האלוקים היחיד של הפמיניסטיות הוא האישה

כותב השורות, דב הלברטל (צילום: כיכר השבת)

(נכתב בתגובה לתגובות שבכתב ובעל פה לטור הקודם, לעימות בתוכנית הרדיו של גבי גזית ולמאמרה של רחל מימון שוורץ בערוץ 7).

מכיוון שהפמיניזם הדתי פשט כבר כאש בנעורת במחנה הציוני הדתי (ולצערנו חודר גם לשולי המחנה החרדי) אביא תחילה את דבריו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל, מגדולי הדור הקודם ורבה של תנועת המזרחי.

הרב סולובייצ'יק כתב שקיימות טענות של התנועה לשחרור האישה נגד ההלכה, שהיא מקפחת את האישה ושהאישה אינה שווה לאיש. ואז יש רבנים המוכנים להיכנע בכדי לפייס כמה גבירות של שחרור האישה. אבל כל מי שלמד חומש ולמד גמרא יודע שאשמה זו הינה הוצאת דיבה מוחלטת. כיון שהחומש בבראשית אומר שאלוקים יצר את האדם "בצלם אלוקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אתם", אז השוויון הוא נתון. זה מובן מאליו. אם שתי דמויות נבראו בצלם אלוקים, לא ניתן לומר שהאחד עולה על השני.

אנשים באים ושואלים אז למה אישה פסולה לעדות? אם מדובר בשיפוט של השכל הישר, זו טענה טובה. אלא שגם מלך המשיח לא יכול עד בקידושין, כי מלך פסול לעדות. האם נגזור מכך מסקנה שדוד ומשה פחותים מחוטב עצים ועם הארץ? אם מפרשים את ההלכה בקטגוריות של שכל ישר, ודאי שכן. אלא שמנקודת מבט הראות המדויקת, הברורה והמיוחדת של ההלכה, הכושר להעיד אינו מצביע כלל על מעמדה של האישה בקהילה ההלכתית.

זה נכון גם בקשר לאי צירופה של האישה למניין. האם זה אומר שהאישה נחותה? זה מוזר מאוד כי הלכות תפילה נלמדות מאישה, מחנה, וחנה עצמה לא יכולה להצטרף למניין. האם זה אומר שהיא נחותה ביחס לאיזשהו עם הארץ? בקטגוריות של שכל ישר, ודאי שכן. אך בקטגוריות הלכתיות מקוריות ומדויקות, אין לזה שום קשר לשאלה של שוויון בין איש ואשה.

גם האמור בבראשית "ואל אשך תשוקתך", זו קללה מטפיזית המוטבעת באישיות הנשית. זה לא ישתנה לעולם. זה לא תוצאה מהסטטוס הנחות של האישה, אלא זה מתחייב מההבחנה היסודית בין אישיות האישה ובין אישיות האיש. משא זה הוטל עליה על ידי האלוקים אחרי שחטאה את החטא הראשון. אין לזה כל קשר לסטטוס החברתי והפוליטי של האישה בזמן נתון.

אם נמשיך קו מחשבה זה של הרב, הרי הנשים הפמיניסטיות הופכות את היוצרות בכך שמשליטות את הרגש על ההלכה ועל המעשה, בעוד שההלכה היא הקובעת ומשליטה את עצמה על הרגש. כי רגש היא חוויה חולפת, ומה שמתאים היום יהיה מיושן מחר.

הפמיניסטיות בכלל, והדתיות בפרט, נמשכות לכוח, לשררה ולהון. אלא שהן לא רק רוצות להשתלט על המרחב הפוליטי והחברתי, אלא גם להשתלט על עולם ההלכה היהודית ועל הפרשנות של ההלכה. זה בכל מקרה יוביל לשם. כי הפמיניזם אומר לאשה, היי אסרטיבית, משוחררת ופתיינית ותזכי לתהילת עולם. תהילת עולמן של נשים אלו, הוא חורבנה של היהדות.

הן כבר השתלטו על רובה של הציונות הדתית, אנשיה, נשיה ורבניה. השפעתן מחלחלת גם לשולי המחנה החרדי. לנשים הפמיניסטיות האלה אין אלוקים. כי האלוקים היחיד שלהן, הוא האישה עצמה.