סערת ענק בכשרות העדה החרדית: רבנים בכירים ואדמו"רים המזוהים עם העדה החרדית מחזקים את המתקפה נגד כשרות העופות של ועד הכשרות של העדה החרדית.
הסערה החלה בעקבות דברים שאמר לאחרונה השוחט הראשי בכשרות "שארית ישראל" הגאון רבי נחום יברוב, על כך שבשחיטת העופות של העדה החרדית "מתפשרים" כביכול על אופן הזריקה לעופות שנמצאו בהם דלקות ומחלות ולדבריו שינו לאחרונה את מנהג הבד"צ בעבר.
בעקבות דבריו של הרב יברוב, כמה חסידויות הורו בהוראה שקטה לחסידים לצרוך שחיטה פרטית ולא לסמוך לעת עתה על שחיטת העדה החרדית. הבוקר (שלישי) פורסם מכתב הבד"צ לפיו אין שום בעיה בשינוי שבוצע, זאת לאחר בדיקה מעמיקה שנערכה.
הערב, חושף "כיכר השבת" את מכתבו של הגאון רבי משה ברנסדופר, גאב"ד היכל הוראה ובנו של בעל "הקנה בושם" הגאון רבי מאיר ברנסדופר זצוק"ל, שאוסר באופן מוחלט את העופות של העדה החרדית בגלל מיקום הזריקה, ומעיד כי אביו שהיה הפוסק בכשרות העדה החרדית, הורה כי במקרה כזה יש לזרוק את העופות לפח האשפה.
כיכר השבת מביא את מכתבו המלא של הרב ברנדסדופר:
"הנני בזה בהמשך לשיחתנו אתמול בלילה בבית מדרשינו 'היכל הוראה', בשעה שאחד האברכים הביא לנו עשרה עופות, מעופות האלו שאנו דנים בה כעת ע״ד מה שנמצא אצלם דלקת במקום צומת הגידין [הנקרא בשפת הווטרינרים, 'צלקת' או 'נימוס הרקמות' או 'בשר מת'] היות ששינו לאחרונה אופן הזריקה במקום השוק, ועל שישה עופות הודה מע"כ בפניי שהוראת אאמו"ר מרן בעל הקנה בשם זצוק"ל שעופות אלו בוודאי טריפה".
"ואם היה קורה לפעמים עוף עם שאלה כזו במשחטה שע"י עדתינו, היו משליכין עופות אלו לטריפות עקב הוראתו הנ״ל [ואמרת לי שכן ששמעת הן מהגאון רבי נחום יברוב שליט״א והן מהבודקים בעדתינו]. והוספת, שאמנם לדעתך אין להטריפם בוודאי אלא שיש עדיין לדון בזה".
"והגם שלא היה לי בזה שום חידוש, כי ידוע לי מכבד הוראתו הנ"ל בעת שלוויתי אותו הרבה שנים בשחיטה שהייתה תחת פיקוחו והשגחתו של אאמו״ר זצוק״ל, ותקופה ארוכה הייתי שם הרב הממונה, והוראתו הברורה היתה שכל ריעותא וחשש ריעותא יש להסירו תיכף מהליין ולהשליכו למקום המיועד לטריפות".
"ע"כ כל עניין המשא ומתן בזה, אין כאן שום נידון לוויכוח, כי היה שגור בפי אאמו"ר לומר על כל ענין הנ״ל, שאנו בני ישראל כפופים לפסקי רבינו רבן של ישראל מאור עינינו הרמ״א שדבריו מפורשים בשו״ע יו״ד סימן נ״ו סעיף ט, וז״ל: ואנו אין בקיאין בבדיקת צומת הגידין של עוף משום דקשה לבדוק, ובקל הוא נטרף ולכן בכל מקום דאיכא מכה במקום צומת הגידין אפילו אינו רק נפוח ונצרר הדם מאחר שהיה צריך בדיקה ואין אנו בקיאין בעוף הוא טריפה. עכ״ל".
"וכן בתשובות אאמו״ר (קנה בשם ח״א סימנים מ״ז - מ״ט) כתב שם שכיון שכן, אין לנו עוד מה לדון בזה, אחר שרבינו הרמ״א סגר בפנינו הדרך, כי כל חשש כל דהוא בצומת הגידין הוי טריפה [והטעם לכך, דהיות שיש שם ט״ז גידין, ואנו רואים רק י״א גידין, ואם כן כיון שנעשה ריעותא כל דהוא, אפשר שאחד מהה׳ גידין האחרים שאין העין רואה ניזוקו], ואם רבינו הרמ״א לא היה לקבוע שלא נעשה ריעותא באחד מהט״ז גידין, מי יבוא אחר המלך לומר שהוא כן בקי בזה".
"ע"כ הנני בזה בנידון דנן, אין לנו אלא תורת משה וזאת התורה לא תהא מוחלפת, ומי הוא זה אשר יכול להרים יד בתורת משה - הרמ״א ז״ל, ויה״ר שלא תצא מכשול מתחת ידי אכי״ר, וע״ז באעה״ח בידידות נאמנה משה בראנדסדארפער" נחתם המכתב.
הצגת כל התגובות