שר האוצר משה כחלון, העומד בראשות קבינט הדיור, צפוי להחליט מחר (שני) על גיבוש צוות שיבחון הקמת שני יישובים חדשים - בצפון ובדרום - ייעודיים לציבור החרדי. הצוות יכלול נציגים של משרדי האוצר והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון והמועצה הלאומית לכלכלה. עוד נקבע כי מסקנות הצוות יגובשו תוך התייעצות עם נציגים מהמגזר החרדי.
אף שכבר לפני כעשור היה ניסיו לקדם תוכנית להקמת עיר חרדית חדשה באזור הדרום - כסיף - שהיתה אמורה לקום בסמוך לצומת תל ערד שבנגב, ולאכלס 80 אלף תושבים, בהצעה הנוכחית יתכן שהכוונה היא ליזום הקמה של יישוב אחר באזור הדרום.
אבל לא רק פתרון דיור לחרדים לטווח הרחוק, כעת על הפרק, אלא גם צעדים לטווח הקצר והבינוני: משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל ישווקו ב-2016-18 קרקעות לבניית 15 אלף דירות למגזר החרדי. כלומר, "קרקעות הנמצאות ביישוב שמרבית תושביו נמנים על החברה החרדית, ובלבד שהקרקע נמצאת בסמיכות לאזורים החרדיים ביישוב".
ההחלטה קובעת כי על הרכישה בפועל של הדירות שייבנו לא יוטלו הגבלות, והיא תהיה פתוחה לכלל הציבור, בהתאם לחוק. כמו כן, ב-2016-18 יאושרו במוסדות התכנון תוכניות לבניית 20 אלף יחידות דיור עבור האוכלוסייה החרדית - כלומר תוכניות ביישובים שרוב תושביהם חרדים - המותאמות לצורכי האוכלוסייה החרדית.
עוד מוצע, כי מנכ"ל משרד הפנים יבחן הקמה של ועדת גבולות ליישובים החרדיים קרית יערים, רכסים, בית שמש ואלעד, וכי ביחד עם אלוף פיקוד המרכז ייבחן שינוי גבולות ההתנחלויות החרדיות מודיעין עילית, ביתר עילית ותל ציון. סעיף ההצעה הזו מוגדר כ"מיצוי פוטנציאל ההתרחבות של יישובים חרדיים קיימים".
הנתונים הדמוגרפיים שתומכים בסדרת ההצעות הללו הם, שב–20 השנים הבאות האוכלוסייה החרדית תזדקק לתוספת של כ–200 אלף יחידות דיור; ב–2014 חיו בישראל 910 אלף חרדים - 11% מהאוכלוסייה; עד 2034 אוכלוסייה זו צפויה להכפיל את עצמה, ו–17% מתושבי ישראל יוגדרו חרדים, זאת מאחר וקצב הגידול השנתי בקרב האוכלוסייה החרדית הוא 5%, לעומת 1.8% בקרב הציבור הכללי.