הושמטו הפרטים שעלולים להביא לזיהוי המתלוננות. בכל מקרה, יובהר כי החוק אוסר לפרסם כל פרט שיש בו כדי לזהות מתלוננת בעבירות שכאלו, וכך גם לגבי קטינים אשר נפגעו מעבירות במשפחה. איסורים אלה חלים כמובן גם על עיתונאים".
"אכן לא הושמטה בכתב האישום אחת המילים המעידות על הקשר המשפחתי בין הנאשם לאחת המתלוננות. עם זאת, נציין שהפרקליטות ביקשה לאסור פרסום שמו של הנאשם ושמו אכן לא פורסם במסגרת ההודעה לתקשורת וגם לא בגירסה הפומבית של כתב האישום (גם לא בראשי תיבות)".
"יודגש כאמור כי בכל מקרה על כלי התקשורת לנהוג על פי החוק, לשמור על כבודן ופרטיותן של המתלוננות, ולפעול בהתאם לאיסורים שנקבעו בחוק וכן בהחלטת בית המשפט. אנו קוראים לכל הנוגעים בדבר ולכתבים המסקרים לנהוג באחריות ובזהירות מירבית".
הצגת כל התגובות