
בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית, היחסים עם ארה"ב ועם העומד בראשה נשיא ארה"ב, היו יחסים של שותפות טבעית, עד כדי כך שמיד לאחר הבחירות בארה"ב, הגיע אובמה לביקור בארץ.
לפני הבחירות הארציות האחרונות, המפלגות החרדיות היו שותפות טבעיות של נתניהו, ושררה ביניהם מערכת יחסים מאד מאד קרובה.
ואז, נתניהו מחליט לזרוק את השותפים הטבעיים שלו, ולהוביל את קו ה'אנטי' ואת החוק נגד בני-התורה, ולהתעלל בבני-התורה ולומדי התורה.
במקביל, מתחיל מסע הסתה פרוע בתקשורת כנגד לומדי התורה, כשאנחנו, לומדי התורה בכל מקום, מנסים להסביר בקולנו הדל עד כמה שה"מלחמה" הזו צודקת, שזכות הקיום של עם-ישראל בעולם ובפרט בארץ-ישראל, הוא אך ורק בזכות לימוד התורה, וכי כל מה שכעת מנסים לעשות על-ידי פגיעה בלומדי התורה הוא בעצם לפגוע בביטחון המדינה וביטחון אזרחי מדינת ישראל. אך אין עם מי לדבר.
בצורה פלאית, פתאום דועכת מערכת היחסים של ממשלת ישראל עם השותפה הטבעית שלה, ארה"ב. ארה"ב זורקת את מדינת ישראל כשותפה טבעית ומחבקת את העולם הערבי, קטאר ושות'. החמאס מתחיל לירות טילים על מדינת ישראל. מדינת ישראל יוצאת לעולם ומסבירה כי "אין מלחמה יותר צודקת מזה, שנעשית כדי להגן על עצמנו". כנגד זה העולם מפעיל מסע הסתה נגד ישראל, שהיא "רוצחת נשים וילדים".
לא מספיקות הגזירות על עולם-התורה, אלא ברשעות שאין כמוה מבטלים בישראל גם את הבטחת ההכנסה לאברכים. כלומר, בשיא האכזריות, משיתה ממשלת ישראל עוד מכה על לומדי התורה.
בשיא הלחימה שנועדה להגן כביכול על מדינת ישראל, מדינות כמו בריטניה וארה"ב עוצרות משלוחי טילים שמדינת ישראל זקוקה להם כדי להגן על עצמה.
***
הגיע הזמן שאנחנו, לומדי התורה, נרים את הראש ונגיד בכל מקום: זאת זכות קיומנו.
אנחנו לא צריכים להתבייש בזה. אתם הבחורים ואתם האברכים, אתם הנסיכים של עם-ישראל ומגיע לכם 'יישר-כח' גדול על מסירות הנפש וגם על האיפוק שאתם מגלים, כשאתם לא נגררים למקומות הלא נכונים שמערכת ההסתה מנסה להוביל אותנו אליהם, זאת בניגוד לאנשים ההזויים שעסוקים בלתלות שלטים "עם ישראל בוטח בצה"ל", שלטים שהעבירו בי צמרמורת.
זהירות: שור מועד
ושוב קורית טרגדיה בירושלים, כשעוד בית-כנסת נהרס על-ידי העירייה, והפעם בנווה יעקב.
אם זה נכון מה ששמעתי, ששוב אותו נציג מוּעָד התחייב לפני האברכים שהם יכולים להניח את הקרוואן על אף שהוא לא חוקי, ושהוא אחראי לכך שלא יהיה פינוי, הדבר חמור מאד, ואסביר: כידוע, מי שנבחר לעיריית ירושלים הוא ראש עיר חילוני, שב-95 אחוז לא ייתן שיציבו קרוואן לא חוקי, במיוחד לא לבית-כנסת. והכאב הגדול הוא שלמי אותו נציג נותן תקווה? לאברכים שבקושי גומרים את החודש, שהולכים ללוות כספים למטרה קדושה זו, לבנות את בית-הכנסת, ואכן בונים אותו על סמך מילתו. ובסוף מגיעה העירייה והורסת, והאברכים נפגעים. במילים אחרות, אותו נציג משתמש באוכלוסייה אזרחית כדי "לירות טיל" לכיוונו של ראש העיר, זאת בעוד ראש העיר מצויד ב"כיפת ברזל" משלו.
עצה קטנה לאותם אברכים: בפעם הבאה שנציג ציבור, בכיר ככל שיהיה, מבטיח לכם כאשר אתם עושים דבר לא חוקי שהוא "יסדר" את העניין - שיחתום לכם על כך ערבות של אחוז אחד בלבד מעלות הקרוואן, אותו ישלם במקרה של הריסה מכיסו הפרטי. אם הוא יחתום על זה, יש מה להתבסס על מה שהוא אומר, אך אם הוא לא יחתום על מסמך שכזה - דעו לכם שהוא פשוט משתמש בכם.
יישר כח
בשבוע שעבר שוב הוכח מה שאני כותב כאן כבר במשך חודשים, שאם הנציגות החרדית תסמן ביחד מטרה - אין כח שיוכל לעצור אותה, ראה חוק מע"מ 0 שנעצר בשבוע עבר בזכות האחדות בין המפלגות החרדיות. וכאן המקום להגיד יישר כח לידידי הרב יעקב ליצמן חבר ועדת הכספים, לידידי הרב יצחק כהן חבר ועדת הכספים, ולחבר הכנסת הרב משה גפני.
הטור פורסם הבוקר ב'כל ישראל' מבית 'קו עיתונות'
הצגת כל התגובות